הביטוח טען להתחזות; שופטת: "טבעי שכלה תרקוד"

יכולה להמשיך לרקוד: חברת ביטוח ניסתה להוכיח באמצעות צילומי חתונה של נפגעת בתאונת דרכים כי פציעותיה אינן חמורות כפי היא טוענת. השופטת לא התרשמה מהממצאים וקבעה לה פיצוי של 1.2 מיליון שקל.

בשנת 2010 נפגעה הצעירה על ידי אופנוע, בזמן שהלכה ברחוב. היא אושפזה למשך כמה חודשים בבית חולים, ולאחר מכן עברה ניתוחים שונים והייתה בשיקום. לאחר שהחלימה חזרה לעבודה באופן חלקי ואף נישאה לבחיר לבה. במקביל, תבעה את הדורס באמצעות חברת הביטוח לקבלת פיצוי כתוצאה מנכות שנגרמה לה.

בבית המשפט טענו עורכי דינה אביתר קציר וגיורא אבן צור שהצעירה נפגעה בשיעור של 50 אחוז, אולם חברת הביטוח טענה כי פגיעתה לא עלתה על 20 אחוז. בחברת הביטוח החליטו להציג ממצאים מקוריים, ודרשו מהתובעת את סרטוני החתונה שלה כדי להראות כי היא רוקדת ואינה מוגבלת.

השופטת מי-טל אל-עד קרביס מבית משפט השלום בתל אביב, שצפתה בסרטונים, לא התרשמה מטענת חברת הביטוח. היא קבעה בפסק הדין כי "התובעת אמנם רוקדת והרי זה אך טבעי לכלה ביום חגה".

 היא ציינה עוד כי הסרטונים פועלים דווקא לטובת הנפגעת, ונגד חברת הביטוח. "בהשוואה ליתר החוגגים סביבה, שקפצו ופיזזו, התרשמתי כי היא מאוד מאופקת בתנועותיה", אמרה השופטת. היא דחתה את עמדת חברת הביטוח ופסקה לצעירה קצת יותר מ-1.2 מיליון שקל.

פרקליטיה של הנפגעת, עורכי הדין גיורא אבן צור ואביתר קציר, אמרו בתגובה: "לא כל אמצעי כשר ולגיטימי במסגרת התגוננות חברת ביטוח מפני תביעת אדם שנפגע. הניסיון להשתמש בתיעוד מצולם מתוך אחד מימי השמחה החשובים בחייו של אדם כדי להפחית מהפיצוי המגיע לו הינו ניסיון שאינו במקומו. מותר לו לאדם - גם למי שנפגע ברגליו, לרקוד ביום חגו בלא לחשוש מאימת חברת הביטוח".