המדענים שיגלו לכם אם יש אלוהים
הם לא מפחדים לחקור את המטאפיזיקה, לדבר על קיומה של נשמה - ועל רוחניות כחלק אינטגראלי מהמחקר המדעי. כמאתיים מדענים, חלקם בכירים, החליטו להתאגד במכון מחקר חדש: "אנחנו מקווים שהקמת המכון תיתן לכל המדענים שנמצאים בארון את האומץ לצאת החוצה, ולשנות את האווירה בעולם כולו"
כמאתיים חוקרים ומדענים - פיזיקאים, כימאים, רופאים ואנשי אקדמיה מכל התחומים - מקימים בימים אלה את "המכון למדע ותודעה". המטרה: מחקר של המטאפיזיקה והמציאות שמעבר לחושים, ללא "סתימת פיות" מצד הקהיליה המדעית.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
אם אתם שואלים את עצמכם, מפעם לפעם, אם יש אלוהים או האם קיימת נשמה – ייתכן כי תקבלו את התשובות דווקא בשדה המדעי. "הגענו לשלב בתולדות המדע, שבו אם נמשיך להתעלם מקיומה של מציאות רוחנית מעבר לחומר - פשוט לא נוכל להתקדם ולפתח את המדע לשלב הבא", הם טוענים.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- דער ווייס: כולם רוצים להיות אברהם פריד
- אמנות במחלוקת: בשנקר עיצבו "תפילין לנשים"
- שמע ישראל: התעטף בטלית, הניח תפילין - ונהג
חלקם נחשבים לבכירים בתחומם בארץ, ובהם ראש קבוצת האלקטרוכימיה באוניברסיטת
"המכון קם מתוך קושי שחווינו באופן אישי, לפרסם מאמרים מדעיים, ובכלל - להתבטא באופן מדעי בקשר לנושאים רוחניים", אומר רעי לוטן גלזר, ממקימי המכון. "אפשר לבצע מחקר מדעי לכל דבר ועניין, אבל אם מגיעים לתובנה רוחנית - אף אחד לא ירצה לשמוע על זה.
"לצערנו, הממסד המדעי מטיל צנזורה לא רשמית, ולא מאפשר למדענים לבטא תגליות רוחניות אפילו אם הן נעשות בצורה מדעית", הוא מחדד. "אנחנו מקווים שהקמת המכון תיתן לכל המדענים שנמצאים בארון את האומץ לצאת החוצה, ולשנות את האווירה בעולם כולו".
"רוצים רק שהמדענים יהיו יותר פתוחים"
ד"ר פרנסואז טיביקה, כימאית מהאוניברסיטה העברית, אומרת כי "הבעיה היא במדענים, לא במדע. אני לא הולכת לשנות את המדע, ואני לא רוצה להוריד ממנו או להוסיף עליו. אנחנו רוצים שהמדענים יהיו יותר פתוחים".
איך מסתדרים אנשי המדע, חובבי ההוכחות – בשדה העיוור של מה שמוגדר כ"אמונה"? "אחרי ניסיון של יותר מ-250 שנה של המהפכה המדעית-טכנולוגית, אפשר להתקדם ולחקור בצורה זהירה ואחראית גם תופעות רוחניות", מסביר פרופ' דורון אורבך מאוניברסיטת "בר אילן".
"המחקרים שלנו מראים שצריך להכניס למחקר את הנושא הרוחני, אחרת המחקר לא שלם", אומר גם הפיזיקאי ד"ר אלון רטר. "דוגמה אחת היא שבעצם החומר שרואים ביקום יכול להסביר רק 4%-5% מהתנועות, והמדענים חושבים שיש עוד 95% שאנחנו לא מכירים מהן. קוראים לזה 'מסה אפלה' ו'אנרגיה אפלה'. אני חושב שצריך להכניס את הנושא הרוחני לעניין בשביל להסביר את המושגים האלה".
ואיך מסתדר האדם המאמין עם הרצון לחקור את יסודות הבריאה, שנתפס לעתים כ"סתירה"? "השקפת העולם התורנית לא יכולה לסתור את המדע, כי גם המדע וגם התורה באו מאותו המקור", אומר הפרופ' אורבך. "אין שום סיבה להתנגד או לחלוק על נושא שיש לו סימוכים מדעיים מסיבות דתיות, כי היהדות מחייבת את המחקר. הגישה הבסיסית של היהדות היא שהמחקר חשוב לאנושות, שכן הוא הכלי הכי יפה להתפעל מהבריאה".
"באורגניזם יש משהו שכאשר הוא שלם, הוא יותר. אם בשנייה לפני שאדם מת ובשנייה שאחרי שהוא מת, לא השתנה דבר מבחינת החומר, אז מה השתנה?" שואל ד"ר חגי פולקמן. "בכל זאת, ברור לנו שמשהו השתנה. זה המשהו שצריך לחקור".
לפנייה לכתב/ת 
