שתף קטע נבחר

זהירות, אחדות

ממשלת אחדות לאומית היא כיסוי תחת אחד גדול, שנועד לעשות רושם של גיבוש ושיתוף פעולה. התוצאה בפועל היא שיתוק

משאלת לב ציבורית נפוצה, שבימים כתיקונם מתערסלת בנעימים במרווח שבין סיסמה לקלישאה, נטענת לקראת בחירות במשמעות חדשה. יש לה שם עברי קליט, קונוטציה נעימה, וחרף הערגה הנאיבית שהיא מעוררת, בצאתה אל המציאות הפוליטית - המשאלה מתעתעת, מרמה ומסוכנת. אחדות קוראים לה.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet

נגעו בשמיים לפני אליס מילר / שרון גבע

פתק פלסטיני שקוף / שרית מיכאלי

האם אין מנוס מאחדות?  (צילום: AFP) (צילום: AFP)
האם אין מנוס מאחדות? (צילום: AFP)
 

עכשיו הרשו לה להציג עצמה באופן רשמי: ממשלת אחדות לאומית. כיסוי תחת אחד גדול, שנועד לעשות רושם של גיבוש ושיתוף פעולה - ולמעשה, הוא תירוץ נפלא לא לעשות דבר חוץ מזה. לפנינו מאזן אימה קדוש ורגיש, שבו כל צד שומר על האחר - ולא פחות מזה, על עצמו - שלא יזוז מדי לשום מקום מחייב. רפורמות כלכליות, יוזמות חברתיות, פריצות דרך מדיניות, קביעת עובדות ביטחוניות - אף אחת מהן לא תעז להתממש. ובקן האחדות, הסידור מושלם: כולם ינטרלו את כולם, ובסיום ההרפתקה, במועד המקורי או בפיצוץ מתוכנן, כולם יוכלו להאשים את כולם ולרחוץ בניקיון כפיהם בדרך לבחירות הבאות.

 

ממשלת אחדות 2015 תהיה לא רק ממשלת שיתוק ועוד-הרבה-מאותו-שום-דבר. היא תהיה ממשלת התפשטות מכל כסות רעיונית. גם בהיבט זה לא מעורבת יד המקרה. זו מלאכת מחשבת של צביעות נבזית, תוצר נאה של הולכת שולל לאומית.

 

במשך חודשים טוחנות לנו ואותנו שתי המפלגות הגדולות במכבש מסרים לוהט. כל אחת מהן יוצאת מגדרה כדי לשכנע שהיא-היא האלטרנטיבה לאחרת. שבאה לעולם כדי להציל את העם מידיה המפקירות והמופקרות של יריבתה. שזה "אנחנו או הם". ופתאום נהיינו אנחנו וגם הם.

 

אין עודף היגיון בפוליטיקה הישראלית, ועדיין, מותר להציג חידה לוגית: כשהאחר בעיניך הוא סכנה למדינה, איום קיומי ממש, כיצד ייתכן שהוא שותפך המלא לדרך, לעשייה, להנהגה?

 

מנקודת מבטם של הבוחרים, הסוציולוגיה העממית תתנדב לספק הסברים. גם אם תחושות האחדות מזויפות, הן חמימות ונעימות, מסממות וממכרות. אפשר לעצום עיניים, לאטום אוזניים, לסתום אפים ולדמיין חזק חזק שכולנו קרובים, צמודים. מין גוף גדול ומלוכד שכל חלקיו תואמים. אבל אם זה המצב - לשם מה הלכנו לבחירות בכלל? על מה הוויכוח, על מה המאבק, על מה צעקו פה, הכפישו, איימו והתלהמו?

 

המילה הכי נמכרת בכל מערכת בחירות היא "שינוי". ואם קיימת ערובה לאי-שינוי, להתבוססות, לתקיעות, הלא היא ידידתנו מגלגלת העיניים, אחדות. בהוראות ההרכבה של הממשלה הבאה, אסור שהדבר הזה יופיע. יתכבד הגורם שייבחר ויבנה לנו ממשלה הנאמנה לעקרונות שהציב ולצעדים שהבטיח. יואיל בטובו ויוכיח את עצמו, את יכולתו, את דרכו. שלא ימהר להסתתר מאחורי היריב הפוליטי שלו.

 

הודעה זו מהווה תזכורת אחרונה למצביעים. כצרכנים נבונים, חשוב לא רק לשקול היטב, במי ובמה בוחרים, אלא להקפיד ולעקוב אחר הנבחרים. לפקוח עין על הרשימה שקיבלה את קולנו ולא לאפשר לה לגנוב ביום שאחריי את דעתנו. ניתן גם למחות במקום ובזמן המתאימים, רק שלא נצא - כהגדרת הסיוט הישראלי - יותר פראיירים מפראיירים.

 

זו גם התראה לנבחרות הבכירות. הפתרון העלוב והמעליב של ממשלת אחדות ישמוט סופית את הקרקע מתחת לאידיאולוגיה ולאמינות של כל אחת מכן, ויציג אתכן במערומיכן הלא-מחמיאים. האנשים שעומדים בראשיכן יתגלו כמנהיגים עקביים ונחושים, המלאים, ברוח האחדות הלאומית, בשני דברים: בתאוות שלטון, ובעצמם.

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אריאל בשור
זיו לנצ'נר
צילום: אריאל בשור
מומלצים