המירוץ למיליון: חברים לפני הכל
אוריאל מוכיח שוב שהוא נשמה וחבר - ועל הלילי שלו המיליון, אלה מוצאת פתרון יעל נגד הקור ומסתכסכת עם פרות, ושי ושני שועטים קדימה למרות הכל. חצי גמר המירוץ למיליון נפתח במריחת זמן, כמובן
תגידו בוקר טוב לבואיינוס איירס, ריבת החלב של הגלקסיה, שהביאה לנו את הפרק הראשון של חצי הגמר - וכמו שזה נראה מפה, הוא ישתרע על פני שלושה פרקים שלמים (ואף מילה על הלקט). למרות מריחת הזמן הזו קיבלנו בפרק דינמיקה מעניינת וצמודה בין הזוגות, שתוך זמן קצר התחלפו מהמקומות האחרונים לראשונים ולהיפך, ללמדכם שבחיים שום דבר לא נגמר עד שהרון שחר מחליף הבעה. מאחר שהמירוץ הוא בעצם החיים עצמם, הנה עוד כמה דברים חשובים שלמדנו במהלך הפרק הזה:
בפרקים הקודמים:
מתמודדים יקרים, תעזבו את וובה ואלה!
תמיכה בין הזוגות היא הכל. או כמעט הכל. 90 אחוז מההצלחה של זוגות במירוץ מתחילה שם. כשטום חטף היפותרמיה, מה שדרדר אותו ואת אוריאל למקום האחרון מבין ארבעת הזוגות, אוריאל, שגם ככה הוא נשמה יתרה, הפך לאחות רחמנייה ותומכת, ועשה הכל כדי שטום ירגיש יותר טוב, ועל הלילי שלו המירוץ. זה התחיל בשאגות על האבוב כשהוא קרא לקחת את טום לחוף ועכשיו, והמשיך במסג' ברגליים של טום בזמן שאנשי הצוות טיפלו בו באמצעים מתקדמים כמו מגבת וקומקום חשמלי (וואט דה פאק? מגבת אני מבינה, כל בנאדם צריך אחת, אבל קומקום חשמלי?).
הוא לא מש ממנו, לא האיץ בו אפילו בשפת הגוף להמשיך את המשימה, ולא רמז למעורבות של ה-CIA בעניין. הוא נתן לו להשלים את ההתאוששות בלי לחץ והרוויח מעבר חלק למשימה הבאה. וזאת, צופים יקרים, מסירות אמיתית.
אפשר להירפא מפוביות, ואפילו בזמן די קצר אם תשקלו טיפול בהלם. הנה, יוכי כבר לא בפוביה ממים עמוקים, והיא ולינור ורבי בנימין הכל בחזקת סומין עמדו ממש בכבוד במשימה שבתחילת העונה יוכי היתה מעדיפה להתפקד לדעאש ולא לבצע. וכן, זה אף פעם לא מזיק שיש אחים גדולים שעשו את המשימה לפניך וכמעט מתו, וככה הבחור שמשיט את הסירה מבין שהוא צריך להרגיע עם הפניות המטורפות בסיבובים.
לפעמים כשקר לך, וגם משעמם, אתה יכול פשוט לעשות פיפי בחליפה. באחד המשלים האהובים עליי ניצֶלת ציפור קטנה מקפיאה בשלג כשפרה אחת שמגיעה משום מקום מחרבנת עליה והיא מתחממת. גם אלה קפאה במים, אבל היא לא העיקה על וובה בדרישות לשעשע או לחמם אותה, היא לקחה אחריות על עצמה והשתינה בתוך חליפת הצלילה, שזה בעצם סוג של ירי בתוך הנגמ"ש, אבל בנעים. הפרה מעלה בתפקידה ולכן היא הפכה למנגל במשימה שהגיעה אחר כך.
צלעות לא נמצאות בצוואר, וכתף לא נמצאת ברגל. משום מה הייתי תחת הרושם שאַלה עבדה במחלקת הבשר והיא הולכת לתקתק את משימת האסאדו (מאזו), וכבר הכנתי את עצמי לרעיון שלכל דבר שאנחנו עושים בחיים יש תכלית והנה הגיע הרגע שבו שנים של עמידה מאחורי דלפק בסופר משתלמות סוף סוף, אבל התבדיתי. בהמשך גם הצטערתי לגלות שדבר עממי, מנחם ומלכד את השורות כמו על האש, גרם לחילוקי דעות בין וובה ואלה, שדווקא יכלה לנצל את משימת הבשר כדי לעשות את מה שהיא מצטיינת בו מאז תחילת המירוץ - להרגיש כמו ליידי גאגא. שמחתי לגלות שהתקף זעם הוא אמצעי יעיל לאיתור החלקים הנכונים של הפרה, ואני לא אתפלא אם ככה נמצא בסוף גם את פוטין.
לפעמים העולם צריך להתאים את עצמו אליך. השם עדי, אני מתה על שני, היא בחורה יפהפיה, קומפקטית, שליטת שבע הממלכות והלב הכי רחב במזרח התיכון. ולכן אני מקבלת באהבה את האבחנות שלה על היקום שסובב אותה, כמו הרעיון שכדי לפתור משוואה עם נעלם אחד, חייבים להוסיף אחד לסך הכל, או המסקנה שעל פילם שחור אין כלום. כי עובדה, זה מצליח לה והיא ושי, שאני חייבת להודות שהמירוץ עשה לו שירות מעולה בהשתחררות – שועטים קדימה. ללמדכם שאפשר להתקדם במירוץ גם אם אתה לא רגל העץ החדה ביותר בקלמר.
בפרק הבא מרקו מוצא את אמא, יוכי מאבדת את הארנק, לינור מאבדת את שפיות דעתה ואולי סוף סוף הן יריבו קצת, כי באמת עברו כבר איזה חמש דקות מאז הפעם האחרונה.
