להסדיר את האשראי החוץ בנקאי

"שוק אפור" הוא כינוי כללי להלוואות שלא באמצעות המערכת הפיננסית המוסדרת.

הרביות האפקטיביות בשוק האפור נעות בין 151% ועד 276% לתקופות שבין חצי שנה עד שנה. הלווה נדרש במובן לחשוף את כל פרטי האישיים הכלכליים, רצוי שהלווה יהיה שכיר במוסד ציבורי או עובד רשות מקומית.

המושג "השוק האפור" מקושר אסוציאטיבית לפשע, בריונים בגופיה וזיפים עם מבט מרושע ואלת קוצים. בחלק מהמקרים המציאות לא רחוקה מהאסוציאציה הזו ובחלקם המציאות שונה בתכלית.

בעוד שגם אדם שאינו בקיא בתחשיבי ריבית ומימון ייזהר מבריון מאיים בקרן רחוב מעצם היותו כזה, אותה ההצעה מאדם לבוש חליפה במשרד מהודר לא תמיד תפעיל את אותם מנגנוני האזהרה.

לבושתנו נכון לכתיבת שורות אלו החוק אמנם קובע ריבית מקסימלית, אך חריגה ממנה גם אם פי עשרים, אינה בגדר עבירה פלילית. לכל היותר יכול החייב לנסות ולשכנע את בית המשפט שחויב בריבית גבוהה מהמותר.

בסמוך לתקופת החגים, פסח וראש השנה, מתעצמים מאמצי השיווק של המלווים בשוק האפור. מודעות מזמינות למזומן ביד נמצאות בתקשורת בגלוי ולא מעט מקבלים מסרונים והודעות מוקלטות ישירות לטלפון הנייד. אז איך נוטלים הלוואה באופן מושכל ואיך מבחינים בין מלווה לגיטימי למתחזה?

ראשית פונים לבנק. כל בנק בישראל יספק לכם מידע מלא על כל נתוני העסקה, לרבות הריבית האפקטיבית השנתית ולוח הסילוקין של ההלוואה. בנק שמסרב להעמיד אשראי ללקוח שקול למוכר בחנות המסרב למסור לכם מוצר תמורת קניה בתשלומים.

גם הבנק וגם המוכר רוצים להתפרנס, ואם המוכר מסרב לקבל מכם שישה צ'קים תמורת הטלוויזיה כנראה שיש בו החשש שהצ'קים לא יכובדו. בנק המסרב לתת אשראי פועל מתוך אותו חשש בדיוק. כיוון שלבנק יש יותר נתונים עליכם מלמוכר הטלוויזיות, במקרה של סירוב מאוד מומלץ לעצור ולחשוב האם ישנה סיבה אמיתית לסירוב, אם יכולת ההחזר מוטלת בספק והאם אפשר להסתדר גם בלי ההלוואה הזו.

אלטרנטיבה יקרה יותר אך מוסדרת ולגיטימית הן חברות כרטיסי האשראי וחברות הביטוח. חברות אלו מציעות הלוואות, רובן בסכומים קטנים עד בינוניים ולתקופות של שנה עד חמש שנים. כאן תשלמו ריביות גבוהות יותר מאשר בבנק, אך נמוכות משמעותית מהשוק האפור והלא מוסדר.

לשם השוואה, על פי סקר שנערך לפני ראש השנה האחרון במרכז ללימודים אקדמיים נמצא כי הריבית הממוצעת בשוק האפור הייתה כ 213% (אין נקודה עשרונית) לעומת הצעות חברות האשראי שנעו סביב 11% - 10% ריבית אפקטיבית לשנה.

יש שוק אפור טוב?

לא מעט עסקי הלוואות מתהדרים בהצהרה "באישור משרד האוצר". אל תטעו לחשוב כי יש בכך משום אישור או פיקוח על ההלוואות הניתנות. למעשה משרד האוצר לא מנפק אישורים שכאלו להלוואות אלא להמרות מטבע וניכיון המחאות, ומשמעותו של האישור היא הטלת החובה על החברה לדווח על עסקאות בהיקף של 50 אלף שקלים ומעלה. האישור לא מלמד דבר על תקינות החברה או על שיעורי הריבית שהיא גובה.

מבנה החוק והשוק כיום אינם מעודדים צמיחת עסקי הלוואות לגיטימיים. ללא חקיקה ראויה ובהתעלמות של הרשויות אין לאף מלווה אינטרס להוריד את רף הריבית.

אם הממשלה החדשה תשכיל לבצע הסדרה ראויה של שוק ההלוואות החוץ בנקאיות, להעמיד חסמי כניסה ראויים ולפקח על הפעילות בו, אז בהחלט ייתכן כי שחקנים טובים וישרים יתווספו לשוק ההלוואות החוץ בנקאיות. אלו יגבירו את התחרות ויורידו את הריביות הקיימות כיום. הורדת הריביות אינה משימה קשה בסביבת אינפלציה אפסית הקיימת כיום. גם לאחר ההורדה רווחי נותני אשראי יהיו יפים.

הכותב הוא כלכלן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)