תיעוד מיוחד: ynet עם לוחמי סיירת מטכ"ל בפריצה לחילוץ בני ערובה בתרגיל

הם פורצים למבנה עם נשק שלוף ומכוון קדימה. כל חייל יודע בדיוק מהיכן להיכנס, איפה נמצא כל מחבל וכל בן ערובה. הלוחמים מסיירת מטכ"ל, שבעולם מביטים עליהם בהערצה, מצליחים לשחרר 19 תלמידי ישיבה מידי מחבלים בלב חברון ולחסל את הטרוריסטים.

הדרמה הזו לא הרחשה במציאות, אבל מול מצלמות ynet תרגלו לוחמי בית הספר ללוחמה בטרור של צה"ל, יחד עם סיירת מטכ"ל, עוקץ ויחידת רימון, שחרור מוצלח של בני ערובה.

האימונים של היחידה ללוחמה בטרור בקסבה בחברון(צילום: אילן סימקין, דובר צה"ל)

זה כבר לא תרחיש דמיוני. כעשרה חודשים אחרי חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים מגוש עציון על ידי חוליית חמאס מחברון, בצה"ל מעריכים שהסלמה בכל אחת משלוש הזירות - עזה, יהודה ושומרון או לבנון - תכלול חטיפת אזרחים או הפיכתם לבני ערובה. לכן, באופן חריג ובפעם השנייה בלבד הועברו תרגילי החילוץ של בני ערובה ביחידת הלוט"ר (לוחמה בטרור) בצה"ל מבתי ספר, גני ילדים באזור גוש דן ומבסיסי האימונים - למקום שבו זה עלול לקרות.

"המטרה בקיום תרגיל בלב השטח שבו נופעל בזמן אמת, היא שהלוחמים ירגישו הכי טוב את המקום שבו יילחמו, יריחו את הריח של הקסבאות ויתרגלו הכי טוב את מה שצפוי להם בזמן אמת", הסבירו בבית הספר ללוט"ר, המכשיר את לוחמי יחידות העילית בצבא.

(צילום: אילן סימקין, דובר צה"ל)

(צילום: אילן סימקין, דובר צה"ל)

התרגיל נערך במסגרת השבוע המסכם של מסלול הכשרת לוחמי ההדרכה, שנמשך כשנה. במהלך השבוע תרגלו המדריכים התמודדות עם מסע הרג של מחבלים שחודרים מרצועת עזה לקיבוץ סעד, וכן השתלטות על אוטובוס חטוף באזור ערד. מדריכי הלוט"ר, שאמורים להיות ברמה אף גבוהה יותר מחניכיהם ביחידות העילית, הפסיקו בשנים האחרונות את משימות האבטחה השוטפות על בתים של בכירים במערכת הביטחון, ובקיץ האחרון אף הופעלו במשימות מיוחדות ברצועת עזה, במהלך מבצע צוק איתן. בשאר ימות השנה, מדריכי הלוט"ר תופסים גם כוננויות בחטיבות המרחביות, כצוותי התערבות מיידיים לאירועים מתפרצים.

בתרגיל שתיעדנו, תמונת המצב לפני הכניסה למבנה משתנה במהלך ההכנות והתדרוכים. "המטרה הראשונה שלנו היא קודם להקפיא מצב, לכן אנחנו פורסים מהר סביב המבנה צלפים וצוותי לחימה מיחידת ההתערבות שנמצאת בכוננות בגזרה, שגם מנסים לשאוב מודיעין", הסביר ראש מדור לוט"ר, רס"ן ל'. "במקרה הזה של התרגיל אחד התלמידים מהישיבה הצליח לברוח וסיפר לנו על מספר המחבלים, ושלפחות שניים מהם חמושים בקלצ'ניקובים".

במקביל, לוחמי "קופים" עולים בחשאיות על גג הישיבה, כחלק מתוכנית הפריצה המתרקמת, וגם כדי לאסוף מודיעין על מה שקורה שתי קומות מתחתיהם, בעזרת אמצעים טכנולוגיים חדישים ומסווגים. "אנו לא מכשירים לוחמים לנהל משא ומתן או להיות דיפלומטים, אלא לסיים את האירוע באופן מבצעי כמה שיותר מהר, עם בני הערובה בחיים. אנחנו נערכים גם להפתעות ויוצאים מנקודת הנחה שנדע להגיע ל-90% ממה שתכננו", הוסיף ל'. קצין ביחידה הוסיף: "פה זה לא כמו בסרטים, בהם מגיע איש המשא ומתן ועוצר את צוות ההשתלטות. האירועים היום הם הרבה יותר מורכבים ומסובכים ממה שהיה בעבר בפרשות סבנה, אנטבה או קו 300".

מפקד בית הספר ללוט"ר, סא"ל ארז בן שאנן, ציין כי בצה"ל הפיקו לקחים לא רק מאירועי חטיפה שהיו בישראל, אלא גם מאירועי בני הערובה בשנה האחרונה בבית הקפה באוסטרליה ובהיפר כשר בפריז: "יש שיתוף פעולה ולמידה בינינו לבין מקבילנו בצבאות המערביים. עשינו את ההתאמות למה שצפוי לנו ולא לאירועים שהיו בעבר".

לפי הערכות בצבא, אירוע מיקוח עם בני ערובה

 יכלול מאפיינים שונים בכל גזרה: בדרום, חמאס יכלול חטיפה או התבצרות במבנה ביישוב בעוטף עזה כחלק ממסע הרג לאחר חדירה לארץ, כנראה באמצעות מנהרה. בצפון, פעילי חיזבאללה יגבשו תוכנית מסודרת ומאורגנת, רבת לוחמים, לחדור ליישוב ליד הגבול ולקחת בני ערובה. הנחת העבודה ביחידות שמתאמנות בבית הספר ללוט"ר היא שלאירוע כזה לא יהיה מודיעין מקדים, כמו במקרי חטיפת הנערים או החייל תומר חזן שנרצחו.

דווקא אירוע חטיפת בני ערובה באיו"ש נחשב למורכב יותר בגלל פשטותו – וההנחה היא שפיגוע כזה יסתבך דווקא בגלל המחבלים, עקב היעדר תכנון מספיק טוב מצדם, בדומה להסתבכות בחטיפת הנערים – אז המטרה הייתה רק לחטוף נער אחד ולנהל משא ומתן על שחרורו, כדי לשחרר אסירים ביטחוניים. התוצאה במקרה כזה – סבירות גבוהה יותר להרוגים ישראלים, ובכל מקרה אתגר קשה אף יותר ללוחמי העילית בצה"ל.