שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אבריטניה הגדולה: טיול שטח ביוון
    למה לא רצוי למחזר בטברנות של יוון? ממה חששו הנזירים במטאורה, והאם ביקרתם כבר בכפר "חמאה"? טיול שטח בחבל אבריטניה שביוון שכל כולו נופים משגעים, נהרות זורמים, כפרים עתיקים ואוכל משובח

    תחנה ראשונה: רכס הטימפריסטוס

    "בשביל מה הייתי צריך את זה?" זו המחשבה שחלפה במוחי, אי שם במעלה רכס הטימפריסטוס ביוון. הרשו לי לתאר לכם את הסיטואציה: השלג הכבד שירד נערם בשכבה גבוהה וסמיכה על השביל הצר והמפותל. "להקפיד על נסיעה רק בתוך הקוליסים", חזר והדגיש המדריך יזהר גמליאלי, במערכת הקשר הפנימית של שיירת הג'יפים המזדחלת באיטיות.

     (צילום: גיל יוחנן )
    (צילום: גיל יוחנן )

    למי שתוהה, כמוני, הקוליסים הם למעשה חריצי הצמיגים שהותיר בשלג הג'יפ שנוסע לפניך. הקפדתי. בחיי. לא סטיתי מילימטר, אבל זה לא עזר. הגלגלים הקדמיים התחפרו בתוך השלג, והג'יפ פשוט סירב להמשיך לנוע. לחיצה עקשנית על דוושת הדלק רק סיבכה בהרבה את המצב, כשלקול צעקות האימה של שאר הנוסעים בג'יפ, החליקו הגלגלים האחוריים במהירות לעבר התהום הפעורה מימין. "יזהר", זעקתי במכשיר הקשר, "אנחנו זקוקים לחילוץ".

     

    תחנה שנייה: העיירה קמנה וורלה

    שלוש שעות מוקדם יותר, הכל היה הרבה יותר רגוע. במסעדת "המקום של הלני", בעיירה קמנה-וורלה, ממש על שפת הים האגאי, חם ונעים. האש באח בוערת, והטירופיתה - אותו מאפה ממולא בגבינת קפילוטרי העשויה מחלב מעורב של עיזים ופרות - ערב לחיך.

     

    קמנה-וורלה היא אחת העיירות הפזורות לאורך הדרך בין אתונה לסלוניקי. עיירה ציורית עם טיילת מדהימה, שנדמה שהזמן עצר בה מלכת. רחובותיה כמעט ריקים מאדם, המסעדות בה שוממות ואפילו הגלגל הענק המוצב בה נראה כמו שכבר שנים לא השלים סיבוב מלא. "עד לפני שלוש או ארבע שנים, המצב כאן היה שונה לחלוטין", מסביר גמליאלי המדריך.

     (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)
     

    "התיירים הרבים שנסעו מאתונה לסלוניקי, נהגו לעצור בעיירות הקטנות שבדרך. לאכול, לטייל, לקנות מזכרות, ואפילו ללון ללילה. אבל כביש האגרה המהיר שנסלל מעל אותן עיירות - קבר אותן מבחינה כלכלית. עכשיו כמעט אף אחד כבר לא עוצר בהן", הוא אומר ומחווה בידו בצער על המסעדה הריקה לחלוטין, מלבד השולחן שלנו. עוד סימפטום למצבה הכלכלי הקשה של יוון.

     (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)
     

    תחנה שלישית: חבל אברטיניה

    אנחנו עושים את דרכנו לאבריטניה, חבל ארץ הררי במערב יוון, כ-300 קילומטרים מהבירה אתונה בה נחתנו. חברת טיולי השטח טריפולוג'י, שגמליאלי הוא אחד מבעליה, מוציאה לאזור מגוון טיולי שטח לאורך עונות השנה, המותאמים פרטנית לכל קבוצה, ומעניקים חוויית אירוח בדרגה של חמישה כוכבים.

     (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)
     

    המגורים בחבל ההררי, שהרכס המרכזי שבו נקרא פינדוס, אינם קלים, וודאי בעידן הטרום תחבורתי. איש אינו עוזב מבחירה את הכרך הגדול והנוח, על מנת לעבור ולהתגורר במקום שהגישה אליו כמעט בלתי אפשרית.

     

    גמליאלי הוא מעיין בלתי נדלה של ידע בכל הנוגע לתרבות, להיסטוריה ולמיתולוגיה היוונית. לאורך הטיול הוא מנעים את הדרך בסיפורים מרתקים מתולדות יוון, ברשת הקשר הפנימית. כך הוא מספר על הכיבוש העות'מאני שהגיע לפני 350 שנה עד לאתונה. העות'מאנים דרשו מאנשי אתונה להמיר את דתם לאיסלאם, ומי שסירב אולץ לשלם מס גולגולת גבוה מאד. אלה שלא עמדו בתשלום המס - ראשם נערף. היוונים נאלצו להימלט למקום שבו יוכלו להסתתר, והעות'מאנים יתקשו להשיג אותם בו.

     (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)
      

    כך הפך רכס הפינדוס לאחד מ"מקלטי המס" הגדולים בהיסטוריה. היוונים שברחו אליו, התיישבו עמוק בתוך הרכס, בנו את בתיהם מעץ ומאבן מקומית לצרכי הסוואה, והקימו כפרים קטנים הנושאים שמות מוזרים שמשמעותם טעים, חמאה, נחשים קטנים' ואפילו גבות.

     (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)
     

    בעשורים האחרונים עובר חבל אבריטניה, שבירתו היא העיירה בת 15 אלף התושבים קרפניסי, תהליכי נטישה כואבים. צעירי האזור עוזבים את החבל ההררי והקשה למחייה ולפרנסה, ושמים פעמיהם אל הערים הגדולות.

     

    יומו השני של הטיול, הוא יום הנהרות והאגמים. לאחר לילה בקרפניסי, אנו יוצאים בנסיעה לאורך נהר הטברופוס. דרך עפר מובילה אותנו לנקודת תצפית מרהיבה על אגם קרמסטון, שם מפתיעים אותנו גמליאלי ויד ימינו היווני ניקוס, בפיקניק מפנק כיד המלך. על אף מזג האוויר הסוער, שמתברר בדיעבד כאחת הסופות הגדולות שפקדו את יוון בשנים האחרונות, אנו מנסים להיצמד לתכנית הטיול המקורית ולא לוותר על אף חוויה.

     (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)
     

    תחנה רביעית: חבל א-גראפה

    שמו של חבל א-גראפה, (לא גרפי, לא רשום) נגזר גם הוא מתקופת הכיבוש העות'מאני. כיוון שהעות'מאנים לא הצליחו להיכנס לחבל ההררי והקשה לתנועה ולכבוש אותו, הם לא ידעו מה מבנהו ולא יכלו לרשום אותו במפות ששרטטו.

     

    14 כפרים פזורים לאורך החבל, והתכנית ליום המסע השלישי כוללת חצייה של החבל, התענגות על נופו הפראי, וביקור בכפרים השונים, בדרך לאזור המנזרים התלויים במטאורה.

     (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)
     

    אלא שלא רק העות'מאנים התקשו לכבוש את א-גראפה. גם אנחנו. כבר בדרך לאזור, כשחצינו את הגשר מעל נהר האגרפיוטיס, הבחנו בעוצמת הזרימה החריגה שלו. שיטפון עז בצבע חום, מלא בסלעים ואדמה.

     

    רגע לפני שהתחלנו להעפיל אל תוך החבל, עקף אותנו ג'יפ של משטרת יוון. השוטר היווני, צעיר וחייכן, התלבט מאד האם לאפשר לקבוצת הג'יפים מישראל להמשיך בנסיעה אל פנים החבל ההררי. בתום התייעצויות ממושכות שקיים במכשיר הקשר שלו, הוא פנה אלינו בהתנצלות. "שטח סגור. קיבלתי הוראה לחסום את הדרך".

     (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)
     

    הסתובבנו ויצאנו בנסיעה לכיוון מטאורה, הפעם בכביש ולא בנסיעת שטח. בערבו של אותו יום דיווחו מהדורות החדשות המקומיות שהנהר עלה על גדותיו, הכפרים בחבל הוצפו ותושביהם חולצו באמצעות מסוקים וכלים כבדים.

     

    תחנה חמישית: מנזרי מטאורה

    קבוצת מנזרי מטאורה, שהוכרזה כבר לפני כ-27 שנה כאתר מורשת עולמי, הפכה לאתר תיירות בינלאומי ידוע. האזור כולו משופע בצוקים עצומים, שעליהם הוקמו בתקופת ימי הביניים מנזרים מרשימים. במבט מלמטה, נראים המנזרים הבנויים בקצות הצוקים, כתלויים במרכז השמיים.

     (צילום: גילן יוחנן)
    (צילום: גילן יוחנן)
     

    במנזרים, שעדיין פעילים, ניתן לבקר ואף לקבל הדרכה צמודה. כיום הטיפוס הוא באמצעות מדרגות שנחצבו בצוק. בתקופת ימי הביניים, הנזירים ירדו ועלו אל המנזרים בתוך רשת ששולשלה בחבל עבה מהמנזר שבמרומי הצוק. את הגלגלת הגדולה שסביבה כרוך החבל, והרשת המחוברת אליו, ניתן עדיין לראות במנזר.

     (צילום: גילן יוחנן)
    (צילום: גילן יוחנן)

    "החבל לא הוחלף, גם אם התבלה", מספרת המדריכה. "החליפו את החבל רק אם הוא נקרע. כמובן שהחבל נקרע, כשמישהו עלה או ירד בעזרתו, וזה בעצם היה סופו. האמינו שזה רצון האל".

     

    תחנה שישית: העיר קלמבקה

    בעיר קלמבקה, המרוחקת כ-20 קילומטרים ממטאורה, נמצא מועדון קריסטלה. קריסטלה היא למעשה טברנה, הפועלת בסופי שבוע בלבד, ומיועדת בעיקר לאוכלוסייה המקומית.

     

    רק סביב השעה אחת לפנות בוקר מתחיל האולם הגדול להתמלא. הריקודים, על הבמה ועל השולחנות, נמשכים עד לשעות שש או שבע בבוקר. בניגוד לסרטי הקולנוע, צלחות לא נזרקות, אלא דווקא פרחים. ארבעה יורו עולה חבילת פרחים במועדון, וכל ניסיון לחסוך ולהשתמש שנית בפרח שכבר הושלך, פוגע ומעליב את הזמר/רקדן. אתם נהנים מהופעתו? תשקיעו ותקנו. כאן לא ממחזרים.

     (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)
     

    גם ריקוד הזבקיקו (לא רמבטיקו, כפי שמבטאים בטעות), אינו קבוצתי. כשמישהו מהקהל עולה אל הבמה, הוא אמור לשכוח את כאבו, את צרותיו. באותו רגע הוא הופך למרכז, וכולם מתעניינים רק בו. הביטוי צריך להיות שלו, ושלו בלבד. כורעים סביבו ברך, מוחאים כפיים, אבל לא מצטרפים לרקוד לצדו. הורה זה לא.

     (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)
     

    חזרה ליום הראשון, על רכס הטימפריסטוס: גמליאלי לא מתרגש. "לעצור", הוא מורה ברוגע ברשת הקשר הפנימית וממשיך: "לצאת מהג'יפים". כבל הגרירה נשלף מתוך הג'יפ שלו, מתחבר בזה אחר זה לשלושת הג'יפים האחרים, ומסייע להם לצלוח את מכשלת השלג העמוק. שירות חמישה כוכבים, כבר אמרנו?

     (צילום: גיל יוחנן )
    (צילום: גיל יוחנן )
     

    חברת טריפולוג'י מציעה טיולים שמותאמים למשפחות, לבני נוער ולג'יפאים. עד 5 ג'יפים בטיול, שנהנים מאירוח של חצי פנסיון. ארוחת הבוקר מוגשת במלון בדרגה גבוהה, וארוחת הערב - בטברנות השונות לאורך המסלול. ארוחת הצהריים נרכשת עצמאית במהלך היום. האטרקציות בטיולים משתנות על פי עונות השנה: בקיץ ניתן לשחות בנהרות, לחתור בקייאקים ולצאת לרפטינג. באביב אפשר להעביר לילה בקמפינג, ובחורף  ליהנות מסקי.

     

    מחירים: טיול בן חמישה ימים - 980 יורו לאדם. טיול בן שמונה ימים נע בין 1300 ל-1400 יורו לאדם.

     

    הכתב והצלם היו אורחי חברת טריפולוג'י

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אבריטניה הגדולה: טיול שטח ביוון"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים