שתף קטע נבחר

מחוברות: צפו בנקבת תמנון נדירה עם קונכיה

מורה לימאות בבית הספר הימי "מבואות ים" מצאה במהלך סיור עם תלמידים בחוף מכמורת, נקבת תמנון וקונכיה עם ביצים המחוברת לגופה.בעל החיים המת הובא למרכז הארצי להצלת צבי ים וזוהה כתמנון נדיר ביותר. ביציה הועברו להדגרה בתקווה שניתן יהיה להצילן. הפעם האחרונה בה נאספה נקבת תמנון שלמה עם קונכיה היתה לפני יותר מ-40 שנה

לפני יותר מ-40 שנה נאספה לראשונה נקבת תמנון נדירה המחוברת לקונכיה מחוף באזור חיפה. בתחילת השבוע, נסחפה תמנונה נוספת עם קונכיה שלמה, שהכילה למרבה ההפתעה ביצים. מדובר בנקבת תמנון מסוג ארגונאוטה ארגו (Argonauta argo), המכונה לרוב בשם "ארגונאוט".

 

מי שמצאה אותה בתחילת השבוע, היא גל אשקלוני, מורה לימאות, שיצאה לשיעור ימאות בחוף מכמורת עם חמישה תלמידי כיתה ה', מבית הספר הימי "מבואות ים" במכמורת.

 

 (צילום: אורי לביא)
(צילום: אורי לביא)
 

"בדרך כלל בשיעורי הימאות אנחניו יוצאים לשוט בים, אך בימים בהם הים סוער, אנחנו מנצלים את הזמן לסיורים בחוף כדי להכיר את הסביבה הימית וגם את בעלי החיים הנסחפים מהים לחוף", אומרת אשקלוני ל-ynet.

 

"בעונה הזו בעלי חיים רבים נסחפים אל החוף, מרביתם לא בחיים. במהלך הסיור, פתאום הבחנתי בקונכיה הענקית, הרמתי אותה וכשהחזרתי אותה למים, פתאום הזרועות נפתחו והתמנונה החליקה החוצה מתוכה".

 

 (צילום: אורי לביא)
(צילום: אורי לביא)

 

אשקלוני ותלמידיה מיהרו אל מרכז ההצלה הארצי של צבי ים של רשות הטבע והגנים במכמורת, הנמצא בשטח בית הספר הימי. "מסתבר שהתמנונה היתה יותר נדירה ממה ששיערתי בהתחלה", היא מציינת. כשיניב לוי, מנהל המרכז ראה את התמנונה לראשונה, הוא מיד זיהה כי מדובר בתמנון נדיר מסוגו שכמעט ולא נצפה בשלמותו בישראל.

 

למקום הוזעקו חוקרי בית הספר למדעי הים במכמורת, בו מתנהל מחקר רב שנים של בעלי חיים ימיים וביניהם גם תמנונים. "התמנון כה נדיר שאין תמונה שלו שלו בישראל, למעט איורים", היא מגלה. "שמחתי שהסיור הוביל למציאה של התמנונה".

 

 (צילום: אורי לביא)
(צילום: אורי לביא)

 

על אף שהתמנונה נסחפה אל החוף כשהיא אינה בחיים, הביצים הועברו להדגרה במעבדת המגמה החקלאית בכפר הנוער "מבואות ים" הסמוכה למרכז ההצלה של צבי הים, בתקווה כי חלק מהן יצליחו לבקוע והתמנונים הצעירים יושבו בחזרה לים.

 

 (צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים) (צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)
(צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)

 

מומחה: נדיר שמגיע פרט שלם עם קונכיה

הנק מיניס, אוצר אוסף הרכיכות במשכן אוספי הטבע הלאומיים ע״ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב ובאוסף הרכיכות באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, מספר כי זו התמנונה השנייה בלבד שנמצאה בחופי ישראל כשהיא שלמה והקונכיה עדיין מחוברת אליה. לדבריו, התמנונים הללו מצויים כיום בים התיכון ובים סוף, הם נחשבים לנפוצים ביותר באוקיינוסים ברחבי העולם.

 

"זה נדיר שהיא מגיעה לחוף באופן שלם ולעיתים רחוקות מגיע פרט שלם. הפרט הנוסף שקיים באוסף הלאומי שנאסף עם קונכיה היא תמנונה שנסחפה לאחר סערה לחוף הים של שקמונה (באזור חיפה. א.א) לפני כ-40 עד 50 שנה. עם זאת, לא כל פרט שמגיע אל חוף הים יש עליו דיווח", הוא מסביר ל-ynet.

 

 (צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים) (צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)
(צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)

 

הקונכיה - בית מאובטח לביצי התמנונים

מיניס מספר כי לרוב קונכיות ריקות של תמנוני ארגונאוט נמצאות במרחקים של כ-200 מטרים מחוף הים. "הקונכיה היא למעשה נרתיק הביצים של הנקבה. ברגע שהיא עומדת להטיל את ביציה, היא בונה את הקונכיה ובתוכה היא תטיל אותן. היא תנוע עם הקונכיה כשהיא מחוברת לגוף שלה בכל הזמן, עד לרגע שהצעירים בקעו, יצאו החוצה ואז היא תעזוב את הקונכיה".

 

לדבריו, בימים הקרובים, תועבר התמנונה להמשך הליך שימור במטרה לשלבו באוסף הרכיכות הלאומי של ישראל.

 

 (צילום: אורי לביא)
(צילום: אורי לביא)

 (צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים) (צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)
(צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)

 

הנקבה והקונכיה צמודות זו לזו

מקור השם של התמנון הוא מהמיתולוגיה היוונית. נקבת תמנון הארגונאוט בונה את הקונכיה ו"גרה" בסמוך לפתח הכניסה של הקונכיה, במטרה להגן על הביצים, עד שהתמנונים הצעירים יבקעו. זכר הארגונאוט הוא קטן יותר מהנקבה וחוקרים משערים כי הוא נטרף לאחר ההזדווגות עם הנקבה.

 

התמנונים הללו נחשבים לקשים במיוחד לתיעוד בטבע מאחר והם מבלים את מרבית חייהם בסמוך לקרקעית פני הים, אך הקונכיות של הנקבות לעיתים נסחפות בהמוניהן אל החופים ונחשבות למבוקשות בקרב אספנים.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורי לביא
צילום: אורי לביא
צילום: אורי לביא
צילום: אורי לביא
מומלצים