לעולם לא יהיה לי חבר כמו אורי שלף / טור

המשפחות מכירות, אז נפגשנו פה ושם כילדים, אבל התחברנו באמת כשחקנים צעירים באוסישקין של תחילת שנות ה-90. נשארנו חברים מאז ועד היום (א')בבוקר.

• טרגדיה: אורי שלף הלך לעולמו בגיל 43
  

• הלם ממותו של אורי שלף: "יום שבו הדגל האדום יורד לחצי התורן"
  

נחתתי מטיסה ובתור לדרכונים פגשתי במקרה את הזר של הפועל תל אביב. כל כך שמחתי לראות את אורי מחכה לו, שקפצתי גם אני לתוך האוטו הקטנטן שלו. ככה נסענו מעוכים כמו סרדינים משדה התעופה, מקדימה קורקי והזר, מאחורה אורי ואני, בתווך שלוש מזוודות ושני תיקי גב, מתפקעים מרוב צחוק כל הדרך. במכבי ת"א, עם כל הכבוד, זה לא יכול לקרות.

אורי שלף. תמיד שם לב לדברים לפני כולם(צילום: טל שחר)

אורי היה ישר וישיר, תמיד שם לב לדברים לפני כולם וידע לתמצת אותם במשפט. הוא לעולם לא התחנף, דווקא בגלל זה כל כך הרבה אנשים מכבדים אותו. כשהוא היה מביע ביקורת היא הייתה מנומקת וכשהוא נתן קומפלימנט, אפילו אם קטנטן, שמחת כי ידעת שהרווחת אותו ביושר.

אורי שלף עם רמי כהן. "רמזו לו שיתבגר"(צילום: עוז מועלם)

אורי למד משפטים, עשה התמחות במשרד מוביל ולא עשה עם זה כלום. הוא היה יכול להיות עורך דין מצוין, אבל זה לא ריגש אותו. הוא רצה להתעסק רק בהפועל ת"א כדורסל. מדי פעם היו עושים לו שיחות הגיוניות לכאורה, על קריירה ועתיד ועוד כל מיני ירקות שלא עניינו אותו. כמו שהשיר אומר: "רמזו לו שיתבגר". אני לא חושב שכעורך דין היה לו טוב יותר או שהוא היה עושה אימפקט גדול יותר. כמו את אביו עמי ז"ל, גם את אורי לא ישכחו.

פינת ההתייחדות לאורי שלף בסמוך לאולם דרייב אין(צילום: אורן אהרוני)

אורי היה אמור לטוס לסקאוטינג בעוד שבועיים בווירג'יניה בארה"ב, לחפש שחקנים להפועל לשנה הבאה. הוא הזמין אותי להצטרף, או כמו שהוא הגדיר את זה: "יש הרבה שחקנים,

לפחות את אלו שימצאו חן בעיניך אני אדע מראש לפסול".

לפני כמה שנים היינו בהלוויה, ההספד היה מנותק מהמציאות. בדרך חזרה שאלתי את אורי: "מה אתה היית אומר, כדי שזה יישמע יותר טוב?". אורי ענה לי: "פשוט הייתי מדבר מהלב".

אז אנסה מהלב שלי אליכם: נילי, אלה, גור וענבל. תמר, ניב וגלי היקרים, החברים המשותפים, אוהבי הספורט האמיתי והשותפים לדרך האדומה. לא נוכל אף פעם למלא את החסר הזה, הניחומים לא יעזרו והזמן רק יקהה את הכאב. לעולם לא היה או יהיה לי חבר כמו אורי שלף, יהיה זכרך ברוך.

גלעד שמחוני הוא השחקן הראשון והקפטן הראשון של הפועל ת"א כשנבנתה מחדש כקבוצת אוהדים ("הפועל אוסישקין")