שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חרפושיות וכלי איפור עתיקים התגלו בנגב
    יותר מ-300 כלי חרס, חלקם שלמים, טבעות חותם ותכשיטים מברונזה וצדפים נמצאו במערה ליד קיבוץ להב. הממצאים הם מלפני כ-3,000 שנה ואף יותר, מתקופת הברונזה שבה מצרים הייתה אימפריה ששלטה גם על כנען

    עדויות ארכיאולוגיות מרשימות, בעיקר מתקופת הברונזה המאוחרת (שנת 1500 לפני הספירה) ומתקופת הברזל (שנת 1000 לפני הספירה), נמצאו במערה תת-קרקעית באזור תל חליף ליד קיבוץ להב בדרום. הממצאים התגלו במהלך פעילות מבצעית של מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות.

     

    המפקחים של רשות העתיקות הגיעו למערה אחרי שהיא נשדדה. כאשר נכנסו פנימה הם גילו שנפגעו כלי חרס עתיקים מלפני 3,000 שנה שהיו במערה, וכמו כן ניזוקו שכבות הקרקע כתוצאה מחפירה בלתי חוקית. כדי להציל את הממצאים במקום החלה חפירה ארכיאולוגית, ובמהלכה גילו החוקרים את הממצאים החדשים - יותר מ-300 כלי חרס מסוגים שונים, חלקם בשלמותם. לצד כלי החרס נמצאו עשרות תכשיטים עשויים מברונזה, צדף, כלי אבן ייחודיים עשויים מאבן בהט צהבהבה, חותמות, טבעות חותם וכלי איפור.

     (צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)
    (צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)
     

     (צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)
    (צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)

     (צילום: היחידה למניעת שוד ברשות עתיקות)
    (צילום: היחידה למניעת שוד ברשות עתיקות)

    הממצאים שהתגלו במערה ליד להב (צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)
    הממצאים שהתגלו במערה ליד להב(צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)
     

    על פי הערכת הארכיאולוגים, החפצים הצטברו במערה במשך עשרות שנים. מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, הארכיאולוג אמיר גנור: "בין שלל הממצאים שהתגלו מצאנו עשרות חותמות עשויות אבן שאופייניות לתרבות היהודאית (בני שבט יהודה שלא גורשו לבבל) בדרום הארץ. חלק מהן מעוצבות בדמות חיפושית מכונפת (חרפושיות), ועליהן חקוקים סמלים ודמויות אופייניות לתרבות המצרית ששלטה בארץ בתקופת הברונזה המאוחרת. חלק מהחותמות עוצבו על גבי אבנים חצי יקרות, שמקורן במצרים ובחצי האי סיני".

     

    ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לארכיאולוגיה מצרית במוזיאון ישראל, ציינה כי מרבית חותמות החרפושית שנמצאו בחפירה מתוארכות למאות ה-15-14 לפני הספירה. "בתקופה זו כנען הייתה נתונה תחת שלטון מצרי. על חלק מהחותמות הופיעו שמות מלכים, וניתן לזהות ספינקס רובץ מול שמו של המלך תחותימס השלישי (1504-1450 לפני הספירה בקירוב). חותם חרפושית נוסף נושא את שמו של אמנחותפ השלישי (1386-1349 לפני הספירה בקירוב). חרפושית נוספת מתארת את פתח, האל הראשי של העיר ממפיס".  

     (צילום: היחידה למניעת שוד ברשות עתיקות)
    (צילום: היחידה למניעת שוד ברשות עתיקות)

    ממחישים את ההשפעה המצרית בארץ (צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)
    ממחישים את ההשפעה המצרית בארץ(צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)
     

    בנוסף נמצאו במערה פסלונים וקמעות רבים בדמות אלים המקודשים בתרבות המצרית. "שנים רבות אחרי יציאת מצרים עוד ניכרות בחפירה הארכיאולוגית עדויות להשפעת התרבות המצרית על תושבי הארץ היהודאים", אמר גנור. הארכיאולוגים מעריכים כי חלק מהממצאים יוצרו במצרים עצמה והובאו לארץ כנען על ידי בני
    ישראל או סוחרים, אך חלק מהם יוצרו בארץ עם חומרי גלם מקומיים, תוך חיקוי הייצור והעתקת המוטיבים התרבותיים המצרים.

     

    "בתקופת הברונזה המאוחרת מצרים הייתה אימפריה חזקה ביותר, אשר הטילה את מרותה באזורנו. המרות המצרית באה לידי ביטוי לא רק בשליטה צבאית ופוליטית, אלא גם בהשפעה תרבותית חזקה אשר תרמה לעיצוב החברה. לצד מערך הפקידות המצרי בארץ ישראל, התפתחו בארץ אליטות מקומיות אשר אימצו רבים ממנהגי המצרים ואומנותם", אמר ד"ר אמיר גולני מרשות העתיקות.

     

    הממצאים הועברו לטיפול במעבדות רשות העתיקות. חקירת המערה והממצאים שנמצאו בה עדיין בראשיתה, ולאחר השלמת הטיפול במאות הממצאים שנחשפו ניתן יהיה להוסיף מידע חשוב על ההשפעה המצרית על אוכלוסיית ארץ ישראל בתקופת הברונזה המאוחרת והמקרא.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חרפושיות וכלי איפור עתיקים התגלו בנגב"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
    חלק מהממצאים שהתגלו במערה
    צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
    מומלצים