"חירות? החופש לאהוב כמה אנשים במקביל"
אור-לי ברלב העבירה עשר שנים בנישואים מונוגמיים. כשחזרה לסצנת הדייטינג אחרי הגירושים, הבינה שלהתחייב לאדם אחד בלבד זה לא באמת טבעי ושהיא לא מוכנה לסגור את הלב בפני התאהבויות נוספות. ראיון
בחג הפסח אנו חוגגים אמנם את צאתנו מעבדות לחירות, אולם במובנים רבים אנחנו עדיין עבדים. אנחנו עבדים לסמארטפון, למקום העבודה, לאינטרנט המהיר, לטלוויזיה ולמכונית. במילים אחרות, אנחנו העבדים של החברה הקפיטליסטית. יש שיגידו שאנחנו גם עבדים לצורת ההתארגנות המרכזית של החברה הקפיטליסטית, אותה יחידה כלכלית וחברתית מיידית במסגרתה אנו פועלים, הלא היא המשפחה המונוגמית.
לחבר שלי יש חברה נוספת
אם בשנים האחרונות אנחנו עדים לדפוסי משפחה אלטרנטיביים רבים ומגוונים כמו: משפחה חד מינית, חד הורית או הורות משותפת, הרי שהשנה האחרונה מאופיינת בפריחתה של הפוליאמוריה – ריבוי אהבות או ריבוי מערכות יחסים בו זמנית.
עוד בנושא:
המסע הזוגי שלי לפוליאמוריה ובחזרה
אור-לי ברלב, גרושה ואם לשתי בנות, היא פעילה חברתית והדוברת המרכזית של הפוליאמוריה בשנתיים האחרונות. שוחחתי עימה על מונוגמיה, על פוליאמוריה, ועל המסע האישי שלה משעבוד לדפוס של אהבה אחת בלבד אל החירות לבחור מספר אהבות בלתי מוגבל.
מה זה בעצם פוליאמוריה?
"פוליאמוריה זה היכולת להיות בקשר של אהבה עמוקה ומשמעותית עם יותר מאדם אחד במקביל, בגלוי וביודעין, תוך שקיפות ובהסכמה מלאה. מודל אחד של פוליאמוריה הוא שני אנשים בקשר זוגי, כאשר לו יש חברה נוספת ולה יש עוד חבר או חברה. יתכן גם זוג שהחליט על זוגיות פוליאמורית ורק לאחד מהם יש בן זוג ולשני לא, אבל מה שחשוב זה שהחופש קיים לשני הצדדים באופן הדדי, כי פוליאמוריה עוסקת בחופש ובאהבה".
"המודל הפוליאמורי הנפוץ ביותר הוא של קשר ראשי וקשר משני. לקשר הראשי מוקדש זמן רב יותר, לפעמים בגלל שיש לו יותר ותק, למשל במקרה של זוג שנשוי 15 שנים ויש להם תא משפחתי עם ילדים. לפני שנתיים נהייתה לגבר חברה, והקשר איתה הוא הקשר המשני שחלק מהזמן מוקדש לו".
אז מה ההבדל בין זה לבין מערכת יחסים פתוחה?
"אם נשים מונוגמיה בצד האחד של הרצף ופוליאמוריה בצד השני, הרי שבאמצע יש כל מיני אפשרויות ואחת מהן היא מערכת יחסים פתוחה. במערכת יחסים פתוחה, הזוגיות הרומנטית בין בני הזוג היא בלעדית, ובנוסף יש להם חופש מיני בהסכמה. הפוליאמוריה מאפשרת לא רק קשר מיני עם אנשים אחרים אלא גם קשר רגשי, עמוק ומשמעותי. בפוליאמוריה יש פתיחה מוחלטת של כל הבלעדיות".
"שליש מהסינדרלות מגיעות לרבנות"
אור-לי יוצאת כנגד התפישה החברתית של מונוגמיה כדפוס היחסים היחיד הלגיטימי, וחושפת את הצביעות שעומדת מאחוריה, מאחר שלטענתה, רוב בני אדם כלל אינם מונוגמיים. "ברמת ההצהרה כולנו חיים את סיפור סינדרלה שגדלנו עליו, על אהבה אחת בלעדית ולנצח. בפועל, בין 60 ל-80 אחוזים מהאנשים לא נאמנים מינית, וקיימו לפחות אקט מיני אחד מחוץ לנישואין. את הסיפור הזה אנחנו מספרים הלאה לילדים שלנו, למרות שהמציאות מתחת לפני השטח שונה. אף אחד לא מספר להם ששליש מהסינדרלות ומהנסיכים מגיעים לרבנות, ושבין 60 ל-80 אחוזים מהסינדרלות ומהנסיכים בודקים סינדרלות ונסיכים נוספים מחוץ למערכת הזוגית. למעשה, המונוגמיה מסביבנו היא לא בדיוק מונוגמיה, ורוב האנשים לא חיים את הסיפור שהם מספרים".
"יש בי כעס על התרבות שבה אני חיה שצמצמה את האהבה לסוג אחד ולא סיפרה לי שיש כל מיני ורסיות לאהבה, לזוגיות ולהקמת משפחה. הפוליאמוריה אומרת בואו נוריד את המסכות, ההסתרות וההסוואות, בואו נתבונן ונראה איך תיעלו אותנו תרבותית למשטור של אהבה. בואו נדבר על זה שיש אנשים שלהם המונוגמיה לא מתאימה. אני לא חושבת שפוליאמוריה היא דרך חיים עדיפה על מונוגמיה, מאחר שאין דרך עדיפה על דרך אחרת. הפוליאמוריה עדיפה עבורי, אבל לכל אדם יש דרך שמתאימה לו".
<<< כל העדכונים - בפייסבוק של ערוץ יחסים >>>
בואי נדבר עליך. מתי גילית שפוליאמוריה היא הדרך שמתאימה לך?
"הייתי בנישואים מונוגמיים לחלוטין במשך עשר שנים. גם לי היתה תכנית סינדרלה והייתי בטוחה שנזדקן יחד שנינו, שאהיה מהאנשים מהצד השני של הסטטיסטיקה, אבל התגרשנו ואז החיים השתנו. בשלב החזרה לסצנת הדייטינג לאחר הגירושים, תוך כדי מפגשים והכרויות עם גברים, פגשתי הרבה אנשים מעניינים והמחשבה שכדי לחוות קשר עמוק עלי להתחייב להיות רק עם מישהו אחד לתמיד נראתה לי לא טבעית. הבנתי שגם אם יגיע מישהו בשבילי אני לא מסוגלת לסגור את הבאסטה".
איך מתמודדים עם כל הקנאה הזאת?
"לפני שלוש שנים חוויתי בפעם הראשונה קשר כפול עם שני גברים במקביל, כשכל אחד מהם יודע על השני ובנוסף, כל אחד מהם פגש עוד אנשים. הקשרים האלה הסתיימו כל אחד מסיבותיו הוא, אבל כשאני פוגשת כיום אדם פוטנציאלי לקשר אני מניחה את זה על השולחן כתנאי לקשר. ב-2013 פרסמתי בפייסבוק פוסט אישי שמספר על השנה האחרונה בחיי ועל הקשר הכפול שהייתי בו. זה סיקרן הרבה אנשים ובעקבותיו התחלתי לעשות הרצאות בנושא פוליאמוריה (ההרצאה הבאה תהיה ב-20 לאפריל)".
לא חשים קנאה כשאדם שאת אוהבת יוצא עם מישהי נוספת?
"אני לא בן אדם קנאי במיוחד אבל גם לי היו פה ושם רגעי קנאה. היה שלב שאחד מבני הזוג שלי הכיר מישהי חדשה ונדלק עליה, וזה הציב מולי שאלות – האם הוא כבר לא חושב שאני מהממת, מעניינת, מתוקה וסקסית? זה מתיישב על הנושא של ערך עצמי: מה אני שווה? היא בטח יותר מצחיקה, מרתקת וטובה במיטה ממני. ומנגד, אני בטח פחות יפה. זה מתיישב גם על עניין של חרדת נטישה. הפחד שאם הוא יכיר מישהי חדשה הוא ילך איתה.
"אבל אפשר לקחת את זה גם בתור חגיגה: איזה כיף שהאדם שאני אוהבת התאהב. למה שאמנע כזה דבר טוב מאדם שאני אוהבת? בסיטואציות שהרגשתי קנאה, היינו פותחים את הנושא, לא מטאטאים מתחת לשטיח את הקנאה, אלא עובדים עם זה. יש זוגות שנפגשים עם בני הזוג של בני הזוג שלהם, ושמעתי אפילו על מקרים שפתחו קבוצת וואטסאפ משותפת בשביל תיאומים. הרי האישה שלו צריכה לדעת מתי בן הזוג שלה נפגש עם הקשר המשני שלו כדי לדעת מתי לקחת בייביסיטר".
איך מכוננים תחושת ביטחון בקשר בו הפרטנר יכול בכל עת להכיר מישהי חדשה ולעזוב?
"למה שהוא ילך אם הוא יכול גם וגם – כלומר, ליהנות משני העולמות? אנשים יכולים ללכת תמיד במונוגמיה, והם הולכים בכל צורה של קשר, זה קורה ואין ערבויות באף שיטה ודרך. במערכות יחסים צריך להוריד את הציפיות לאפס ולא לצפות מבני הזוג שיהיו שם מחר. אני כופרת בדיכוטומיה כאילו רק מונוגמיה מעניקה ביטחון. הרי ביטחון בקשר הוא לא תולדה של חוזים או של רב שבירך על הזוג, אלא נובע מחוזק הקשר ועצמת הרגשות והתקשורת".
אם היית כיום רווקה ללא ילדים, עדיין היית בוחרת בקשרים פוליאמוריים?
"עם מה שאני יודעת היום על האפשרויות של האהבה, לא הייתי נכנסת עם מישהו לקשר מונוגמי. היינו פותחים את זה, ואם היינו מחליטים שאנחנו רוצים להקים תא משפחתי ביחד, היינו עושים את זה בקשר פתוח ומאפשר. אולי לא היינו מיישמים את זה כשהילדים קטנים, כל עוד האשה עסוקה בילד, או להפך – אולי דווקא הייתי מרגישה הקלה, כי לפעמים אחרי לידה לא מתחשק סקס למשך כמה חודשים, ואז הגבר יכול לצאת, לחוות ולהתרענן.
"אני מכירה זוגות פוליאמוריים שהמשיכו גם כשנולד להם ילד, מתוך התחשבות הדדית. מן הסתם, הוא לא ייסע לסוף שבוע רומנטי עם מישהי אחרת בזמן שהיא יולדת. אהבה היא קסם, זו נחשבת לחוויית החיים הכי מרוממת, נשגבת ונשאפת, ואם לחיים יש אפשרות לתת לנו לחוות את הקסם הזה יותר מפעם אחת, לא מגיע לנו לחוות שוב את חוויית ההתאהבות באדם חדש? החברה החליטה שאם התחתנת כל זה נגמר עבורך, אבל זה בלתי נתפש שאנו כחברה נשים על עצמנו איסור לחוות את זה שוב לעולם".
לפנייה לכתב/ת 
