שמיכת הערפיח יכולה להתפוגג

מי שיורד מירושלים או מהרי השומרון לכיוון גוש דן, או מי שעומד על הכרמל ומביט לכיוון הקריות, מכיר את שמיכת הערפיח הכבדה שרובצת על האזורים המאוכלסים ביותר במדינה. פרט למראה המעיק, סובלים רבים מתושבי האזורים המכוסים בזיהום האוויר וילדיהם ממגוון בעיות רפואיות, החל מאסטמה של העור ושל דרכי הנשימה ועד לסרטן.

עוד בקיימות וכלכלה ירוקה

החיים בישראל תחת מעטה של זיהום אוויר, שנובע הן מפליטות פחמן מהתעשייה, ממפעלי זיקוק הנפט והפטרוכימיים ומהארובות של חברת החשמל, והן מריבוי כלי הרכב שנוסעים בכבישיה של מדינה שעדיין לא הצליחה לתת מענה הולם לאזרחיה בתחום התחבורה הציבורית, עלול לעלות לכולנו ביוקר. אבל זוהי אינה גזירת גורל - והפיתרון נמצא בהישג ידינו - הכסף שלנו יכול לעזור לשמיכת הערפיח להתפוגג, אם רק יושקע באופן שלא יוצר לנו עוד עלויות במקום רווחים

ובאמת, אפשר היה אולי להיות סלחניים יותר אם לא היו לנו את הכלים, הידע והיכולות לשפר את מצב איכות הסביבה, אבל כשישראל מקבלת הכרה עולמית כחלוצה ומובילה בכל הקשור לפיתוח טכנולוגיות ירוקות - המצב הנוכחי הוא בלתי נסלח, בעיקר כלפי הדור הצעיר שצריך לחיות פה עוד שנים רבות.

די אם נזכיר את חברת אורמת הישראלית מיבנה, שמפתחת ומקימה ב-70 מדינות ברחבי העולם תחנות כוח גיאותרמיות המפיקות חשמל בהיקפים של אלפי מגה וואט, או חברות ישראליות שמתמחות בפיתוח והקמת חוות סולאריות וטורבינות רוח, רובן באירופה. ומנגד נזכיר את חלום המכונית החשמלית שנגוז.

הטמעת הפתרונות הירוקים שמציעות חברות ישראליות אלה ורבות אחרות שעוסקות בפיתוח טכנולוגיות שמייעלות ותורמות להגנה מפני זיהום הסביבה בעולם המודרני, או בניצול טוב יותר של אנרגיות חלופיות כמו שמש, רוח, מים וביו מסה, הייתה עשויה לשפר את מצבה הסביבתי של ישראל, אך בינתיים הבשורה שלהן מיושמת בעיקר מעבר לים. החלטה של משקיעים להפנות את הכסף המוסדי הגדול לכיוונן של חברות שחרתו על דיגלן את חובת האחריות הסביבתית והחברתית הייתה יכולה להוביל לשינוי המצב בישראל, כפי שקורה כבר כיום ברחבי העולם.

בעולם כבר הבינו בשנים האחרונות, בעיקר בני הדור הצעיר, שכשהם דואגים לעתיד שלהם הם צריכים לדאוג גם לאוויר שינשמו, לאדמה שבה יגדלו את מזונם ולמים שבהם ירוו את צימאונם ובכלל למה שיישאר מהעולם. סקר של מורגן סטנלי קובע שהדור הצעיר (ילידי שנות ה-80 והלאה) הוא קהל היעד שהסיכוי שייבחר בהשקעות אחראיות הוא הגבוה ביותר. כמו כן קובע הסקר כי נשים (40%) חושבות על ההשפעה שתהיה להשקעות שלהן הרבה ויתר מגברים (23%), ובאופן כללי נשים מגלות יותר עניין בתחום ההשקעות האחראיות.

מנתונים שפרסם הארגון העולמי להשקעות אחראיות (RI) שתחת כנפיו מאוגדים מעל למחצית מסך כספי ההשקעה המוסדית בעולם, עולה כי בשנתיים האחרונות זינק היקף הכספים המועבר להשקעות שנחשבות לאחראיות ב-61% והגיע לסך של 21.6 טריליון דולר. כאשר באירופה מוגדרות כבר 58% מההשקעות כהשקעות העומדות בקריטריונים של השקעות אחראיות לעומת 49% לפני שנתיים.

למרבה הצער, מודל ההשקעה האחראית בישראל עודנו בחיתוליו. בעוד שבעולם חתמו כ-1,200 גופים פיננסיים, המנהלים יחדיו נכסים בשווי 32 טריליון דולר, על התחייבות לפעול בהתאם לעקרונות של השקעה אחראית, מספר המוסדות הפיננסיים החתומים על העקרונות הללו בישראל עומד כיום על 0.

הסיכוי שהמשקיעים הישראלים יצטרפו מרצונם לעמיתיהם במדינות המערב - נמוך. עם זאת לחץ מכיוון הציבור הישראלי יכול לשנות את המצב ולגרום למשקיעים המוסדיים להשקיע את כספי החוסכים באופן שלוקח אחריות גם על הסביבה של כולנו.

נגה לבציון נדן, כלכלנית סביבתית ומנכ"לית חברת Greeneye המתמחה בהשקעות אחראיות