שתף קטע נבחר

בין עברונה לגולן: שלא יעבדו עלינו

4 חודשים אחרי האסון בעברונה לא השתנו הגדרות ורגולציות ומה שהיה הוא שיהיה. ובזמן שהשמורה בערבה עדיין מנסה להחלים - פוטנציאל לאסון גדול מימדים פי כמה מסתמן ברמת הגולן

גם מי שאינו חובב טבע מושבע או איש סביבה לא יכול היה להישאר אדיש למראה השחור במיוחד, שהתגלה בפנינו בשמורת עברונה. תקלה קטנה בצינורות קצא"א הובילה לאסון גדול, שלמעשה עדיין איננו יודעים לאמוד את נזקיו ויעברו שנים רבות עד שנוכל בכלל להעריך את גודל האסון, אבל במשרד להגנת הסביבה חושבים שאם כבר הגיע פסח אז אפשר לטאטא את הלכלוך מתחת לשטיח. הרי כתמי הנפט כבר נספגו באדמה, ולא נראים לעין, אז למה לא לשמח לבב אנוש ולפתוח את השמורה למבקרים?

 

אבל האמת היא שמה שנשמע במחשבה ראשונה בשורה משמחת הוא לא פחות מניצול ציני של הציבור, שחוץ מלשמוח מנסים גם לגרום לו לשכוח, כי מה שרחוק מהעין - רחוק מהלב. אבל אופיר אקוניס לא מבין שהציבור - לא מטומטם.

 

השמורה שנבצעה בשחור. עברונה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
השמורה שנבצעה בשחור. עברונה(צילום: EPA)

 

הטרקטורים וכלי החפירה שעדיין נמצאים בשטח מדברים בעד עצמם ויחד עם ריח הנפט שלא התפוגג ומספר לא מבוטל של אזורים בשטח, שלמרות פתיחת השמורה עדיין סגורים למבקרים - גורמים לנו להבין שעברונה עוד רחוקה מלחזור להיות שמורת טבע, שההכרזות על פתיחתה תמוהות, ויותר מכך - שהערכות כל המומחים, לפיהן את ההשלכות נראה בעוד 40 שנה - אינן חסרות בסיס. מיני צמחים ובעלי חיים שאולי לא הכרנו, אבל אופייניים לערבה, לא יגלו עוד לנגד עינינו.

 

מי שמעורה בהליכי השיקום של השמורה גם יודע שהאזורים שנבחרו להיות פתוחים לציבור הם אלו שכלל לא נפגעו מהתפוצצות הצינור, והנפט לא הספיק להגיע אליהם. ימים ספורים לאחר האסון, כחלק מהניסיון לשקם את תדמית המשרד להגנת הסביבה וועדת הפנים והגנת הסביבה החליטו לקיים סיורים בשטח

 עם קבוצות מטעם ארגוני הסביבה. האזורים שבהם נערכו הסיורים, ובהם נשפכו כחמישה מיליון ליטרים של נפט, נוקו אמנם - אך עדיין סגורים בפני הציבור הרחב.

 

אותם סיורים שבהם לקחו חלק אופיר אקוניס, מירי רגב ואחרים כדי להראות שהכל בשליטה נועדו גם להסתיר את העדר השקיפות בנושא קצא"א ואת חוסר היכולת לפקח עליה, להסיק מסקנות מתקלות קודמות ולטפל במפגעים - דברים שהיו יכולים למנוע את האסון. בתקשורת לא הפסיקו לדבר על חוק זיכיון צינור הנפט המאפשר לקצא"א לעשות כרצונה ללא פיקוח, ובחסות המדינה. נוצר הרושם שקצא"א היא האחראית הבלעדית לאסון, אבל החוק לא השתנה, השתדרג או הותאם לנסיבות תקופתנו, גם לא לאחר האסון. וזה נוח כנראה לא רק לקצא"א אלא גם לרשויות המדינה, כי בכך הוסרה מהן האחריות לסביבה, לטבע ולנוף, ואם זה המצב הרי שכל פעילות שלהן לשיקום השמורה נתפסת כיוזמה מבורכת ולא כצעד מחויב על פי חוק.

 

הסכנה בגולן

ובאשר להפקת לקחים ופרסום מסקנות שייושמו בשטח ויחולו על ענף הפקת הנפט בכללותו. עד עתה לא פורסמו דו"חות, לא השתנו הגדרות ורגולציות ומה שהיה הוא שיהיה. בזמן שעברונה עדיין מנסה להחלים - פוטנציאל לאסון גדול מימדים פי כמה מסתמן ברמת הגולן: ביום ראשון לא רק עברונה פותחת את שעריה למבקרים, אלא גם חברת "אפק", הממונה על אתר הקידוחים בנטור, מזמינה את הציבור הרחב ל"הזדמנות יחידה מסוגה" ו"מסע חווייתי ללמוד על פוטנציאל הנפט בגולן". אפי איתם וחבריו באפק מנסים להוכיח שאין באתר כל סכנה לציבור, בעוד ארגוני הסביבה סבורים שהדרך היחידה להפיק נפט באזור הוא בשיטה לא קונבנציונאלית, חודרנית, והרסנית שמסכנת את האזור כולו ואת הכינרת בפרט.

 

הפגנה נגד קידוח הנפט בגולן (צילום: ארגון "מגמה ירוקה") (צילום: ארגון
הפגנה נגד קידוח הנפט בגולן(צילום: ארגון "מגמה ירוקה")

 

ההכנות לקידוחים בנטור שברמת הגולן (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
ההכנות לקידוחים בנטור שברמת הגולן(צילום: אביהו שפירא)

 

"אפק" למדה מהטובים ביותר. אם המשרד להגנת הסביבה יכול להעלים מעל פני השטח את הנפט וההרס, "אפק" מגדילה לעשות ועוד לפני שההרס מתחיל וכשהסיכון הוא רק בגדר פוטנציאל, היא מזמינה את הציבור הרחב לראות שהכל בסדר, ושאפשר לקדוח ולתת לפועלים האמריקנים לעשות את העבודה. לא צריך לפקוח עין, ואין טעם בהגבלות כי אין טוב ממראה עיניים, והכל ירוק על פני השטח.

 

לא המדינה, לא המשרד להגנת הסביבה ולא הרשויות הם שהשכילו להבין שמשהו כאן מסריח, אלא תושבי רמת הגולן שאינם מוכנים לסכן את הבית שלהם, ולכל הפחות מבקשים להביא את שני הצדדים של הסיפור.

 בזמן שב"אפק" יגלו לנו את המטמון הם לא אומרים "אל תבקרו באתר הקידוחים", אלא - "בואו תשמעו גם את האמת שלנו", מציעים סיור אלטרנטיבי ודיונים במאהל "מטה המאבק נגד קידוחי הנפט", במרחק צעדים ספורים מאתר הקידוח בנטור.

 

הם היו שם בניסיון למנוע את הקידוחים, עכשיו הם שם כדי לפקח ולהעיר את הציבור. גורמים לא רשמיים כמו מטה המאבק הזה, תושבים וסטודנטים פעילים סביבתיים ב"מגמה ירוקה" יישארו בשטח בפסח הזה, לילות כימים, כדי להילחם על העתיד שלנו - אבל איפה הרשויות ומשרדי הממשלה, השרים והפקידים הבכירים? אם הם לא יוצאים מהמשרדים, אלא רק בזמן חירום ואסונות, אז לפחות שלא ינסו לעבוד עלינו.

 

ענבר שקד דליות - דוברת "מגמה ירוקה" 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: המשרד להגנת הסביבה
דליפת הנפט בעברונה
צילום: המשרד להגנת הסביבה
צילום: ארגון "מגמה ירוקה"
ענבר שקד דליות
צילום: ארגון "מגמה ירוקה"
מומלצים