נתיבי איילון הם שיאני הזמן האבוד

חיים אבודים על נתיבי איילון. מדי יום מבזבזים אזרחי המדינה כמעט 10,000 שעות בשני קטעי כביש קצרים בין המחלפים קק"ל ויצחק שדה על ציר התנועה המרכזי נתיבי איילון. לפי מחקר שנערך עבור משרד התחבורה, גורם עומס התנועה החריג בשני קטעי הכביש האלה לאובדן זמן בשיעור גבוה משמעותית מבכבישים אחרים בישראל. למעשה, מהמחקר עולה כי נתיבי איילון הוא הכביש שמחזיק בתואר המפוקפק "שיאן הזמן האבוד" ברשת הכבישים בישראל: בחמישה קטעים בכביש מבזבזים נהגים מדי יום כ-18 אלף שעות.

• לכתבות נוספות של שחר הזלקורן: TheCar
  

כמה שעות אנחנו מבזבזים כאן? נתיבי איילון(צילום: מוטי קמחי)

כדאי להזכיר בהקשר זה כי לא מדובר רק בשעות מתסכלות של עמידה בפקקים או זחילה איטית. לעומסי תנועה יש השפעות חיצוניות שליליות נוספות רבות, כמו זיהום אוויר חמור, בלאי מוגבר לרכב ועוד.

ויש כמובן את נושא העלות. לפי נהלי משרד התחבורה, ערך הזמן לשעת אדם בנסיעות אל מקום העבודה או ממנו נאמד בכ-22 שקלים. מכאן עולה שמדי יום מבזבזים נהגים כ-400 אלף שקלים בחמישה קטעים בנתיבי איילון, או כ-2 מיליון שקלים בשבוע עבודה של חמישה ימים. בחישוב שנתי מגיעה עלות הזמן האבוד לכ-80 מיליון שקלים - וזאת בחמישה קטעי כביש בלבד.

כבישים נוספים ש"מככבים" ברשימת שיאני הזמן האבוד הם כביש מספר 2 (כ-2,200 שעות מבוזבזות, בין צומת גלילות וצומת המעפילים בהרצליה), כביש מספר 4 (כ-2,000 שעות מבוזבזות באזור כפר-סבא ורעננה, וכן כ-1,800 שעות מבוזבזות באזור מחלף גנות) וכביש מספר 5 (כ-1,800 שעות מבוזבזות, בהשתלבות עם כבישים מספר 6 ו-1 ליד כפר דניאל).

והיכן האירועים החריגים?

 חישוב הזמן האבוד נערך לפי השוואה בין קצב הנסיעה בשעות הלילה ("זרימה חופשית") וקצב הנסיעה בזמני העומס. שלא במפתיע, שיאי העומס נרשמו בשתי תקופות יומיות: בסביבות השעה שמונה בבוקר ובין השעות 16:30 ו-18:00. על-פי המחקר, ב-159 קטעי כביש שנבדקו נרשם אובדן זמן יומי של כ-74 אלף שעות, כאשר כ-40 אלף שעות מבוזבזות מדי יום ב-20 קטעים בלבד.

במחקר נכללה התייחסות גם ל"אירועי עומס" – אירועים שבהם נרשמת ירידה חדה במהירות הנסיעה הממוצעת. המסקנות של החוקרים מעלות כי כ-70% מכל אירועי העומס נמשכים עד כחצי שעה, וב-76% מהאירועים יורדת המהירות הממוצעת עד ל-45 קמ"ש.

מהמחקר גם עולה כי הכבישים המועדים לאירועי עומס חריגים הם כביש מספר 4 (כ-30% מהאירועים שנרשמו), כביש מספר 40 (כ-21% מהאירועים) וגם כביש מספר 6 (כביש "חוצה ישראל", שבו נרשמו 18% מהאירועים החריגים).

רע לכם עכשיו? חכו ל-2030

המציאות המתוארת במחקר לא תפתיע את מאות אלפי הישראלים שסובלים מדי יום מעומסי התנועה בכניסות השונות לגוש-דן. אולם, למחקר יש חשיבות בכך שהוא חוזר ומדגיש את הצורך למצוא פתרון לבעיית גודש התנועה באזור המרכז. זאת, כאשר חלק משמעותי מתקציבי הפיתוח של משרד התחבורה הועברו בשנים האחרונות לפרויקטי תשתית בפריפריה.

למרות החשיבות החברתית של השקעה בתשתיות בפריפריה, עיקר בעיות התחבורה בישראל מרוכזות באזור המרכז, ובעיקר בגוש-דן. ללא שינוי דרמטי, המציאות העגומה שמתוארת במחקר של משרד התחבורה צפויה להחמיר. לפי תוכנית אסטרטגית של המשרד משנת 2012, עד 2030 צפוי כל ישראלי לבזבז בכבישים יותר מ-60 דקות נוספות מדי יום כתוצאה מהחמרת הגודש.

כבר כיום מוערך ההפסד הנובע מאובדן זמן בפקקים בסכום עתק: כ-15 מיליארד שקלים, וזאת ללא חישוב של עלויות חיצוניות כמו זיהום אוויר ותחלואה. לפי הערכת משרד התחבורה, ללא שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים, עד 2030 צפוי ההפסד לצמוח משמעותית ולהגיע לכ-25 מיליארד שקלים בשנה.