שתף קטע נבחר

אין כשרות? עוגת התודה לא הוכנסה לביה"ח

צפו: איתמר הגיע לבית החולים שניידר עם עוגה כדי להודות לרופאים שהצילו את חיי בתו בת ה-3. המאבטח סירב להכניס אותה כי איתמר לא הציג תעודת כשרות

אב שהגיע הבוקר (ד') לבית החולים שניידר בפתח תקווה כדי להודות לרופאים שהצילו את חיי בתו בת ה-3, נאלץ להשאיר את העוגה שהביא להם בעמדת המאבטח בכניסה מכיוון שלא צירף לה תעודת כשרות לפסח. האב נאלץ לחזור עם העוגה לביתו. צפו בתיעוד:

 

במהלך חג פסח מדי שנה מונעים בתי חולים בישראל מהבאים בשעריהם להכניס חמץ, אלא שכאן נדמה שההוראה הרחיקה לכת, והמאבטחים דורשים הוכחת כשרות למזון. "העוגה הייתה כשרה, אבל המאבטח בכניסה אמר לי שאי אפשר להכניס אותה", סיפר האב, איתמר.

 

בתו נולדה עם מום בלב, ובשבוע שעבר עברה ניתוח לתיקונו. הבוקר היא הגיעה לביקורת. "לא הספקנו להגיד לרופאים תודה כמו שצריך כשהשתחררנו מהאשפוז", המשיך איתמר. "הבאנו היום את העוגה כדי להודות להם ותכננו ששיר תיתן להם אותה.

 

"העוגה עשויה רק ממרנג ומשוקולד וזה משגע אותי שהם רצו שאביא תעודת הכשר. הקב"ט ניסה להסביר לי שהוא ממלא את הוראות הרב ושאין לו מה לעשות. אין לי טענות לשומר שעשה מה שאמרו לו, אבל זו בושה וחרפה שאני לא יכול להכניס עוגה להגיד תודה על הניתוח שהבת שלי עברה פה".

 

מבית החולים נמסר בתגובה: "מרכז שניידר עובר הכשרה יסודית לקראת חג הפסח ומיידע את הציבור כי אין להכניס חמץ במהלך החג. במקרה הנדון שאל המאבטח לגבי כשרות העוגה, ומשהסתבר כי נקנתה במקום שאינו שומר כשרות, נתבקשו ההורים לא להכניסה לשטח בית החולים על מנת לשמור על הנהלים ולמנוע פגיעה ברגשות באי ועובדי בית החולים שומרי המסורת".

 

מה אומר החוק?

1. למי אסור להציג או למכור חמץ?

לפי חוק חג המצות (איסורי חמץ), תשמ"ו-1986, "מצהרי יום י"ד בניסן עד עשרים דקות אחרי שקיעת החמה של יום כ"א בניסן, לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה", כך כתוב. לפי החוק מדובר בלחם, לחמניה, פיתה וכל מוצר חמץ אחר.

 

כלומר אסור לבעל העסק להציג חמץ למכירה או לצריכה, אך החוק לא מדבר על לקוחות בעל העסק.

 

2. מתי מתחשבים ב"לא יהודים"?

הוראות החוק לא יחולו "בתחומו של יישוב שבו מרבית התושבים או מרבית חברי מועצת הרשות המקומית אינם יהודים; בתחומו של יישוב אחר - בחלקיו שבהם מרבית התושבים אינם יהודים או שבהם מרבית בתי העסק אינם של יהודים; בתחומו של יישוב שיתופי שבו בתי העסק מיועדים לצורכי תושביו של המקום בלבד".

  

3. האם למאבטח סמכות לחפש חמץ?

ניתן להניח שהמאבטח, מתוקף עבודתו, בודק תיקים של מבקרים כעניין שבשגרה. ברם, מאבטחים אמורים לחפש נשק, לא חמץ. בנוסף, נראה שלפי חוק, מאבטח הוא לא מפקח. לפי החוק, שר הפנים ממנה מפקחים מיוחדים ולהם יש סמכות לערוך חקירות בענייני מכירה והצגת חמץ.

לא בטוח כלל שלמאבטח נתונה הסמכות המיוחדת הזאת שניתנת למפקח.

 

כך נכתב: "שר הפנים ימנה מפקחים לעניין חוק זה מבין עובדי המדינה ומבין מי שמונה כדין לפקח או למפקח מכוח חיקוק, וכן מתוך רשימת פקחים ומפקחים שהגישו לו רשויות מקומיות. למפקח כאמור תהיה סמכות לערוך חקירות על עבירות לפי חוק זה; בהשתמשו בסמכות כאמור:

 

"(1) יהיו למפקח סמכויות שוטר לפי סעיף 2 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט-1969;

 

"(2) יהיה מפקח רשאי להשתמש בכל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול על הודעה שרשם מכוח סמכות זו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עוגת המריבה. "רק מרנג ושוקולד"
מומלצים