"ביתי, ביתך". ההכנות למימונה בעיצומן

בבתים רבים בישראל נערכים לחגוג את המימונה במוצאי שבת כמדי שנה מיד לאחר הפסח. כיצד הפך חגם של יוצאי צפון אפריקה לחג של כולם? ד"ר מאיר בוזגלו, ראש החוג לפילוספיה באוניברסיטה העברית ויו"ר תנועת "תיקון", מסביר שהחג שקיים כבר מאות שנים שינה צורה בישראל והפך לאירוע של קיבוץ גלויות: "יש התפתחות במשמעות החג. ערך האירוח הוא הגובר. יום ערבות הדדית בין כל חלקי החברה הישראלית".

החג נחגג בעבר בעיקר במרוקו, שם הערבים נהגו להביא את החמץ הראשון ליהודים. "יום לפני הפסח קיבלה המשפחה הערבית מגש מלא כל טוב ממשפחה מרוקאית יהודית. היא לא החזירה אותו ריק אלא עם החמץ הראשון - קמח, דבש, חמאה, נענע וחלב. זהו גם חג שמבשר את האביב אך הוא קיבל משמעות של אירוח. במרוקו כל הבתים היו פתוחים, ביתי ביתך. אנשים נהגו לצאת לבקר זה את זה. הדלתות היו פתוחות".

"ביתי, ביתך". משפחת אביטן נערכת בשדה צבי(צילום: חיים הורנשטיין, "ידיעות אחרונות")

משפחת אביטן תארח מאות(צילום: חיים הורנשטיין, "ידיעות אחרונות")

שולחן מלא בכל טוב

אז איך החג הפך לחג של פוליטיקאים? "בארץ זה נהיה מעין יום שבו מנסים לרצות את העדה המרוקאית, ובאים פוליטיקאים לאכול מופלטות ומצטלמים. זה יום שבו לכאורה ירדו לעם, אך הדבר היותר מעניין הוא התהליכים שהחג עובר בישראל. מיום של עדה מרוקאית ליום חג לאומי. הוא נחגג בפרהסיה, לאחר שיצא מהעדה, והעיריות אימצו את החג". ד"ר בוזגלו מסביר שהמימונה יכולה להיות יום להושטת יד בין החברה היהודית לערבית. "יש לתת לשמחה הזו תוכן. שלא יהיה רק חפלה אלא ערך. איש לא חשב שהחג יקבל פוטנציאל של יום של ערבות הדדית לאומית. זה הכיוון שהיינו רוצים לטפח ולבנות. לחג יש תפקיד מאוד חשוב בישראל, ארץ של שסעים".

בדימונה חוגגים 60 שנות מימונה, ומאות ק"ג של מופלטות כבר הוזמנו. העיר, שהוקמה על ידי יוצאי צפון אפריקה ורומניה, הפכה לבירת המימונה של הדרום. בחגיגות משתתפים יוצאי ברית המועצות. ראש העיר בני ביטון צפוי לבקר בעשרות חגיגות בערב אחד מלא בדבש וחמאה. "יש הגורסים כי משמעותה של המימונה היא אמונה ואילו אחרים סבורים שהתרגום המילולי הוא מזל. המימונה, חרף הפרשנויות והסברות הרבות, היא מבחינתי גשר. גשר לקירוב לבבות בין מזרחים לאשכנזים. המימונה הפכה לנחלת כל עם ישראל".

הוא סיפר כי דימונה נערכת לקליטת חוגגים רבים: "אנחנו מתחילים את ערב המימונה מבית לבית, עוברים לפחות 50 בתים בערב אחד. אני לא מספיק להיות אצל כל התושבים אבל אני משתדל. אני מרגיש בחג הזה קירוב לבבות גדול. זה שהפוליטיקאים תופסים טרמפ על הסיפור הזה זה בסדר. אנחנו כבר אחרי הבחירות. אבל ממשיכים לחגוג".

נערכים למימונה בבת ים (צילום: מוטי קמחי)

חג של קירוב לבבות. בבת ים(צילום: מוטי קמחי)

בבת ים (צילום: מוטי קמחי)

ראש העיר העריך כי מתוך 12 אלף בתי אב כ-70% מהם חוגגים את המימונה. "סוד הקסם זה משפחתיות ושמירה על המסורת. רוב התושבים שלנו הם מצפון אפריקה ורומניה. הם הקימו את העיר. בשנות ה-90 הגיעו עולים מברית המועצות והמשיכו לחגוג איתנו את המימונה". ביום ראשון תתקיים בדימונה החגיגה המרכזית עם ליאור נרקיס, להקת שפתיים ועוד. "כל השרים וחברי הכנסת מגיעים לדימונה. בשנה שעברה גם נשיא המדינה היה פה. אני אומר בצניעות שאוהבים את דימונה. זו מסורת. זו המימונה המרכזית של מדינת ישראל. הפוליטיקאים מתחילים בדימונה ומסיימים בקריית אתא. מחתימים כרטיס בדרום ונוסעים לצפון".

אצל משפחת אביטן במושב שדה-צבי במועצה האזורית מרחבים כבר שלפו מהארון את התלבושות המסורתיות. הם ייארחו קרוב ל-400 איש. מירב, גולן והילדים סוזי (13), אוריאן (12) תאיר(9) ונעמה (7), נערכים להכנת 30 ק"ג מופלטות, 15 קילו ספינג' ואינספור ריבות, עוגיות ועוגות. בחצר ביתם הקימו אוהל גדול, עמדת די.ג'יי ובמה לזמר. השמחה שם צפויה להימשך עד אור הבוקר. לגולן, בן למשפחה מרוקאית מוותיקי המושב יש 11 אחים.

כולם ללא יוצא מן הכלל מגיעים אל ביתו עם הילדים, ואליהם מצטרפים קרובי משפחה נוספים, חברים מהעובדה ומהמושב. אשתו, מירב: "ברגע שיוצא החג, כל אחד מקבל תפקיד - וקדימה, לעבודה. מרדדים בצק, מגלגלים, מנפים. בחוץ מארגנים את הציוד, עורכים שולחנות, מסדרים. כשהכול מוכן מפעילים את המוסיקה ומתחילים בחגיגות ובקבלת הפנים. אנחנו מאוד אוהבים לארח, זו מצווה גדולה עבורנו. כיף לפגוש את כל בני המשפחה, לבלות ביחד, לשמור על המסורת וכמובן לאכול מאכלים טעימים".

כמו בדימונה, גם בעיריית בת ים לקחו בעלות על החגיגות ובשיתוף הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו יקיימו חגיגה מרכזית שבה הם צופים השתתפות של כ-5,000 איש. באירוע שיתקיים בתשע בערב באולמי בלאג'יו יששתף ראש עיריית בת ים יוסי בכר ונשיא הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו סם בן שטרית וכן הרב ישראל מאיר לאו, לשעבר הרב הראשי לישראל. המארגן רפאל ברנס חבר מועצה בעיר, סיפר כי "ערכנו את המקום באותנטיות מרוקאית כמו שצריך, כאילו למלך מרוקו. הכנו כבר עוגות אותנטיות, עשרה אנשים יבשלו ביום האירוע מופלטות יחד עם שני שפים, ויהיו כמובן תלבושות. אנחנו עובדים כבר עשרה ימים אל האירוע. כל החמץ סגור, נעול ומוכן". ראש העיר אמר: "אנחנו ערוכים להכין כ-150 ק"ג מופלטות בערב המימונה. זו תהיה חגיגה נפלאה ודלתנו פתוחה בפני כל".  

ובכל זאת יש משהו שיפריע מעט לחוגגים: מזג האוויר הגשום החזוי למוצאי שבת. מעיריית נשר נמסר כי האירוע המרכזי - הופעה של פאר טסי במוצאי שבת ברחבת היכל התרבות - יידחה למועד אחר בגלל מזג האוויר. אוהל מימונה יוקם בתוך היכל התרבות והציבור מוזמן. גם בקריית ביאליק הודיעו היום על ביטול אירוע המימונה המרכזי שאמור היה להיערך במוצאי שבת במתחם גן החיות לשעבר. הופעתו של הזמר שלומי שבת תתקיים במועד אחר.