דנקנר: לא תכננתי להשפיע על מניית אי.די.בי
בעל השליטה לשעבר באי.די.בי מעיד כעת לראשונה במשפט הרצת המניות: "לא אכנס כרגע לסיוטים ולחלומות הבלהות שיש לי מכתב האישום הזה, וממה שאני עובר שנתיים וחצי. לדעתי הנתונים, הראיות והעובדות שיש בתיק, מוכיחים בבירור שלא היה לי שום עניין ושום צורך בהרצה של שער מניה או בשמירה על שער או בתוכנית השפעה על השער"
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :
דנקנר סיפר במשפט על ההחלטה ללכת להנפקה בפברואר 2012. "נושא ההנפקה עלתה לפרק בסדר גודל של שבוע או עשרה ימים לפני. אני ואחותי התחייבנו ל-20 מילין שקל, לבנת עוד 20, מנור 10. בסך הכל כל השותפים בגנדן הביאו 62 מיליון שקל. התחלתי בפגישות וגישושים עם חברים לגבי השקעה. החלטתי ללכת להנפקה ציבורית כי ידעתי ששם אני יודע להביא כסף. אבל ההנפקה הזאת לא כוונה לציבור הרגיל. ידענו ששום גברת כהן מחדרה או גדרה לא תקנה בשקל אחד. וגם ששום מוסדי לא ישתתף.
"החברים שהנפקה התבססה עליהם זה לא מי שראינו כאן בבית המשפט. לא חתמים שרצו לעשות 'שלח לחמך'. גם לא אלה שהופנו על ידי לאיתי לרכוש מניות. יש שם ידידים, אבל החברים זה אנשים מכובדים וחשובים במשק שפניתי אליהם וביקשתי מהם שיעזרו לי ולחברה באותה שעה. איש מהאנשים האלה שבאו לעזור, לא חשבו שהם באים להפסיד כסף. גם לא חשבתי שאני מביא אותם להפסיד. נקודת המוצא הייתה שהם מאמינים בחברה. וכאן זה המקום להתנצל בפניהם שלא הצלחתי להביא את אי.די.בי לחוף מבטחים".
השופט כבוב: אמרו כאן באולם אנשים שזאת הנפקה מאתגרת. שמצב החברה לא טוב. שהיא נסחרת בשווי לא אמיתי
דנקנר: שמענו את זה מהחתמים. הם אכן התייחסו לזה כמו שיווק שהם לוקחים בחשבון וזה בגין יחסים בעבר או בעתיד. כאלה שרוצים להמשיך להתפרנס מאי.די.בי. הם רצו למצוא חן בעיני ההנהלה ובעיני. אבל לא אלה החברים. כל אלה הביאו 40-45 מיליון שקל. החברים הביאו 85% מהגיוס בהנפקה" .
בנקודה הזאת חשוב להבין שהפעילות של איתי למשל, שמכר מניות אי.די.בי מחוץ לבורסה, אפשרה לשורטיסטים לקנות יותר סחורה".
"לא הייתה שום תוכנית להשפיע על מניות אי.די.בי"
דנקנר המשיך להעיד לאחר הפסקת הצהריים: "מעולם לא תכננתי עם איתי שטרום וגם לא עם אף אחד אחר שום תוכנית השפעה על מניות אי.די.בי, שום מחשבה לא הייתה על תוכנית השפעה, על הרצת שערי מניה, ולא הייתה תוכנית להרצת שערי מניה. אומר במאמר מוסגר, בעיני גם בפועל לא הייתה שום הרצת מניה למעט פעולתו של עדי שלג מול סיטי-ברוקר וכשהיה בפוזציה. אני דוחה זאת באופן חד משמעי ומוחלט. לא אכנס כרגע לסיוטים ולחלומות הבלהות שיש לי מהאמירה הזאת, מכתב האישום הזה, ומממה שאני עובר מאז שנתיים וחצי מאז תחילת החקירה הזאת. אני יושב כאן אמנם אחרי שהוגש נגדי כתב אישום, אני חושב גם שהנתונים, הראיות והעובדות שיש בתיק הזה, מוכיחים בבירור שלא היה לי שום עניין ושום צורך בהרצה של שער מניה או בשמירה על שער או בתוכנית השפעה על השער".
דנקנר ביקש לומר מספר דברים בטרם נמשכה חקירתו על ידי עו"ד אדרת: "ההנפקה הזאת לא הייתה רגילה, היא הייתה מכוונת אך ורק לבעלי השליטה, שיכלו להזרים כסף לאי.די.בי דרך העברת זכויות. הגדלתי את המעגל על מנת שחברים מדרגות קשר וקרבה שונות, ראינו גם חתמים, להביא אותם להשקיע. הגורמים האלה, אני שם החתמים רגע בצד, הגורמים שהשקיעו בהנפקה ושהשקיעו בגללי, הם לא עניין אותם שער המניה, לא עניין אותם מחיר המניה בבורסה ולא עניין המחיר בהנפקה. גם שווי האופציות ואם יש אופציות בכלל, זה לא עניין אותם. מה שעניין אותם זה הפניות והבקשות שלי אליהם והעובדה שרצו לסייע ולעזור לי. לא מתוך מחשבה אלטרואיסטית ופילנתרופית".
השופט כבוב: האם אמירה זה לא משדרת לגבי יכולתה של החברה לגיוס כספים?
"הפועל היוצא הוא מה שכבודו התייחס אליו. הנושא הזה היה נושא לדיון בחברה והתקיים בה דיון, כשנודעו תוצאות השלב המסווג (22.2). דיון בראשותי בשאלה האם לקחת את כל הכמות, להיעתר לכל הביקושים או לבצע הקצאה חלקית כדי שהשוק יראה עצמה וחוסן של החברה. היו דעות לכאן ולכאן, בעיקר מכיוון החתמים שחשבו שראו יותר את השוק. הם לחצו יותר לכיוון של הקצאה חלקית. אני הכרעתי, והרוב תמכו, לקחת כל סכום שיוצע לנו. בהחלט זה היה נושא לוויכוח ולא היה חד משמעי. כל העיתונות הכלכלית הכתירה את הנפקת החברים כהצלחה גדולה, עם סופרלטיבים מכאן ועד להודעה חדשה".
עו"ד אדרת: מי קבע את המונח הנפקת חברים?
"זה ניתן על ידי התקשורת. ברגע שראו את השמות. תראה, דברים כאלה גם מתבררים גם משיחות אנשים מתוך החברה. והחברים עצמם אמרו – 'אני השתתפתי'. מיד, ברגע שפרסמנו תוצאות ההנפקה, ידעו כולם שמדובר בהנפקת חברים ושאנחנו מעניינים את החברים שלי ושל הקרובים אלי להשתתף".
"הרפורמה בסלולר הביאה לקריסה"
דנקנר סיפר קודם לכן בעדותו על קריסת אי.די.בי, שהובילה לכך שבית המשפט לקח ממנו את השליטה בחברה. "במחצית 2011 התרחשה מבחינתי תופעת הברבור השחור, שעליו כתב הכלכלן ניסים טאלב. אירוע שלא יכולים לצפות. הרגשתי שהתיישבה עלינו להקה של ברבורים שחורים כאלה. אני לא מתנער מכישלונות והחלטות שגויות שלי. השקענו למשל בקרדיט סויס ובנינו פוזיציה. במחצית השנייה של 2011 המשבר העולמי שצפתי ב-2006 היה גדול. משבר מסוג W. היינו עם אחזקה של 3% בקרדיט סויס וההפסד היה גדול. 700 מיליון דולר. אפשר להגיד שהרווחנו בעבר מיליארד ועכשיו הפסדנו 700. אבל זוכרים לך רק את ההפסד. הייתה לי טעות עסקית נוספת של רכישת מגרש בלאס ווגאס עם יצחק תשובה. הפסדנו 300 מיליון דולר".
"אבל הדבר שגרם לקריסת הקבוצה הייתה הרפורמה החריפה בתחום הסלולר. באמצעות דסק"ש החזקנו במחצית מסלקום. בשיאה החברה הייתה למעלה מ-3 מיליארד דולר. כשהחלה הרפורמה שווי השוק של החברה ירד בחצי מיליארד. זה שורשר לירידה חריפה בשווי של אי.די.בי פתוח ואחזקות. ההשלכה של העניין הייתה פגיעה בחברות האחזקה. כמעט כל החברות היו ממונפות שלקחו אשראים. לטעמי הם היו אשראים סבירים. בשנים לפני הרי כולם רצו שניקח מהם כסף. אבל הירידה בשווי של סלקום גרמה שהמינוף הסביר הפך למופרז ומוגזם. ובנוסף לא יכולנו לחלק דיבידנד בגלל השווי".
"עבדתי כעו"ד עסקי-מסחרי במשך 13 שנים", תיאר דנקנר בתמצית את קורות חייו המקצועיים, "לאחר מכן התחלתי בפעילות עסקית. החל משנת 1995. כל השנים עשיתי עסקים עם שותפים. אני אוהב אינטראקציה עם אנשים. הקמתי תחילה את גנדן תיירות ותעופה. לאחר מכן הייתי מעורב בפעילות משפחתית – קבוצת דנקנר. הובלתי את המשפחה להיות שותפה עם תד אריסון לרכוש את בנק הפועלים. כיהנתי תקופה קצרה כסגן יו"ר". דנקנר הוסיף לספר כי "התגלע סכסוך משפחתי. הובלתי מהלך פרישה של אבי אני ואחותי מקבוצת דנקנר. עמדתי בראש ועדת האשראי. ב-1999 משפחתי המצומצמת פרשה מעסקי המשפחה המורחבת. הקמנו חברה והשקענו בנדל"ן. בפברואר 2002 נחתם הסכם בין גנדן והמשפחות מנור ולבנת לרכישת השליטה באי.די.בי אחזקות ממשפחת רקאנטי וקרסו. העסקה נסגרה אחרי 15 חודשים, במאי 2003. היא הייתה מורכבת, הרבה רגולציה. כל הרגולטורים נתנו גב לזה".
דנקנר המשיך לגולל את קורותיו: "מאז שנת מאי 2003 ועד מאי 2011 כיהנתי כיו"ר אי.די.בי אחזקות. נכנסתי לניהול אי.די.בי ומצאתי קבוצה במצב לא טוב ויציב. מצאתי חברה שבה 160 חברות. חשבתי שזה לא נכון. פעלתי רבות להקטין אחזקות על דרך מכירות, מימושים. נשארתי עם חברות הליבה העסקית".
"לא היה מבצע להצלת אי.די.בי"
קודם לכן, הדיון החל בנאום הגנה שנשא בא כוחו של דנקנר, עו"ד גיורא אדרת. "הניתוח של התביעה לא מדוייק ולא נכון. כל האירועים אקראיים. איתי שטרום פנה לראשונה לדנקנר ב-21.2 בשעה 10 בבוקר והודיע על כוונתו לרכוש מניות בבבורסה. זה יום לאחר שנולדה בתו. דנקנר אמר לו: עדיף שתטפל בת שלך. הפנייה של שטרום לשלג הייתה אקראית, לא מתוכננת. וזאת לאחר שעבודתו הופסקה. לא הייתה יכולה להיות כל ודאות שהוא יגיע לרכוש. ככה לא יוצאים למבצע הרצה. לגבי המימון - לא היה שום תכנון. שטרום החל לפעול והבנק סגר לו את הברז. היעלה על הדעת שנוחי יעמוד מאחורי מבצע כזה בלי תוכנית מימון מראש? שהכל יקרה תוך כדי? דנקנר יסביר פה שכל השיחה עם הבינלאומי הייתה קצרה ורק לומר מילה טובה. כל ההתפתחויות היו אקראיות. לא היה מבצע להצלת אי.די.בי. דנקנר אדם קפדן שלא היה מתנהל כך".
בפתח הדיון הגישה עו"ד איריס ניב סבאג, הסנגורית של איתי שטרום, חוות דעת מומחה של אבי קמר, אודות איכוני הטלפון הנייד של שטרום ביום שבו לטענת עד המדינה, עדי שלג, הוא הנחה אותו פנים אל פנים להריץ את המניה – 21.2.12. לטענת המומחה, הטלפון הנייד של שטרום אוכן לאורך כל היום בביתו. ההגנה טוענת שמדובר בראיה לכך ששלג לא אמר אמת. "חוות הדעת מוכיחה ששלג שיקר", טענה ניב-סבאג. "אנחנו קוראים לתביעה לחזור בה מכתב האישום ואנחנו נשקול את צעדנו".
"עד המדינה שגויס קיבל הגנה טוטאלית כדי להעיד נגד דנקנר ושטרום", אמר עו"ד אדרת. "הוא התעקש על שתי פגישות במשרדו של שטרום. הוא התעקש שהוא זוכר את הפגישות גם לשאלת בית המשפט. נושא האיכון פועל בדרך כלל כנגד החשודים כדי לקשור אותם לאירוע במקום מסוים. אנשים הורשעו בעבירות חמורות על כך. כאן האיכונים פועלים לטובת ההגנה".
"החברים של דנקנר לא השקיעו על פי שיקולים כלכליים"
"ההנפקה המדוברת התבססה על חברים של דנקנר", הוסיף אדרת. "לא כולם השקיעו על פי שיקולים כלכליים. הם השקיעו בלי קשר לשער ולמחיר בהנפקה. הם לא עשו בדיקת כדאיות. את הגורמים לא עניין שער המניה בבורסה. לכן לא הייתה שום משמעות לרכישות שלהם לעניין הרצה שלא הייתה. ההנפקה הזאת הייתה סגורה. היו אינדיקציות ברורות שההנפקה תצליח. נוחי ידע שיגייסו בסביבות 240 מיליון שקל. וזה לפני פעילות איתי שטרום. מה הטעם להריץ כשמבחינת דנקנר ההנפקה סגורה?
על פי כתב האישום שהגישה ביוני 2014 מחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), בתאריכים 21-23.2.12, הימים שקדמו להנפקת מניות אי.די.בי אחזקות שבה גויסו מהציבור 321 מיליון שקל, רקם דנקנר תוכנית תרמיתית כדי לתמוך בשער גבוה למניה. דנקנר גייס לעזרתו את מקורבו, בעלי חברת ISP איתי שטרום, כדי לבצע רכישות מאסיביות בשערים גבוהים ובהיקף של 42 מיליון שקל, ובכך "לתחזק" את השער.
מי שביצע בפועל את העסקאות, כך טוענת התביעה, היה עד המדינה עדי שלג, מנכ"ל הברוקראז' ב-ISP, ש"הוזעק" על ידי שטרום לבצע את הרכישות. חלק מהעסקאות היו מתאומות מול חשבון ניירות הערך של חברת סיטי ברוקר שבבעלות אישתו, מאיה שלג. הן נתנו מצג בבורסה לביקושים גבוהים למניה, וכך סייעו לטענת התביעה "להרצה".
התביעה טוענת כי על מימון התוכנית התרמתית היה אחראי שטרום ביחד עם דנקנר. לצורך כך נעזר שטרום בדנקנר בשלושה מקרים. פעם אחת כאשר דנקנר צלצל לראש המחלקה העסקית בבנק הבינלאומי, אילן בצרי, וביקש ממנו לאשר אשראי של 15 מיליון שקל לרכישת המניות עבור שטרום שסורב קודם לכן; פעם שנייה כאשר דנקנר "חילץ" את שטרום - הפנה אליו אנשי עסקים כגון אילן בן דב, יוסי ויליגר וצביקה בארינבוים, שרכשו משטרום את מניות אי.די.בי בהיקף של 19 מיליון שקל בעסקאות מחוץ לבורסה, וזאת בשערים נמוכים מאלה שבהם רכש אותן בבורסה; ופעם שלישית כאשר העביר לו 8 מיליון שקלים, חמישה ימים לאחר ההנפקה, על מנת שיבצע רכישה של המניות לחשבונו הפרטי ויאפס את חשבון ניירות הערך של ISP בבינלאומי.
דנקנר התבקש על ידי עו"ד אדרת להתייחס ל-8 מיליון שקלים שהעביר לשטרום 5 ימים לאחר ההנפקה. זאת על מנת שיבצע רכישה עצמית של מניות אי.די.בי לחשבונו הפרטי, ויאפס את חשבון ניירות הערך של ISP בבינלאומי.
לפנייה לכתב/ת 
