המדינה נתנה מיליארד שקל? עשרות אלפי ניצולי שואה בישראל עדיין מתקשים לשרוד
למרות התוכנית החדשה והגרנדיוזית, בדיקת ynet מגלה כשל בסיוע לעשרות אלפי ניצולים שעדיין מתקשים לממן צרכים בסיסיים. הסיבות: בירוקרטיה, תקצוב חסר, היעדר תיאום ומחסור בכוח אדם. כ-45 אלף מכניסים פחות מ-4,000 ש' בחודש. כ-1,000 הולכים לעולמם מדי חודש. יום הזיכרון 2015, תמונת מצב
"אין לי אף אחד בעולם ואין לי כסף לנשום. אני מתנייד בכיסא גלגלים אז רוב היום אני יושב בבית עם המטפלת הסיעודית שלי. יש לי הרבה זמן לחשוב אז אני נזכר באבא שלי. היה לו מספר על היד אבל הוא לא רצה לדבר על מה שהיה. אני זוכר רק שהיינו ביער ומישהו נתן לנו אוכל אבל הייתי ילד קטן מאוד אז אני לא זוכר הרבה מהמלחמה. אני לא מקבל על זה משהו מהמדינה. כולם אמרו לי מזמן שיטפלו בזה ויעזרו לי אבל לא שמעתי כלום מהרווחה אז אני ממשיך ככה. חי מת".
יצחק לייבה, ניצול שואה בן 75 יוצא רומניה, איבד את שני אחיו במלחמה וכיום ממתגורר בירושלים. הוא ערירי וסיעודי, ללא זכויות פנסיה (הוא עבד כאינסטלטור עצמאי), ומתקיים מ-2,800 שקל בחודש בלבד שמורכבים מקצבת זקנה והבטחת הכנסה. הוא נאלץ לישון על מיטה מתקפלת בדירת החדר הדלה מאוד שלו. לדבריו הוא אוסף נדבות "כדי לשרוד ובשביל האוכל והשכירות".
לפני שנה בדיוק הושקה ברעש גדול התוכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה, לטענת הממשלה בהשקעה חסרת תקדים של כמיליארד שקל לשנה למשך חמש שנים. גורמים שונים מנגד העריכו כי מדובר רק בכ-700 מיליון שקל שנוספו בכל שנה לסכום שממילא שולם גם קודם. כך או אחרת, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה משרטטת בדיקת ynet מציאות מורכבת ומגלה כשלים ביישום התוכנית.
התוכנית ביקשה לתקן במעט את העוול ההיסטורי שבמסגרתו כספי השילומים שהועברו למדינת ישראל הצעירה לא הגיעו לניצולים, אבל במקרים מסוימים, באופן פרדוקסלי, היא הביאה אפילו להרעה במצבם של חלק מהם. כך, בעקבות תיקוני החקיקה שנערכו במסגרת התוכנית ואפשרו לעשרות אלפי ניצולים לבקש ולקבל זכויות נוספות, התארכו זמני ההמתנה להכרה בתביעותיהם לעיתים לכדי חודשים ארוכים, בין השאר מאחר שכוח האדם הממשלתי שהוקצה לטיפול בהם לא גדל. בדומה לכך גדל מאוד העומס על המוקד שמפעילה הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר (זאת למרות תגבור מסוים אך לא מספיק בכוח האדם).
ל-ynet נודע עוד כי בעקבות התוכנית הופסק תקצובו של מענק בגובה של כ-20 אלף שקל לצורך מימון טיפולי שיניים שניתן בעבר לאלפי ניצולים על ידי הקרן לרווחת נפגעי השואה. חמור מכך, יישום התוכנית הביא לכך שבמאות מקרים לכל הפחות הפסידו ניצולים מאות ועד אלף שקל בחודש לאחר שתוספת בקצבה שהם מקבלים ממשרד האוצר (2,200 שקל במקום 1,500 שקל בחישוב חודשי של מענק בגובה של 3,600 שקלים שניתן לכ-70 אלף ניצולי שואה ממעגל שני) הביאה לקיצוץ בקצבאות ובהטבות שהם או בני זוגם מקבלים מהביטוח הלאומי, בין היתר במקרים של ניצולים שמקבלים השלמת הכנסה, משום ששני הגופים הממשלתיים לא היו מתואמים ביניהם.
כך קרה לסילביה סימיונוביץ', שתחגוג 100 בספטמבר הקרוב. במלחמת העולם השנייה היא חיה במסתור ובעלה נשלח לעבודות כפייה. כיום היא סובלת מבעיות בריאותיות שונות ובהן דמנציה. היא סיעודית ואינה מתניידת לבדה, אבל למרות זאת הביטוח הלאומי הפחית את השלמת ההכנסה שלה מאחר שהקצבה החד פעמית שהיא החלה לקבל ממשרד האוצר גדלה. בתה לאה שמתגוררת איתה מספרת כי אמה סובלת מאוסטאופורוזיס שהיא עוד תוצר של שנות המלחמה. "יד אחת נותנת ויד אחת לוקחת אז אתה יוצא קירח בסוף", מוסיפה לאה. "המשמעות היא שירדו לנו שעות סיעוד כי הכסף משמש למימון שלהן".
החוב לניצולים עדיין לא שולם
המחשבון שמפעיל בחודשים האחרונים משרד האוצר כשירות אינטרנטי שמאפשר לניצולים לברר ולמצות את זכויותיהם מטעה ניצולים רבים משום שהוא מתייחס רק לזכויות והטבות שמגיעות ממשרד האוצר. כך לדוגמה, ניצול שנשאל לגבי אופי "הנרדפות" שעבר ומסמן כי הצליח לשרוד "במסתור או בזהות בדויה בסכנות חיים", לא מקבל המלצה להגשת תביעה ל"קרן סעיף 2 של ועידת התביעות", שהכרה בה משמעותה קבלת קצבה קבועה הכוללת גם הטבות ממשרד האוצר.
במילותיו של אחד מהגורמים במשרדי הממשלה שאמון על הטיפול בניצולים זה נראה כך: "בשורה התחתונה זו תוכנית מרשימה מאוד עם טונה של כוונות טובות והרבה כסף אמיתי ששמה הממשלה על השולחן. היא גם הביאה לשיפור בחלק לא מבוטל של המקרים, אבל השנה האחרונה מוכיחה שהממשלה לא נערכה כראוי ליישום התוכנית ושזה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי".
עם ההכרזה על התוכנית אשתקד אמר שר האוצר דאז יאיר לפיד: "יש למדינת ישראל חוב היסטורי לניצולי השואה והשליחות שלנו היא להקל עליהם בשנים האחרונות לחייהם". אולם כעת ניכר שהחוב הזה עדיין לא שולם במלואו.
התוכנית, שגובשה לאחר שנים של ביקורת חריפה על אוזלת היד שגילו הרשויות בטיפול בניצולים ועל הזנחתם המתמשכת, כללה שינויים משמעותיים בשני החוקים המרכזיים לטיפול בניצולים: חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק ההטבות לניצולי השואה. היא כללה שורה של הטבות, בהן השוואת תנאיהם של כ-18 אלף יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות שעלו אחרי 1953 וקופחו עד להשקתה, מתן תרופות חינם לניצולים, ומתן מענק שנתי חד פעמי ישירות לחשבון הבנק לניצולים ממעגל שני בגובה של 3,600 שקל.
עם זאת, מלכתחילה התוכנית לא תיקנה כמה מהעוולות הבולטות שנגרמו במשך עשרות שנים לאוכלוסיית ניצולי השואה, ובהן השוואת התנאים של כ-70 אלף מהמעגל השני שעלו אחרי 1953, ביטול הבירוקרטיה וטיפול באוכלוסיית חריגות דוגמת ניצולי שואה מצפון אפריקה.
לדברי מנכ"ל הקרן לרווחת נפגעי השואה, רוני קלינסקי, התוכנית הביאה לשיפור בטיפול בניצולים אך נדרשת עוד עבודה: "גם כעת, 70 שנה אחרי המלחמה, כשיש לנו מדינה משלנו כבר 67 שנים, עדיין חיים בקרבנו עשרות אלפי נפגעי שואה נזקקים. בשנתיים האחרונות חל שיפור חשוב וגובשה רשימה מסודרת הכוללת את מרבית הניצולים, וזה הזמן להגיע גם לאחרוני הניצולים ולהעניק להם את הסיוע הנדרש. זה המאמץ האחרון למענם".
שליש מתקציבה של הקרן מגיע מתקציב המדינה, לדברי קלינסקי: "כי חייבים לפעול בשיתוף פעולה שיכלול את כל הגופים הממשלתיים והעמותות". הקרן, שהיא עמותה שהוקמה על ידי ניצולים ומשמשת ערוץ שבאמצעותו מסייעת המדינה, מקיימת שיתוף פעולה עם הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, אך לצד זה יש ביניהן גם מחלוקות ומתיחויות. בעבר מתחו במשרד האוצר ביקורת על גובה התקורות של הקרן (ההוצאות המשמשות לקיומה, ולא לסיוע ישיר לניצולים, למשל עלויות שכר, ועוד).
מנגד מתגאים בקרן בהוצאות פנימיות נמוכות העומדות על כ-2% בלבד מתקציבה. שר הרווחה לשעבר, מאיר כהן אף רמז בעבר כי יש אפשרות שהקרן תולאם, אך התוכנית הזאת, כמו גם ההתחייבות של כהן ושל השר לשעבר לפיד, שלפיה הטיפול בניצולי השואה יעבור ממשרד האוצר למשרד הרווחה, נגנזה עוד בטרם החלה.
כך שלמעשה, גם אחרי שהתוכנית יצאה לדרך, המדינה עדיין לא לקחה על עצמה באופן בלעדי את האחריות לטיפול בניצולים, שעדיין מתחלק בין כמה משרדי ממשלה וגופים במגזר השלישי. "הפיצול נוסע גם ממלחמות אגו וחילוקי דעות בין משרדי הממשלה", אומר גורם ממשלתי שמכיר מקרוב את עבודת המשרדים. הוא מדגיש שאי הפצת רשימת הניצולים, שגובשה לאחר שנים ארוכות על ידי משרד האוצר, יוצר חסרון המתבטא בהעדרו של גוף כולל וחזק ולפגיעה בסיוע הניתן לניצולי השואה.
טובעים בבירוקרטיה
כך קרה שלמרות השקת התוכנית, עשרות אלפי ניצולים עדיין חיים מתחת לקו העוני או בקרבה מטרידה מאוד אליו. לפי נתוני הקרן, במהלך השנה האחרונה חיו כ-45 אלף ניצולים מהכנסות של פחות מכ-4,000 שקל בחודש. לשם השוואה, ביום הזיכרון הקודם לשואה עמד מספרם של הניצולים החיים מפחות מ-4,000 שקל בחודש על כ-50 אלף, אבל יש לזכור שהירידה המסוימת הזו נובעת גם בשל תמותה טבעית ולא רק כתוצאה מהתוכנית.
חשוב לומר, העוני בקרב ניצולי השואה הוא מקרה פרטי של העוני בקרב כלל הקשישים בישראל הסובלים מקצבאות נמוכות והעדר זכויות פנסיה לצד יוקר מחייה מאמיר. כ-200 אלף קשישים חיים מתחת לקו העוני, ועם השקת התוכנית לטיפול בניצולים נשמעה ביקורת רבה על הזנחתם של הקשישים האחרים. הביקורת הזו מתחדדת לאור העובדה שהתוכנית, שהייתה אמורה להעלות אותם אל מעל לקו העוני בעלות כ-600-340 מיליון שקל באמצעות העלאת גובה הקצבאות, נגנזה לאחר ההחלטה על הקדמת הבחירות.
הדלות והעוני מוכרים היטב לאנשי הקרן לרווחה, שמפעילים מיזמים לשיפוץ בתי ניצולים החיים בתנאים קשים. שורת התמונות שנראות כאן ובהן רואים דירות עלובות של ניצולי שואה מספרות את כל הסיפור.
לדברי מארק איידלין, רכז פרויקט "חיים בכבוד", גם בשנה האחרונה המשיכו עובדיו לטפל במאות פניות כאלו. רק בחודש שלפני חג הפסח טופלו 40 דירות של ניצולים: "אלה דירות שבהן התשתיות מוזנחות, מערכות החשמל והאינסטלציה לקויות, הצבע מתקלף ועוד. לחלקם הגדול של הניצולים אין מערכת משפחתית תומכת, וגם אם על פניו הם אינם נחשבים עריריים, אין בידם היכולת לטפל בנזקים או בכשלים שמתגלים בדירות".
נתוני המשרד לאזרחים ותיקים מלמדים על הבירוקרטיה שעמה נאלצים להתמודד הניצולים. יותר מ-23 אלף פניות של ניצולי שואה התקבלו במוקד שמפעיל המשרד ב-2014. מהנתונים עולה כי חלק ניכר מהפניות עוסק בגובה הקצבאות ובשכר הטרחה המופרז לטענת הניצולים של עורכי הדין שמטפלים בבקשות שלהם (השבוע אישר בג"ץ להטיל הגבלה על שכר הטרחה של עורכי דין שמטפלים בניצולי שואה).
"התוכנית היא מהלך היסטורי של משרד האוצר אשר עשה צדק, אחרי עשרות שנים, עם ניצולי שואה רבים", אומר אמר מנכ"ל המשרד גלעד סממה, אך הוסיף כי "עם זאת הם עדיין טובעים בבירוקרטיה ועל מנת לממש זכויות רבות עליהם למלא טפסים רבים מדי או לאתר ארכיונים רפואיים שבמקרים רבים נמחקו".
על העלייה במספרם של המבקשים למצות את זכויותיהם ניתן ללמוד גם מהדיווח שמעבירה עמותת "אביב לניצולי השואה", המסייעת לניצולים ללא תשלום. ב-2014 פנו יותר מ-11 אלף ניצולי שואה ובני משפחותיהם לעמותה לצורך קבלת סיוע במיצוי זכויות. זהו גידול של 40% ביחס למספר הפניות ב-2013, כאשר רוב הגידול נרשם במחצית השנייה של השנה, בעקבות יישום התכנית.
לדברי מייסדת העמותה והמנכ"לית שלה, עו"ד אביבה סילברמן, "בשנים האחרונות נעשו צעדים משמעותיים למען רווחתם של ניצולי השואה, אך עדיין להערכתנו מחצית מהניצולים החיים כיום בישראל אינם מודעים לכלל הזכויות וההטבות שלהן הם זכאים, מאחר שאלו פזורות בין כמה גופים ואף מתעדכנות מעת לעת".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מדינת ישראל החלה לקדם בשנת 2014 תוכנית לאומית לסיוע לניצולי שואה, בעלות של מיליארד שקל. התוכנית הפחיתה במידה ניכרת את הביורוקרטיה שהייתה מנת חלקם של ניצולים רבים. במסגרת זו, הרשות לזכויות ניצולי השואה פעלה באופן יזום לאיתור כ-145 אלף ניצולים הזכאים למענק או הטבות מכוח החוק. בנוסף, הניצולים מקבלים ישירות לחשבון הבנק שלהם החזר על הוצאות רפואיות, כאשר התוכנית הלאומית הכפילה את סכום המענק.
"במסגרת התוכנית הוכרו כזכאים לתגמול מוגדל גם מקבלי הבטחת הכנסה מביטוח לאומי, מבלי שהם נדרשו להגיש בקשה או לעבור מבחן הכנסות. בנוסף, כל הטבה שהם היו זכאים לה
כמקבלי הבטחת הכנסה ערב התוכנית, ממשיכה להינתן להם. הרשות לזכויות ניצולי השואה אף הכפילה את כמות המוקדנים במוקד הטלפוני, תוך בחירת והכשרת הנציגים בידע מקצועי הדרוש על מנת לתת מענה איכותי ותמיכה מלאה. חל שיפור גם בזמן ההמתנה הממוצע שהינו נמוך מזה שהיה טרם אישור התוכנית.
עוד נמסר ממשרד האוצר כי "מחשבון הזכויות הוא כלי עזר שמשרת את הניצולים ואת כלל הציבור לצורך התמצאות ראשונית ופשוטה במסגרת הזכויות המגיעות לניצולים מהגופים השונים. המחשבון כולל את כל הזכאויות העיקריות והמשמעותיות הניתנות לניצולי שואה. הרשות הקימה מיוזמתה מאגר של כלל ניצולי השואה והיא מקדמת בעזרתו פרויקטים ושיתופי פעולה לצורך הגדלת הסיוע לניצולים ומיצוי זכויותיהם. מעבר לכך, ישנו מטה שפועל על פי החלטת ממשלה, בראשות יושבת ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמתווה מדיניות בנושא ניצולי השואה תוך שיתוף פעולה עם כלל הגורמי, הן ממשלתיים והן חוץ ממשלתיים".
לעזרה ליצחק ליבה ולניצולי שואה נזקקים אחרים: התנדבות למייל info@k-shoa.org או דרך צור קשר באתר הקרן או בטלפון 03-6090866
תרומות דרך אתר הקרן www.k-shoa.org
לפנייה לכתב/ת 
