שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ישראל היפה: מאות הגיעו להלוויה של ניצולת שואה ערירית
    כארבע-מאות איש הגיעו להלווייתה של אישה שלא הכירו, בעקבות פוסט שקרא "להשלים מניין" בלווייתה של ניצולת שואה ערירית. רבים לקחו על עצמם להגיד אחריה "קדיש" במהלך השנה, וללמוד תורה לזיכרה. שרית כהן-טולדו, שכנתה, רוצה להודות "לעם הנפלא שלנו", ומבקשת שכולם יידעו מי הייתה "סבתא חיה": "כל מי שהגיע הוא כמו צאצא שלה"

     (צילום: מוטי קמחי)
    (צילום: מוטי קמחי)

     

    היא הייתה ניצולת שואה ערירית. עברה ניסויים באושוויץ שמנעו ממנה ילדים, ואיבדה בתופת את כל משפחתה. אתמול (יום א') נפטרה חיה גרטמן בגיל 92, שבעת ימים וייסורים. הודעת ווטסאפ שהתפשטה במהירות גם לרשת החברתית, הצליחה להביא בתוך שעות ספורות כארבע-מאות איש ואישה לבית העלמין בחולון, לתת כבוד אחרון לניצולת שואה שכלל לא זכו להכיר.

     

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    זהו הסיפור של ישראל היפה, וזה הסיפור של ישראל בכלל: שלושה ימים לפני יום השואה, ושבוע וחצי לפני יום העצמאות ה-67. מי שעמדה מאחורי המבצע היא שרית כהן-טולדו (34). שרית היא יוצאת עדות המזרח, שאמה, תקווה, אמצה את גרטמן כ"אמא שנייה", ושרית הכירה אותה מיום היוולדה כ"סבתא חיה".

     

    כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :

     

    "אתמול התקשרו מבית החולים לאמי, ואמרו לנו להגיע מיד, מספרת כהן-טולדו. "מיד הבנו. אחרי זיהוי הגופה, היה לנו חשש מיידי: שלא יהיו אנשים להגיד עליה את ה'קדיש'. ההודעה שהוצאנו בעזרתה של נערה בשם ענבר סימן-טוב, שינתה הכל. זה לא יאומן כמה אנשים הגיעו. אני לא יודעת איך להגיד להם תודה, ורוצה לנצל את הבמה הזו למסור שוב ושוב תודה רבה לכל מי שהגיע. אתם לא יודעים כמה זה הגיע לה".

     

    "אפילו שאנחנו הכי קרובים אליה, היא אף פעם לא רצתה להיות אצל אף אחד בחגים. היא הייתה אומרת: 'אני סבלתי, ולא רוצה לצער בדמעות שלי אף אחד', כי בחגים היא הייתה בוכה". כהן-טולדו עם גרטמן בחתונתה (צילום: סטודיו רד קאמרה red camera)
    "אפילו שאנחנו הכי קרובים אליה, היא אף פעם לא רצתה להיות אצל אף אחד בחגים. היא הייתה אומרת: 'אני סבלתי, ולא רוצה לצער בדמעות שלי אף אחד', כי בחגים היא הייתה בוכה". כהן-טולדו עם גרטמן בחתונתה(צילום: סטודיו רד קאמרה red camera)

     

    כהן-טולדו אומרת בהתרגשות כי "בדברים הקטנים האלה רואים את האחדות של העם שלנו. צריך? אז כולם באים. במסירות מלאה ובנתינה אינסופית. כולם הגיעו ללוות אותה. וכולם היו הצאצאים שלה, בלי שהכירו".

     

    אבל זה לא נגמר בהלוויה: כהן-טולדו מספרת כי בין המוני המשתתפים שהתרגשו מהמעמד, "היו רבים שלקחו על עצמם להגיד עליה קדיש כל השנה", כדבריה. "את לא מאמינה כמה הבטיחו לעשות תפילות וסעודות הבראה; שיעורי תורה לזיכרה. כל הדרך הביתה, אמי ואני לא האמנו. כמה היא זכתה - וכמה זה מגיע לה".

     

    כהן-טולדו מספרת על הקשר שנוצר עם האישה הערירית, שגרה בשכנות אליה ואל אמה בבת ים מיום שהיא זוכרת את עצמה: "אנחנו נחשבים למשפחה היחידה שלה. הכרתי אותה כל חיי. אני בת יחידה, והיא הייתה בשבילי כמו סבתא. היא הייתה בחופה שלי. ליוותה אותי בלידה. אמא שלי ראתה בה אמא, אז אני גדלתי במחשבה שחיה גרטמן היא סבתא, על אף שאנחנו בכלל מעדות המזרח. כל השנים ראיתי איך אמא שלי טיפלה בה. באיו מסירות ואהבה. באחת בלילה, בשלוש בבוקר. ריצות לרופאים, לישון איתה אחרי ניתוחים".

     

    "בחגים היא הייתה בוכה"

    סיפורה העצוב של חיה גרטמן – ראוי שיסופר, ובהיעדר צאצאים או קרובי משפחה משל עצמה, דאגה הקשישה להנחילו ל"נכדתה" המאומצת. בימים אלה היא שוקדת על העברת הסיפור ל"יד ושם".

     

    "בדברים הקטנים האלה רואים את האחדות של העם שלנו. צריך? אז כולם באים. במסירות מלאה ובנתינה אינסופית" (צילום: מוטי קמחי)
    "בדברים הקטנים האלה רואים את האחדות של העם שלנו. צריך? אז כולם באים. במסירות מלאה ובנתינה אינסופית"(צילום: מוטי קמחי)

     

    ילדותה של גרטמן נגדעה באחת, עת גורשה עם משפחתה מביתם שבקרקוב, פולין – והיא בת 16. "לקחו אותם לאושוויץ. היו לה שתי אחיות קטנות ממנה, והיא הייתה חוזרת ושואלת בתמיהה, איך זה שדווקא אותה שלפו", מספרת כהן-טולדו. "חיה צפתה בכל משפחתה הולכת למשרפות, ונשארה מאז לבד. היא הייתה מניצולי הניסויים של מנגלה, ולא יכלה ללדת".

     

    לדבריה, "חיה נורא רצתה לאמץ ילד. היא נישאה לגבר ניצול שואה, שקיבל מחלת נפש - והוא לא הסכים לשמוע על זה בשום אופן. וכך היא נשארה לבדה. אפילו שאנחנו הכי קרובים אליה, היא אף פעם לא רצתה להיות אצל אף אחד בחגים. היא הייתה אומרת: 'אני סבלתי, ולא רוצה לצער בדמעות שלי אף אחד', כי בחגים היא הייתה בוכה".

     

    "רק ברכות יצאו לה מהפה"

    כהן טולדו מוסיפה כי כאשר יצאה למסע לפולין, כחלק ממשלחת של בני נוער בתיכון – "אז עברתי את אותה הדרך שהיא עברה בה", כדבריה. "זו היה סגירת מעגל. הייתי באותם מקומות, אחד לאחד, והדלקתי בכל מקום נרות לזכר משפחתה. והיא שלחה אותי לסיור הזה בפולין, עם שרשרת של חצי תפוח, ואמרה לי שהמסע שלי יהיה מתוק, לא כמו המסע שהיא עשתה".

     

    "שכולם ידעו מי הייתה 'סבתא חיה' שלי" (צילום: מוטי קמחי)
    "שכולם ידעו מי הייתה 'סבתא חיה' שלי"(צילום: מוטי קמחי)

     

    לאחר המלחמה, הגיעה גרטמן למשפחה נוצרית שניסתה לסייע לה. "היא הייתה חצי בן אדם, והם נתנו לה

    לאכול תפוזים", כהן טולדו מספרת. "היא הבטיחה שתשלם להם כשיהיה לה כסף, והמשפחה ההיא רצתה שהיא תישאר שם, ותינשא לבנם. אבל חיה לא הסכימה להינשא ללא-יהודי. היא עלתה לארץ, ובהזדמנות הראשונה שהייתה לה – בכסף הראשון שהרוויחה - קנתה עבורם תפוזים כהוקרת תודה".

     

    כהן-טולדו מספרת בכאב כי "היא הייתה האישה בעלת הנתינה והלב הכי רחב שיש. רק ברכות יצאו לה מהפה. תמיד הייתה אופטימית – על אף הדברים שעברה בחייה".

     

    סייעה בהכנת הכתבה: שחר חי

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ישראל היפה: מאות הגיעו להלוויה של ניצולת שואה ערירית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סטודיו רד קאמרה red camera
    חיה גרטמן ז"ל
    צילום: סטודיו רד קאמרה red camera
    צילום: סטודיו רד קאמרה red camera
    "כשיצאתי לפולין, היא נתנה לי שרשרת עם חצי תפוח. שיהיה לי מתוק". גרטמן עם תקווה ושרית טולדו
    צילום: סטודיו רד קאמרה red camera
    צילום: מוטי קמחי
    "אתם לא יודעים כמה זה הגיע לה". המונים בהלוויה
    צילום: מוטי קמחי
    צילום: מוטי קמחי
    "זאת ישראל האמיתית"
    צילום: מוטי קמחי
    צילום: סטודיו רד קאמרה red camera
    חיה גרטמן ז"ל
    צילום: סטודיו רד קאמרה red camera
    מומלצים