"במדינות בעולם לא כל כך אהבו את היהודים". צפו בשיעור על השואה בגן ילדים ברמת גן
תוכנית משרד החינוך ללימוד השואה גיל הרך נכנסה השנה לתוקף. בגן "אמנון ותמר" סיפרה הגננת לילדים: "זה יום עצוב ותהיה צפירה. הקניונים והג'ימבורי סגורים". גננת מי-ם מסרבת לשתף פעולה: "הם לא יכולים להתמודד עם זה"
"שלום ילדים. רציתי לספר לכם על יום שיהיה מחר - יום הזיכרון לשואה ולגבורה", כך פתחה הבוקר (ד') הגננת ליאת סבן את השיחה עם הילדים בני 5-4 בגן אמנון ותמר ברמת גן, במסגרת יישום התוכנית
של משרד החינוך ללימוד השואה בגיל הרך. "אנחנו מדברים על משהו שקרה לפני המון שנים, לפני שאתם נולדתם, לפני שההורים שלכם נולדו, אפילו לפני שאני נולדתי ולפני שהייתה לנו מדינת ישראל. היהודים חיו במדינות בעולם אבל לא כל כך אהבו אותם. חשבו שהם לא טובים ושאולי הם מזיקים". צפו:
סבן הוסיפה ש"היהודים היו מאוד חזקים והם נלחמו, אבל לא כולם הצליחו והיו כאלה שגם נהרגו". אופק, אחד הילדים בגן, מציין שהיהודים "נלחמו בגבורה", וסבן ממשיכה ואומרת שבסוף קרה גם דבר משמח: קמה מדינת ישראל.
הסימן הבא עליו מדברת סבן היא הצפירה. "מחר ב-10:00 בבוקר תישמע בכל ארץ ישראל צפירה וכל האנשים במדינה יעמדו. אפשר להרכין את הראש כי זה יום עצוב וזה בסדר. ענת ואני נעמוד בצפירה ואתם תוכלו להצטרף אלינו, מי שיהיה לו קשה ויזוז – זה גם בסדר".
סבן, גננת מזה עשר שנים, נהגה לדבר על יום השואה עם ילדי הגן עוד בטרם יצאה לדרך התוכנית של משרד החינוך. "צריך להבין שהילדים האלה לא חיים בבועה, הם חשופים לידע שבא מבחוץ, מבני המשפחה, מאמצעי התקשורת, כך שהיא אפשר ולא נכון להתעלם מהנושא", היא אומרת. "כאן אנחנו נכנסים לתמונה. המטרה היא לתווך להם את הנושא בצורה הטובה ביותר. אני לא חושפת אותם לסיפורי זוועה או תמונות. אני מדגישה את העצבות שביום הזה אבל לא מדברת איתם על המספר שישה מיליון למשל. ילדים בגיל הזה לא יכולים להבין את המימדים של המספר הזה ולכן זה לא רלוונטי".
מעבר לכך השגרה בגן תימשך מחר כרגיל. הילדים ישחקו ובין לבין תדבר איתם סבן על הנושא בקבוצות קטנות: "לא יהיו פה שירים עצובים או שיח ארוך. אם יעלו דברים אנחנו נדבר עליהם".
בהמשך מסבירה הגננת לילדים שישנם מספר סימנים ליום השואה. "הקניונים והג'מבורי יהיו סגורים מהיום בערב, והתוכניות בטלוויזיה יהיו אחרות". רועי, אחד הילדים, מוסיף בעצמו שבטלוויזיה יהיו "תוכניות עצובות".
הסערה:
"לימוד השואה בגן? מרתיח את הדם"
שחר חי
ההחלטה להחיל את הנושא כבר מגן הילדים עוררה מחלוקת נוקבת. מרצה לחינוך: "עלול לעורר חרדות". ניצול שואה: "לחכות לגיל 12"
השנה לראשונה יילמד נושא השואה באופן מוסדר בכל שכבות הגיל, מגני הילדים ועד כיתה י"ב. התוכנית "בשבילי הזיכרון", שהכין משרד החינוך לפני כשנה, בעת כהונתו של השר לשעבר שי פירון, ביקשה להסדיר את הנושא על רקע מקרים שבהם מורים הציגו בפני התלמידים חומרי למידה שלאו דווקא התאימו לגילם, ואלה התקשו להתמודד איתם.
עד כה לימוד השואה מגני הילדים ועד לחטיבות הביניים היה לא מוגדר ולא ברור. באופן מעשי, תלמידים נחשפו לראשונה באופן מבוקר ומסודר לנושא רק בתיכונים, במסגרת שיעורי היסטוריה ולקראת בחינות הבגרות. בימים האחרונים פרסם משרד החינוך מערכי שיעור לגננות והמורים שיסייעו להם בהנגשת הנושא לילדים.
גן "אמנון ותמר", הבוקר. "תוכניות עצובות בטלוויזיה"(צילום: עופר עמרם)
איך מסבירים
"אימא, מה זה שואה?"
רוית גוטמן
הילדים שואלים שאלות על השואה? מתלבטים על מה כדאי לדבר וממה עדיף להימנע? כך אפשר להסביר את הנושא המורכב, בהתאם לגילם ולסקרנותם
הורים לילדים בגן, וכמוהם הורים נוספים ברחבי הארץ, קיבלו בימים האחרונים מכתב שמסביר להם כי הגננות יעסקו בנושא השואה היום ומחר. "צוות הגן מודע לאפיונים ייחודיים של כל ילד, אישיותו ורגישותו, ובהתאם לכך תתנהל השיחה. לא יוצגו תכנים מאיימים. יחד עם זאת אנחנו מזמינים אתכם ליידע אותנו בכל מידע שנראה לכם חשוב".
אסנת אדם, גננת בגן חובה בשדה יצחק, מדברת גם היא על הנושא כבר 26 שנה. לדבריה, אין בכוונתה להיעזר במערכי השיעור של משרד החינוך והיא לא עברה השתלמות בנושא. היא תקדיש לכך שעה אחת בלבד, מחר. "אבא שלי הוא ניצול שואה ואני בעצם לוקחת את הסיפור המשפחתי שלי ומספרת אותו לילדים", היא אומרת. "אני עושה את זה בצורה רגישה. אני יודעת עם מה הם מסוגלים להתמודד ועם מה לא. כמובן שעל הזוועות שנעשו אני לא מדברת".
גננת מדימונה מספרת שבמסגרת התוכנית של משרד החינוך היא עברה השתלמות של שלושה מפגשים, כל אחד בן ארבע שעות. "ההשתלמויות לא שינו לי הרבה חוץ מהצורך להדגיש יותר את נושא התקומה, וזה מה שאעשה השנה - אצמצם את הקטע הרגשי ואתייחס יותר לעובדות", היא מסבירה.
היא מתכוונת להקדיש מחר לנושא כשעתיים, שבמהלכן ידליקו ילדי הגן שישה נרות לזכר ששת מיליון הנרצחים. "אני אקריא להם סיפור ילדים מתאים, אשתמש במילה שואה ויחד עם זאת במילה תקומה. אסביר להם שהיה אסון כבד שנהרגו בו אנשים, אני אזכיר את השם היטלר, אבל אדבר עליו בעדינות יתרה".
יש גם גננות שחושבות אחרת. דורית חזן, גננת בגן משולב לגילאי 5-3 מירושלים, וסגנית יו"ר ארגון גננות מחנכות, לא מתכוונת לשוחח מחר עם הילדים על יום השואה. "לדעתי ילדים בגיל הזה לא צריכים להתמודד עם שכול ובוודאי שלא עם רצח עם", היא אומרת.
חזן מודעת לעובדה שלא תוכל להתעלם מהצפירה ואומרת כי בכוונתה לדבר עם הילדים רק על הבדלים בין נרות. "אביא נרות יומולדת, נרות שבת ונר נשמה, ואסביר להם שאנו מדליקים נר נשמה כי זה יום עצוב. אין לי שום כוונה לפתח את הנושא מעבר. אם יהיה ילד שישאל, אענה באופן פרטני. לאור הניסיון שלי, אני מבינה שילדים בגיל הזה מפתחים חרדות וילד בגיל 5-4 ששומע על מוות ישר משליך את זה על עצמו".
לפנייה לכתב/ת 
ילדי גן "אמנון ותמר" לומדים על השואה
צילום: עופר עמרם
מומלצים
