אנטי-חרם אמריקני: מעמד ייחודי לישראל
תנועת BDS מקדמת ברחבי העולם חרם נגד ישראל בפן המסחרי, התרבותי והאקדמי. בקונגרס מכינים פתרון בדמות הגנה על ישראל מפני סנקציות ופעולות נגד מדינות שיפעלו להחרמתה. "האיום יכול להיות אפקטיבי באירופה"
עוד בחדשות:
הטרדות מיניות במוסד ובשב"כ: 3 תלונות ב-3 שנים
מפינלנד לישראל: יותר עצמאות למורים?
כיתת יורים, שיסוף גרונות: דאעש חיסל המונים
החקיקה היא בעצם מעין איום בחרם נגדי אמריקני נגד מדינות, מוסדות או"ם וחברות פרטיות אם אלה יפעלו להחרמת מוצרים ישראליים או גופי תרבות או חרם אקדמי נגד מוסדות ישראליים. היוזמה הבולטת שייכת לציר בית הנבחרים פיטר רוסקאם הרפובליקני ממדינת אילינוי. ישנה תמיכה רחבה של שתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, בחקיקה, וישנו סיכוי גבוה שהיא תעבור בקונגרס, אך עדיין לא נקבע מועד הגשתה להצבעה.
ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שחתמה על הסכם סחר חופשי עם ארה"ב ובין שתי המדינות מתקיימים מגעים לחיזוק הסחר החופי והקשרים הכלכליים הייחודיים. באיחוד האירופי מקיימים בימים אלה עם הממשל האמריקני מגעים על הסכם דומה.
ד"ר מייקל אורן ממפלגת "כולנו" ולשעבר שגריר ישראל בארה"ב, יזם את רעיון החקיקה יחד עם חברי הקונגרס שמגישים את ההצעה. לדבריו, "הצעת החוק המהפכנית נוצרה לפני כשנה בעקבות יוזמה שהעלתי לניסוחה וקידומה של ההצעה יחד עם חברי הקונגרס". לדבריו, זוהי הצעת חוק דו-מפלגתית שזוכה לתמיכת משתי המפלגות גם יחד, מה שמגדיל את סיכוייה לעבור.
"הצעת חוק זו היא הוכחה נוספת לחשיבותה של מערכת היחסים עם ארה"ב המהווה נכס אסטרטגי עליון לישראל, גם בעמידתה לצידנו במאבק בחרמות ובסנקציות שהעולם מבקש להמיט על ישראל. איום החרמות על ישראל עלול להשפיע על הכיס של כולנו, מאנשי עסקים פרטיים שרוצים לעשות עסקים בחו"ל ועד לכלכלה הישראלית כולה", אמר אורן.
חקיקה בקונגרס עשויה להניא את האירופים מקידום יוזמות של BDS. בעבר חקיקה אמריקנית נגד החרם הערבי סייעה לישראל להיחלץ ממנו. חברות אירופיות שנענו אז לחרם הערבי ניזוקו מהתגובה האמריקנית. החקיקה הנוכחית שונה, אבל היא משתמשת במנופים אמריקניים יעילים נגד ממשלות, ארגונים בינלאומיים, חברות ואנשים שיפעלו להחרמת ישראל.
החוק המוצע בקונגרס "מתנגד לפעולות ממניעים פוליטיים של ענישה או הגבלת יחסי המסחר במפורש נגד ישראל כמו חרם, שלילה או סנקציות. מעשים אלה מצד ממשלות, גופים ממשלתיים וארגונים בינלאומיים מנוגדים לעקרונות של אי-אפליה של הסכם הסחר הבינלאומי המסדיר את הסכמי הסחר והורדת מכסים בין מדינות".
"האיום האמריקני ירתיע חברות אירופיות"
החוק המוצע תומך בבדיקה של ארה"ב את החברות שמקדמות את החרם או נכנעות לו, ומורה לנשיא לדווח לקונגרס בתום 180 יום מכניסת החקיקה הזו לתוקף על פעולות של BDS נגד ישראל. עוד קובע החוק כי יהיה צריך לתאר אילו צעדים נוקטת ארה"ב כדי לעודד מדינות זרות וארגונים בינלאומיים להפסיק להחרים ואילו צעדים היא נוקטת למנוע חקירות והגשת תביעות על ידי ממשלות או גופים בינלאומיים נגד ישראל או עשיית עסקים עמה.
ד"ר אדם רויטר, מנכ"ל חברת הייעוץ "חיסונים פיננסיים" שעוסקת בניהול סיכונים פיננסיים לחברות, אומר כי העסקים הישראליים כמעט לא מרגישים את החרמות, אך החוק האמריקני עשוי להשפיע רבות על אירופה.
"המשקל של BDS גדול יותר בעיקר בזירה האקדמית. פה בישראל מוציאים את גל החרמות מפרופורציה מבחינת ההשפעה שלו, שהיא די זניחה. עם זאת, עצם רצון האמריקנים לעזור זה טוב כי באותם מקרים בודדים, ובמיוחד אם בעתיד העניין יתפתח בצורה לא טובה באירופה, האיום האמריקני יכול להיות אפקטיבי מאוד", טען ד"ר רויטר.
רויטר הוסיף כי על סמך האמצעים שהאמריקנים מוכנים לנקוט לפי היוזמה, "כל חברה שתרצה להנפיק בארה"ב תהיה מחויבת להכריז שהיא לא עשתה ולא עושה חרם על ישראל".
בנוסף, כל חברה שתופיע לפני בית המשפט בארה"ב ותהיה מעורבת במערכת הבנקאות האמריקנית, ניתן יהיה לתבוע אותה על בסיס היוזמה. לדבריו, "לדעתי, רוב רובן של החברות האירופיות יהססו מאוד להצטרף לחרם על ישראל על רקע האיומים האמריקניים".
לפנייה לכתב/ת 
