שתף קטע נבחר

חשד לקידוד כוזב: הלבנת המיליארדים של כ.א.ל - כך עבדה השיטה

במהלך החקירה לבירור נסיבות סליקת עסקאות של לקוחות עם אתרי הימורים ופורונוגרפיה, עלה לפי החשד כי חברת כ.א.ל קיבלה ביודעין מסמכים פיקטיביים מבתי עסק. כך הונתה לכאורה חברות אשראי וסליקה בינלאומיות

חקירת השחיתות לכאורה ב-כ.א.ל העלתה כי החברה וראשיה לשעבר השתמשו לפי החשד בקידוד כוזב וכך "הלבינו" מיליארדי שקלים. הבוקר (יום ג') הודיעה פרקליטות המדינה כי היא שוקלת להעמיד לדין את החברה ושישה חשודים נוספים בשלוש פרשיות שונות בכפוף לשימוע שייערך להם. בחקירה נבחנו חשדות שלפיהם בשנים 2009-2006 רימו החברה והבכירים בה את ארגוני אשראי בינלאומיים, וביצעו בין היתר עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה באתרי הימורים ופורנוגרפיה.

 

כשחברת סליקה מבקשת ליצור קשר עם בית עסק כדי לסלוק את פעילותו, היא מחויבת לפי הרגולציה ולפי חוק לעשות לבית העסק פעולת "הכר את הלקוח". ברגע שהסולק (הגוף האחראי על הקשר עם בית העסק) לומד את לקוחו, הוא אמור לייצר לפי קודים בינלאומיים של סליקה "תעודת זהות" של בית העסק בהתאם לסוג העיסוק המסחרי. הקידוד הנכון של עסקת הימורים צריך להיות מספר מסוים.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
 

לפי החשד, חברת כ.א.ל, בהסכמה עם המאגדים (גופים שיווקיים שעובדים עבורה ומקשרים בינה לבין הלקוחות), קיבלה ביודעין מסמכים פיקטיביים מבתי העסק, שמעידים על פעילות מסחרית שאיננה הימורים, ומצביעים על פעילות שמקודדת בקוד שונה מהימורים. מדובר, לפי החשד, בעשרות בתי עסק פיקטיביים מכל הקשת המסחרית.

 

הסיבה לכאורה לשימוש בקידוד כוזב נעוצה בכך שנאסר על מנפיקי אשראי אמריקניים לאשר את העסקה משום שבארה"ב הימורים באינטרנט אינם חוקיים, וכך העסקה הייתה נחסמת ועמלת הסליקה לא הייתה מגיעה לסולק. השימוש בקידוד כוזב נעשה על מנת שארגוני האשראי הבינלאומיים והמנפיקים האמריקניים לא יזהו שמדובר בפעולת הימורים ויאשרו את העסקה. לכן, עסקה כזו יכלה להתגלגל ולהניב עמלה.

 

בענף לא זכורה פעולת מרמה והלבנת הון בהיקף כה גדול, לפחות לא של ארגון עסקי מוביל בישראל, המחזיק בשליש משוק האשראי במדינה ומוחזק בידי שני בנקים גדולים.

 

החשדות עוסקים בשלוש פרשות שלמעשה קשורות זו בזו. בראשונה החלה חברת כ.א.ל לחדור לשוק סליקת עסקאות באינטרנט וסלקה במרמה עסקאות הימורים במיליארדי שקלים. במסגרת הגדלת נפח הפעילות וזיהוי הפוטנציאל העסקי בתחום הוקמה ב-2008 החברה-בת "ויזה כ.א.ל. אינטרנשיונל", שבאמצעותה ביצעה כ.א.ל את הסליקה במסחר האלקטרוני הבינלאומי.

 

לפי החשד, החל מ-2007 סלקו שתי החברות באתרי הימורים לתושבי ארה"ב בקידוד כוזב, המעיד כביכול על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה. החברה אישרה לכאורה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח, וביצעה פעולות מרמה נוספות במטרה להגדיל את נפח הפעילות, והכול תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נוהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות.

 

החשודים והחשדות

אלה החשודים שנגדם נשקלת הגשת כתב האישום וכן החשדות המיוחסים להם:

 

חברת כ.א.ל - חברה המנפיקה וסולקת כרטיסי אשראי, השנייה בגודלה מבין חברות האשראי בישראל, בבעלות משותפת של בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי - הלבנת הון וקבלת דבר במרמה.

 

בועז צ'צ'יק - לשעבר מנכ"ל חברת כ.א.ל ויו"ר דירקטוריון החברה-הבת כ.א.ל אינטרנשיונל - שוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון והפרת אמונים בתאגיד.

 

סטיב גרינשפן - לשעבר סמנכ"ל הסחר בחברת כ.א.ל ומנכ"ל

החברה-הבת - סיוע לשוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון והפרת אמונים בתאגיד.

 

אלברט אלחדף - איש עסקים וחברו הקרוב של בועז צ'צ'יק – שוחד (ביחד עם צ'צ'יק).

 

שי בן אסולין - איש עסקים, בעלים ושותף במספר חברות שעוסקות בתחום סליקת האשראי באינטרנט. בין היתר, שימש שותף של בועז צ'צ'יק בחברה למסחר באופציות בינאריות - הלבנת הון וקבלת דבר במרמה.

 

עו"ד דגנית באשא - אשת עסקים, שותפתו לעסקים של שי בן אסולין, בין היתר בחברות שעוסקות בתחום הסליקה באינטרנט - הלבנת הון וקבלת דבר במרמה.

 

דיטמר קנוכלמן - איש עסקים, מבעלי חברה בתחום סליקת האשראי באינטרנט - הלבנת הון וקבלת דבר במרמה.

 

מחברת כ.א.ל נמסר בתגובה: "אנו לומדים את הודעת הפרקליטות ונשמיע את עמדתנו בפניה, במועד שייקבע. אנו מאמינים כי הפרקליטות, לאחר בחינת הדברים כהווייתם, תקבל את עמדתנו ותחליט שלא להגיש כתב אישום נגד החברה".

 

עו"ד נוית נגב ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגת את צ'צ'יק: "כל פעולותיו היו כדין ובתום לב לטובת החברה. אני מעריכה כי לאחר בחינת הפרקליטות יתברר כי הוא לא עבר כל עבירה".

 

מטעם עו"ד דגנית באשא שגב ושי בן אסולין, שני אנשי העסקים החשודים בהלבנון הון וקבלת דבר במרמה, לא התקבלה תגובה.

 

עו"ד יעל גרוסמן, שמייצגת את סטיב גרינשפן, מסרה: "אנחנו נעלה את טענותנו במסגרת השימוע ואנו סמוכים ובטוחים שהפרקליטות תקבל את ההחלטה הנכונה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: סיון פרג'
בועז צ'צ'יק
צילום: סיון פרג'
מומלצים