שתף קטע נבחר
היציע הווירטואלי
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אנדראה מורז מציגה: מהמכביה לאולימפיאדה
    הספורטאית הראשונה של ישראל בריו 2016 לא מתחרטת על העלייה ארצה ("מאוד מרגש מבחינתי"), נזכרת בהיסטוריה המשפחתית המחייבת ("כולנו הצלחנו להגיע להישגים בסוף") וחולמת על מדליה אולימפית: "אולי גם זה יגיע". ראיון מיוחד עם הגאווה הישראלית החדשה בבריכה
    בנובמבר האחרון נבחרת השחייה הישראלית, ובעיקר זו הנשית שהתבססה ברובה על עמית עברי, קיבלה חיזוק משמעותי עם עלייתה לארץ של אנדראה (אנדי) מורז בת ה-23 מארצות הברית.

     

     

    הרבה שחיינים יהודים ומוכרים כמו לני קרייזלברג, ג'ייסון ליזאק וכמובן מארק ספיץ האגדי הגיעו להצלחות מרשימות בקריירה שלהם. אף אחד מהם לא עשה את המהלך המתבקש וארז מזוודות כדי לחיות כאן ולייצג את ישראל בתחרויות.

     

    כמו דג במים. מורז  (צילום: אורן אהרוני)
    כמו דג במים. מורז (צילום: אורן אהרוני)

     

    עבור מורז, בוגרת מכללת סטנפורד, המדינה לא הייתה זרה. היא ביקרה כאן בשני משחקי המכבייה האחרונים, אספה שלל מדליות ובעיקר התאהבה במקום, מה שלא נעלם מעיני המאמן הלאומי ליאוניד קאופמן, שהחליט להזמינה כדי שתהיה תחת חסותו.

     

    היא נענתה לאתגר - וההתאקלמות שלה הייתה מסחררת. עברה להתגורר בבית הנבחרות בנתניה ותוך כמה חודשים ניפצה שש פעמים את השיאים הלאומיים במשחים החופשיים. בסוף השבוע האחרון, רגע לפני יום העצמאות, היא עשתה זאת שוב במקצה ה-50 מטר חופשי, ועל הדרך גם הפכה להיות הספורטאית הראשונה של ישראל במשחקים האולימפיים, שייערכו בקיץ הבא בריו.

     

     

    סוגרת מעגל עם אימה. "זרקו אותנו למים" (צילום: אורן אהרוני )
    סוגרת מעגל עם אימה. "זרקו אותנו למים"(צילום: אורן אהרוני )

     

    אלא שהדרך להגשמת חלומה לא עברה בצורה החלקה ביותר. כבר בגיל 7 הוריה זרקו אותה למים במועדון המקומי ביחד עם אחיה הבוגר, כשבמחנה הקיץ היא כמעט ואפסנה את בגד הים לאחר שטענו שהיא לא מספיק טובה. המשפחה התעקשה, אסרה עליה לוותר. והייתה לה סיבה טובה.

     

    כמעט כל בני משפחתה של מורז עסקו בשחייה. את השושלת התחילו הסבים - רימון פדרמן, שהיה חבר נבחרת השחייה של צרפת, ואלוף אירופה ג'וי מורז שייצג את הכח וינה. "אף אחד מאיתנו לא היה טוב בזה בהתחלה", מספרת מורז בראיון ל-ynet ספורט. "זרקו אותנו למים ואמרו לנו לשחות, אני תמיד פחדתי לצלול. התחלתי להתאמן ועם הזמן ראו שאני מתחילה להיות טובה".

     

    "יש לנו היסטוריה במשפחה בכל הקשור בשחייה. גם אבא שלי שחה בתיכון, וכך גם האחים שלי. יש לנו הרבה תשוקה לענף במשפחה. כולנו בסופו של דבר הצלחנו להגיע להישגים ואני שמחה שבסוף לא וויתרתי והמשכתי לשחות", אומרת מורז.

     

    "רוצה להגיע בראש שקט לאולימפיאדה" (צילום: אורן אהרוני )
    "רוצה להגיע בראש שקט לאולימפיאדה"(צילום: אורן אהרוני )

     

    השורשים בישראל

    את הראיון אנחנו מקיימים בכפר המכבייה ברמת גן. אייל טיברגר, מנכ"ל מכבי העולמי, שמע על הצלחותיה של אנדראה ונזכר בהיכרותו עם סבא ג'וי. "הוא תמיד סיפר לי על הנכדה, השחיינית המוצלחת שיום אחד תהיה אלופה", הוא משחזר.

     

    אנדראה הגיעה למפגש עם אימא מלאני, שנמצאת בימים אלה בארץ כדי לראות את ביתה בתחרות הקריטריון בבריכת השחייה בויינגיט. הן נפגשות כדי לעבור יחד סיור במוזיאון המכבייה, אותו העבירו להן אמיר פלד, יו"ר המכביה, ההיסטוריון רודני סדרס ורואי הסינג.

     

    מורז ואימה מקבלות הסבר מההיסטוריון על הכח וינה (צילום: אורן אהרוני )
    מורז ואימה מקבלות הסבר מההיסטוריון על הכח וינה(צילום: אורן אהרוני )

     

    בהתרגשות הגדולה על פניה היה אפשר להבחין כשהיא הגיעה לאזור ההנצחה של מועדון הספורט היהודי המוביל במחצית השנייה של המאה ה-20, הכח וינה. שמו של סבה מוטבע על הקיר, כמו כל יתר הספורטאים שהוכתרו כאלופי אירופה במרוצת השנים. גם אנדראה זוכה שם לכבוד: שמה מופיע על קיר המצטיינים של מכבייה 2013.

     

    "מבחינתי סגרתי מעגל עכשיו, יש לי שורשים כאן וחשבתי על זה הרבה זמן", מספרת מורז על הסיבות שבגללן עלתה ארצה. "כאשר סיימתי את הלימודים באוניברסיטה בארצות הברית הייתה לי הזדמנות נהדרת להגיע לכאן ולממש את החלום שלי".

     

    המדלייה של מורז על קיר המצטיינים (צילום: אורן אהרוני )
    המדלייה של מורז על קיר המצטיינים(צילום: אורן אהרוני )

     

    "עכשיו, שאני בישראל, זה מאוד מרגש מבחינתי", ממשיכה מורז. "אני אוהבת להיות בכל מקום במדינה ושמחה שסבא שלי הספיק לראות אותי ב-2009 שוחה בישראל במכבייה לפני שנפטר. זה מאוד ריגש אותי ונתן לי את הכוח להשיג את התוצאות שהשגתי עד עכשיו. עוד מהיום הראשון שלי בישראל פגשתי אנשים מיוחדים והבנתי שהשורשים שלי כאן ואני צריכה לחיות פה. קשה לי עדיין להכיר את המדינה כפי שרציתי כשיש כל כך הרבה אימונים, אבל אני משתדלת לעשות זאת בסופי שבוע".

     

    "אני נכנסת למים ומנסה ליהנות"

    מה את חושבת על השחייה הנשית בישראל?

    "יש לנו חיבור טוב בנבחרת וכל הצוות - ליאוניד, חנן ולירן עזרו לי מהר להתאקלם. היה נחמד אם היו עוד שחייניות שהיו יכולות להתאמן איתי, אבל אפשר לעשות עוד עבודה כדי לקדם ולעודד את השחייה הנשית בישראל. אני מקווה שההצלחות שלי גם יתרמו לכך".

     

    איך הקשר שלך עם ליאוניד קאופמן, מאמן הנבחרת?

    "נכון שלכל מאמן יש את השיטות שלו, אבל אנחנו עובדים על טכניקות מאוד דומות לאלה שהיו לי בארה"ב. הוא פשוט נהדר, וגם צריך לזכור שאנחנו מתאמנים בבריכה בויינגיט, שהיא אחת המהירות בעולם. כך שמתקן האימונים לא נופל ממה שיש בארצות הברית".

     

    מורז בפעולה. "צריך לעבוד קשה ולחלום בגדול" (צילום: אורן אהרוני)
    מורז בפעולה. "צריך לעבוד קשה ולחלום בגדול"(צילום: אורן אהרוני)

     

    יש לך כבר שלושה שיאים ישראליים ושישה עד היום. נראה עוד?

    "באמת? אני אפילו

     לא סופרת את זה. אני פשוט נכנסת למים ומנסה ליהנות כמה שאפשר. יש לי עוד הרבה מה לשפר. עכשיו לאחר שעשיתי את הקריטריון לאולימפיאדה אני אשב עם ליאוניד ונראה מה עוד אפשר לעשות כדי להתקדם. אני רוצה כמובן להשיג את הקריטריונים גם ב-100 ו-200 חופשי ואז להגיע בראש שקט לאולימפיאדה".

     

    עד עכשיו השיא של שחיינית נשית בישראל הוא מקום 13 וחצי הגמר של עמית עברי. אפשר הפעם לצפות ליותר?

    "מקווה ששנינו נעשה יותר מזה ונייצג את המדינה בכבוד. שמחתי לראות את עמית השבוע משיגה את הקריטריון לאולימפיאדה ואני בטוחה ששנינו נגיע לריו לעשות את המקסימום ולהגיע כמה שיותר רחוק. אם נעשה זאת ונעבוד קשה עד אז, אפשר לצפות גם לתוצאות".

     

    מדליה אולימפית היא יעד ריאלי?

    "תמיד אני חושבת שצריך לחלום בגדול ולעבוד קשה. מי יודע, אולי בעתיד גם זה יגיע".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אנדראה מורז מציגה: מהמכביה לאולימפיאדה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים