שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שליחות מהעתיד: למה עוברים מהייטק לחינוך?
    יותר ויותר הייטקיסטים והנדסאים עוזבים את מקום העבודה הבטוח ועוברים לחינוך ולא בגלל המשכורת אלא כדי לחולל שינוי אמיתי בחייהם של אחרים לקראת עתיד אחר. המחנך והמנהיג האמריקאי חיימה אסקלנטה, היה אולי פורץ הדרך אבל גיל שחר מתכנית חותם שעבר לערד מוכיח שיש גם דור המשך

    בשנת 2010 הלך לעולמו חיימה אסקלנטה. אסקלנטה החל את דרכו המקצועית כאיש מחשבים, אך בנפשו היה מחנך ומנהיג. כשהוא מותיר מאחוריו קריירה מבטיחה, החליט אסקלנטה בשנות ה-80 לנטוש את כל מה שעסק בו עד כה, וללכת ללמד מתמטיקה בבית ספר בלוס אנג'לס.

     

    קראו עוד

    מורה טוב הוא מורה שלא ישן מדאגה לתלמיד

     

    אבל לא היה מדובר בבית ספר רגיל, כי אם מקום בו לומדים תלמידים שמגיעים ממצב סוציו אקונומי נמוך ובעייתי. תלמידים שמגיעים מבתים קשים בו הילדים נאלצו להתבגר מהר מדי, והדבר האחרון שעמד לנגד עיניהם הוא להצליח בבחינות הבגרות. סיפור ההצלחה שלו עם התלמידים היה מסחרר, והוא הביא את התלמידים, כנגד כל הסיכויים, ללא יוצא מהכלל, לציונים גבוהים בבחינות הבגרות במתמטיקה.

     

    איך גורמים למצב הכלכלי לא להוות מכשול להצלחה?

    סיפורו של אקסלנטה מעורר כיום השראה עבור אנשי חינוך רבים, אך בעיקר מייצג עבורם את הגישה המיוחדת של מנהיגות מעצבת בחינוך. את האמונה החזקה של אסקלנטה עצמו בתלמידים, על אף מצבם הכלכלי והבעיות שהביאו איתם לכיתה, הוא הצליח להחדיר לתלמידיו. הוא לא נתן להם להרים ידיים על עצמם ולא נתן למצבם הכלכלי והתרבותי להוות מכשול להצלחה אישית.

    הוראה זו מנהיגות (באדיבות: חותם)
    הוראה זו מנהיגות(באדיבות: חותם)
     

    אבל אקסלנטה לא לבד. למרות שלא רבים מהאנשים מוכנים לנטוש את הדרך הבטוחה שלהם על מנת לחולל שינוי בחייהם של אחרים ניתן לומר כי הדבר הפך לתופעה. גיל שחר הוא אחד מהם. הוא שינה ביום אחד את מסלול חייו ועלה על מסלול חדש ומורכב יותר על מנת לשנות את המציאות של תלמידים בפריפריה.

     

    "לא תכננתי להיות מורה בערד בגיל 29"

    שחר, 29, במקור מזיכרון יעקב, החל את דרכו כסטודנט להנדסה, תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. הוא התגורר בבאר שבע ועבד בשנתו האחרונה ללימודים באינטל. באותה שנה נחשף לתוכנית חותם, יוזמה לגיוס צעירים עם מחויבות חברתית גבוהה להוראת תלמידים בישובים בהם נדרש תגבור חינוכי-חברתי. "לא תכננתי להיות מורה בערד בגיל 29", הוא מספר. "אמנם החינוך היה תמיד חשוב לי, וידעתי שמתישהו בקריירה מאוחרת יותר אני אחזור אליו, אבל רק אחרי שאתבסס כלכלית ואדאג למשפחתי".

    תלמיד בערד לא שונה מתלמיד בתל אביב. מה ששונה זו הסביבה בה הם גדלים (באדיבות: חותם)
    תלמיד בערד לא שונה מתלמיד בתל אביב. מה ששונה זו הסביבה בה הם גדלים(באדיבות: חותם)

    במסגרת התוכנית הוצע לשחר ללמד בתיכון אורט בערד. לדבריו, הוא לא היסס ומיד ידע שהוא נענה להצעה בחיוב. הוא החליט להשאיר מאחור את קריירת המחשבים ולהחליפה בקריירה אחרת שתואמת למצפון ליבו, והחל ללמד בתיכון. "הבנתי שלא צריך רק לדאוג לעצמך כלכלית, כי זה לא מה שחשוב באמת בחיים. צריך משמעות ומטרה, ולי הייתה מטרה לקדם את המדינה דרך החינוך כי זה התחום שהכי פחות מקדמים כאן. לא רציתי לשמוע עוד על תוכניות של אנשים לברוח מהארץ. מבחינתי, על תחום החינוך תקום ותיפול המדינה. הבנתי לעומק את המהות של שוויון ההזדמנויות בין הפריפריה למרכז".

     

    תלמיד בערד לא שונה מתלמיד בתל אביב

    בערד פגש כמורה תלמידים שמגיעים ממצב סוציו אקונומי נמוך ומתמודדים עם קשיים שונים. "התהליך שעוברים עם התלמידים בפריפריה הוא תהליך ארוך של התמודדות עם משמעת. אלו תלמידים שצריכים לעבוד במקביל ללימודיהם, שצריכים לגדל את אחיהם, שבעיות בבית מציפות אותם, שלא יכולים לאפשר לעצמם שיעורים פרטיים, תלמידים שהלימודים לא תמיד נמצאים בראש מעייניהם.

     

    אך בשורה התחתונה - תלמיד בערד לא שונה מתלמיד בתל אביב. "מה ששונה זו הסביבה בה הם גדלים", מבהיר שחר. לדבריו, מעבר לקושי היומיומי שלהם, יש הבדלים ניכרים בהשקעה הכספית בחינוך בפריפריה לבין החינוך במרכז. "עיריות שיש להן כסף משקיעות יותר ובסופו של דבר המקומות האלה מקבלים פחות מהמדינה ומהרשויות".

    ,התפקיד שלי כמחנך שמשתלב בחיי התלמידים בפריפריה הוא בעיקר לגרום להם להבין שהם צריכים להאמין בעצמם". גיל שחר (חותם)
    ,התפקיד שלי כמחנך שמשתלב בחיי התלמידים בפריפריה הוא בעיקר לגרום להם להבין שהם צריכים להאמין בעצמם". גיל שחר(חותם)

    לאחר כשלוש שנים בהן לימד בעיר אך התגורר מחוצה לה, החליט בעצמו לעבור לערד. "כבר הכרתי את הקהילה מקרוב אז המעבר היה פשוט יותר", הוא אומר בחיוך. שחר מספר כי גם המפגשים והכנסים במסגרת חותם סייעו במעבר, במהלכם מתאפשר לחותמיסטים לעזוב לרגע את שגרת החיים היומיומית ולנסות לחשוב מחוץ לקופסה, לשמר את התפקיד כמחנך ולחשוב על דרכי השפעה יצירתיות.

     

    השפעה? צריך מסה קריטית

    "הגעתי לערד עם המון חלומות וערכים שחשוב לי להעביר לתלמידים ולמערכת החינוך כולה. התפקיד שלי כמחנך שמשתלב בחיי התלמידים בפריפריה הוא בעיקר לגרום להם להבין שהם צריכים להאמין בעצמם. שלא משנה אם הם גדלו בעיר פריפריאלית, הם מסוגלים להכול". לשחר ברור כי המטרה המוצהרת שאפילו אם בני נוער מהמרכז שואלים: אם הם הגיעו לתל אביב בגמלים, זה לא יערער את בטחונם העצמי.

    על תחום החינוך תקום ותיפול המדינה (באדיבות: חותם)
    על תחום החינוך תקום ותיפול המדינה(באדיבות: חותם)
     

    "זו לא רק התעודה שבסוף, זו גם הדרך, האמונה בעצמם, החשיבה הביקורתית, המסוגלות העצמית, היציאה מהפאסיביות, תחושת הנחיתות וגזרת הגורל, וייצור פיתרונות. חשוב שהתלמידים כאן בפריפריה יקבלו את החוויות של ההצלחה, שמאמינים בהם, שהם יכולים, שאין גבול לידע, שידע לא מוגבל בגיאוגרפיה".

     

    שחר, בדומה לאקסלנטה, החליט להשתמש בידע שלו במחשבים ובמתמטיקה כדי לעורר אצל התלמידים עניים וסקרנות מזווית אחרת.

    "כמורה שעשה הסבה מתחום הנדסה יש לי אפשרות לגרות את מוחם של התלמידים בתחומים שונים ואני כל הזמן קורא תיגר על דברים שמעניינים אותם. אני מנסה לשלב את החומר הלימודי בפלטפורמות מעניינות ברקע שאני מגיע ממנו, לבצע מטלות בעבודת צוות, לעשות ניסויים שונים, וזה היופי בלהיות מורה".

     

    לדברי שחר, אין רגע אחד של שעמום והמורים לומדים כל הזמן דברים חדשים יחד עם התלמידים. "ההוראה והחינוך היא תחום מרתק ומאתגר וחשוב מאוד שאנשים טובים יפנו ויעסקו בה, לא משנה מאיזו דרך הם מגיעים. כניסה של מורים טובים דווקא לחינוך הפורמאלי היא מהותית. בסוף, רוב הילדים בישראל עוברים דרכו. המצב בישראל היום הוא שכדי להצליח צריך תעודת בגרות ותואר אחד לפחות. כדי לאפשר להם לפתוח את דלת הראשונה הזאת, צריך להשפיע דרך מסה גדולה ומשמעותית".

     

    איך חברי כנסת לא קופצים על משרד החינוך?

    שחר מלמד בערד כבר 4 שנים ומשמש כמורה מקצועי לאווירו חלל ואלגוריתמיקה, מנחה פרויקטי גמר, במגמה הנדסית מדעית, מחנך כיתת מב"ר ורכז שכבת י' בתיכון אורט בערד ומרגיש כי הוא עדיין לא מיצה אפילו 50% מיכולותיו ואת תרומתו לחברה. "אני שואף לכך שלכל מורה יהיה את הדרייב הפנימי לשאוף ולהתקדם כדי ליצור את התנאים הכי טובים לתלמידים.

    בחלום הרחוק של שחר הוא רוצה לנסות לפתוח בית ספר עם מורים חותמיסיטים אחרים או להשתלב במשרד החינוך. "כן, יש הרבה מה לשנות, אבל אסור להיכנע", הוא מסכם.

    נפתלי בנט, שר החינוך המיועד. "למה אין קופצים על תיק החינוך?" (צילום: גיל יוחנן)
    נפתלי בנט, שר החינוך המיועד. "למה אין קופצים על תיק החינוך?"(צילום: גיל יוחנן)
     

    הביקורת היחידה "העובדה שאף אחד לא קפץ מלכתחילה על תפקיד שר החינוך זה סוג של תעודת עניות למדינה ואת זה חייבים לשנות. צריך להמשיך להאמין שגם כשקשה, גם אם זה לוקח זמן וצריך לנסות ולטעות בדרך, אפשר לייצר את השינוי בחיים של אנשים. אם אתה מאמין בלב שלם בדרכך, אין סיכוי לכישלון".

     

    חותם היא יוזמה משותפת של משרד החינוך, ג'וינט ישראל, קרן נעמי ותנועת הכל חינוך. חותם מקדמת שוויון ההזדמנויות בחינוך בישראל. זאת, על מנת שכל ילד יוכל לבחור את עתידו בלא קשר לרקע ממנו הוא בא.

     

    הכתבה בשיתוף תכנית "חותם". רוצים ללמוד עוד על חותם? כנסו לאתר

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שליחות מהעתיד: למה עוברים מהייטק לחינוך?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים