שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    זמן הקטנות. הממלכה כבר מזמן לא מאוחדת
    ר"מ בריטניה ויריבו מהלייבור, שנתפשים כמנותקים מהעם, לא צפויים להשיג רוב מוחלט בבחירות בשבוע הבא. המנצח כבר ידוע: המפלגות הקטנות
    יומן הגדול של המפלגות הקטנות: פעם היא הייתה האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם, אחרי זה היא הפכה למעצמה אזורית, ובשבוע הבא אזרחי הממלכה המאוחדת הולכים לבחירות שכמעט ולא מעניינות אף אחד חוץ מהם. אבל דווקא בימים כאלה, שבהם תפקידה של הממלכה המאוחדת כה שולי ואפור בעולם, מערכת הבחירות המתקיימת בה כה חשובה והיסטורית לעתידה.

     

    על NBA ודבורים. הולכים לבחירות בבריטניה

     

    עוד חדשות בעולם :

    נס בנפאל: בן 15 חולץ בחיים אחרי 5 ימים

    חקירה: "חיילים צרפתים אנסו ילדים באפריקה"

     

    על פי הערכות וסקרים, הבחירות הקרובות יהיו המשמעותיות מאז 1974, הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שבה לא הושג רוב לאחת המפלגות הגדולות. אז זה נגמר בממשלת מיעוט ובבחירות חוזרות תוך חצי שנה. הפעם רוב מוחלט הוא כבר צרה קטנה עבור הבריטים, והחשש הוא כי בצורה תקדימית אף גוש של מפלגות לא ישיג קואליציה רחבה, ובמדינה שבה המושג קואליציה נתפס מגונה וקונטיננטלי (כינוי גנאי לתושבי היבשת האירופאים), יציבות תהיה כמעט בלתי אפשרית.

     

    הציע לקיים משאל עם בשאלת פרישה מהאיחוד האירופי. רה"מ דיוויד קמרון מהשמרנים (צילום: EPA)
    הציע לקיים משאל עם בשאלת פרישה מהאיחוד האירופי. רה"מ דיוויד קמרון מהשמרנים(צילום: EPA)
    ראשי שתי המפלגות הגדולות, ראש הממשלה דיוויד קמרון מהשמרנים ואד מיליבנד מהלייבור, הם עדיין שני היחידים שמסוגלים לנצח ולהרכיב את הממשלה הבאה. אך הפעם הסיפור הוא לא רק מי ינצח מבין המפלגות הגדולות, אלא כיצד יחולקו הקולות בין המפלגות הקטנות, הצפויות להתחזק ולמשוך בעיקר קולות לשוליים הפוליטיים.

     

    מי שהייתה הפתעת הבחירות הקודמות, המפלגה הליברל-דמוקרטית, צפויה לספוג את הפגיעה הגדולה ביותר. מספר המושבים שלה צפוי להצטמצם בחצי, ואפילו ראש המפלגה ניק קלג נמצא במרוץ צמוד על מושבו בפרלמנט במחוז הבחירה שלו. למזלה, ייצובה כמפלגת מרכז ויכולתה ללכת עם כל אחת מהמפלגות הגדולות מבטיחה כי גם הפעם היא תשמש לשון מאזניים ולבסוף תהיה חברה בממשלה. אך בעוד המרכז הפוליטי נחלש, השוליים מתחזקים ומתרחבים.

     

    עוקפים מימין, מכתרים משמאל

    חצי שנה אחרי משאל העם שטלטל את הממלכה, הבדלנות הסקוטית חזקה מתמיד. תומכי העצמאות אמנם הפסידו במשאל העם, אבל סחפו אחריהם סקוטים רבים וחיזקו בהם את הצורך בשינוי מבפנים גם ללא עצמאות. כך המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP), שאמנם שולטת בסקוטלנד בעשור האחרון אבל הייתה שחקן משני בפוליטיקה הארצית, צפויה לגדול ממספר חד-ספרתי של מושבים למספר שנע בין 40 ל-50, הישג חסר תקדים שמגמד אפילו את זה של הליברל-דמוקרטים ב-2010. הישג שבו כל המושבים החדשים הם על חשבון גוש השמאל ומפלגת הלייבור, שמבחינתה סקוטלנד הייתה מחוז בחירה מובהק.

     

    התינוק המלכותי יכריע את הבחירות בבריטניה?

     

    אמנם המפלגה הלאומית הסקוטית היא מפלגת שמאל ודומה בתפיסת עולמה החברתית והכלכלית ללייבור, אבל היא גם תנועה לאומית-בדלנית שתמיכתה בנושאים כמו עצמאות סקוטלנד, פירוק הנשק הגרעיני בממלכה, ניטרליות ביחסים הבינלאומיים והעמקת האינטגרציה עם האיחוד האירופי, מקשה על כל מפלגה שתיבחר, ובעיקר על מפלגת הלייבור, לצרף אותה לקואליציה. במיוחד לאור העובדה שגם הלייבור וגם השמרנים התחייבו בפני המצביעים שלא יעשו זאת.

     

    יתקשה לצרף לקואליציה את הלאומנים הסקוטים. אד מיליבנד מהלייבור (צילום: AP)
    יתקשה לצרף לקואליציה את הלאומנים הסקוטים. אד מיליבנד מהלייבור(צילום: AP)
    מהצד הימני ניצבת תסבוכת גדולה לא פחות, הפעם לשמרנים. בעיית ההגירה שהולכת ומחריפה בכל אירופה, הדשדוש הכלכלי והקולות המתחזקים, בעיקר בקרב התושבים האנגלים בממלכה, לפרישה מהאיחוד האירופי, מציבים שחקן חדש מימין, מפלגת העצמאות (UKIP). המפלגה צפויה לגדול משלושה אחוזי תמיכה בשנת 2010 לכמעט עשרה אחוזים.

     

    בגלל שיטת הבחירה הייחודית של בריטניה (אזורית-רובית), הגידול בתמיכה אמנם לא ישנה את מספר המושבים שמחזיקה מפלגת UKIP בראשות נייג'ל פרג' והיא תישאר שחקן שולי בפרלמנט הבריטי עם מושב אחד בודד, אך כל קול המצביע עבורה הוא קול אחד פחות שמצביע עבור השמרנים. הפיצול בתמיכת קולות הימין הוא הסיוט הגדול של השמרנים המסכן אותם במיוחד באזורים שבהם המרוץ מול מפלגת הלייבור צמוד.

     

    שינוי זה כבר גרר מועמדים שמרנים רבים לאמץ חלק מהאידאולוגיה של "מפלגת העצמאות", בעיקר בתמיכה בפרישה מהאיחוד האירופי, ואפילו ראש הממשלה קמרון הכריז כי הוא אמנם מתנגד לפרישה מהאיחוד, אך אינו יכול להתעלם מדעת הקהל ויפעל למשאל עם בנושא בתוך שנה.

     

    מעמדות ושוביניזם

    מה שמחזק את המפלגות הקטנות עוד יותר הוא זהותם של ראשי המפלגות. הממלכה המאוחדת תמיד הייתה חברה של מעמדות, גם אם בפועל מדובר באחת מהדמוקרטיות הליברליות החשובות בעולם, מעמד האצולה ההיסטורי והשיוך הגאוגרפי עדיין משחק תפקיד. שתי המפלגות הגדולות חוטאות בדיוק בזה כשראש הממשלה קמרון ויריבו מהלייבור מיליבנד נתפשים על ידי הציבור כמנותקים.

     

    ראשי המפלגות הקטנות נתפשים ככאלה שצמחו מהציבור ומחוברים לעם, אם ברמה הלאומית, אם ברמה האזורית ואם ברמה הכלכלית. בנוסף, העובדה כי בשלוש מבין המפלגות הקטנות עומדות נשים בראש (ליאן ווד מהמפלגה הלאומנית הוולשית, נטלי בנט מהירוקים, וניקולה סטרג'ן מהמפלגה הלאומית הסקוטית), הופכת אותן לאטרקטיביות ומחוברות יותר בייחוד בקרב הקהל הצעיר.

     

    לא ישחזר את ההצלחה מהבחירות הקודמות. ניק קלג מהליברל דמוקרטים (צילום: AP)
    לא ישחזר את ההצלחה מהבחירות הקודמות. ניק קלג מהליברל דמוקרטים(צילום: AP)

    מפלגת שמאל, אבל גם תנועה לאומית-בדלנית. ניקולה סטרג'ן מ"המפלגה הלאומית הסקוטית" (צילום: AP)
    מפלגת שמאל, אבל גם תנועה לאומית-בדלנית. ניקולה סטרג'ן מ"המפלגה הלאומית הסקוטית"(צילום: AP)

    כל קול שיגיע אליו הוא קול אחד פחות לשמרנים. נייג'ל פרג' ממפלגת העצמאות (צילום: AP)
    כל קול שיגיע אליו הוא קול אחד פחות לשמרנים. נייג'ל פרג' ממפלגת העצמאות(צילום: AP)
     

    מערכת הבחירות הקרובה חשובה לא רק מבחינה היסטורית ותשנה את סדר הכוחות הפוליטי בממלכה בצורה חסרת תקדים. היא גם מציגה מה עבר על האימפריה הבריטית במאה השנים האחרונות, ומה מעמדה החדש והמצומצם כיום.

    במערכת הבחירות הנוכחית סוגיות כמו תפקידה של בריטניה בעולם, יחסי החוץ שלה ועוצמתה הצבאית כלל לא משחקות תפקיד, והן פינו מקום לסוגיות פנים כמו מערכת הבריאות, הבראת הכלכלה, יחסי השלטון למול המחוזות השונים והפערים בחברה.

     

    לא פלא שבתקופה שכזאת מפלגות קטנות ואזוריות המדברות על תת-לאומיות בריטית, בדלנות-אזורית או הסתגרות, הן המתחזקות והמרוויחות העיקריות. יותר מכול, הבחירות הקרובות מראות כי לא רק שבריטניה כבר מזמן אינה אימפריה עולמית, אפילו מעמדה כמעצמה אזורית נמצא בסימן שאלה, ואת האתגרים מבחוץ מחליפים עכשיו אתגרים חדשים מבפנים, אתגרים שמפצלים אותה יותר מאי פעם.

     

    עומר גנדלר הוא תלמיד מחקר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ומפעיל את הבלוג תוצרת חוץ

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "זמן הקטנות. הממלכה כבר מזמן לא מאוחדת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים