ליטוף של תקווה: שיקום אסירים בעזרת בעלי חיים

"הן בכלוב וגם אנחנו בכלוב רק שהן תלויות בנו". י' שפוט למאסר עולם בגין רצח אשתו, אולם כשבידיו הונח אוגר הוא מפחד להחזיק אותו. רק לאחר שכנועים הוא מתגבר על הפחד ולאט לאט מתרגל לחבר הקטנטן, מלטף אותו ואף מתלהב מכך. י', כמו גם אסירים בפיקוח ואסירים בעלי רקע נפשי, משוקמים בכלא ניצן באמצעות טיפול בבעלי חיים. הצוות המטפל, שרשם הצלחה עם אסיר העולם, מקווה שגם שפוטים אחרים ילמדו לסמוך על החיות: "האסירים בקבוצה רגועים יותר בזכות הטיפול", קבעה קצינת החינוך בכלא, רס"ר ליטל סויסה.

פינת החי שהוקמה לצורך התוכנית באחד מאגפי הכלא כוללת בין היתר אוגרים, שרקנים וחיות אחרות. במסגרת הפרויקט לומדים האסירים על אחריות, והם אלה שצריכים לדאוג לכל צורכי החיות ובכללם ניקוי הכלובים, החלפת מצעי הנסורת וחיתוך ירקות והגשתם. האסירים שמאושפזים במרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר בכלא בשל הפרעות פסיכיאטריות לא מטפלים בחיות, אך הן משמשות אותם במסגרת טיפול קבוצתי.

א', ששפוט לשבע שנות מאסר בשל עבירות אלימות, נקשר במיוחד לחמוסה. "בבית היו לנו כלבים, ציפורים ואפילו חמור, תמיד אהבתי בעלי חיים", הוא מספר. "בהתחלה היססתי אם להשתתף בפרויקט, התחלתי לעזור קצת עד שהייתי חלק בלתי נפרד מהקבוצה המשתתפת בטיפול בחיות. למדתי בפרויקט שלעזור לחיות מחנך אותך לעזור גם לבני אדם. אנחנו כל יום מגיעים לפינת החי, מנקים את הכלובים, דואגים לאוכל ומים ואף מחזיקים את החיות ומשחקים איתן. אני קשור במיוחד לשושה החמוסה, היא כמו ילדה קטנה".

הפחד עבר, י' מלטף את האוגר(צילום: ירון שרון)

(צילום: ירון שרון)

ע' שפוט ל-12 שנות מאסר בגין עבירות הונאה. בכלא הוא משמש כמורה-אסיר ואחראי על פינת החי. "פה לא משנה מה האסיר עשה, כולם טעו ופגעו באחרים. צריך להגיד לאסירים שנמצאים בפרויקט הזה כל הכבוד. הם מקבלים אחריות ומבינים שמישהו תלוי בהם, ובמקרה הזה מדובר בחיות. הטיפול בחיות נותן להם להאמין בעצמם".

במסגרת הטיפול בחיות נאלצים האסירים להתמודד רגשית עם מקרים של מוות. לדברי אחד האסירים, "היה מקרה שאוגרים הרגו זה את זה והיה מקרה של אוגר שגסס במשך כמה ימים ובסוף מת מזקנה. המשכנו לטפל בו עד המוות. זה לא קל רגשית גם לנו כי אנחנו אחראים לשלומן של החיות ורגילים אליהן. כשאחת החיות מתה זה אירוע לא קל. הטיפול נותן לנו להתייחס אחרת לחיים. הן מרגיעות אותנו והרוגע שהן מקנות לנו מוביל לכך שגם בתאים היחס בין האסירים נהיה רגוע יותר".

במהלך הניסיון לשקם את האסירים בעלי הרקע הנפשי ישובים עשרה מהם במעגל ואל המקום מובא כלוב שמכיל חמישה אוגרים. חלק מהאסירים נרתעים ורק י', ששפוט כאמור למאסר עולם בגין רצח אשתו, מסכים ללטף בעדינות את האוגר שהונח בידיו. צהלות השמחה שהוא משמיע מעידות על מחסום רגשי שעליו הצליח להתגבר.

(צילום: ירון שרון)

(צילום: ירון שרון)

"היא כמו ילדה קטנה", א' ושושה החמוסה(צילום: ירון שרון)

"הצלחנו לשנות את המצב" 

חן דברת, סטודנטית לתרפיה באמצעות בעלי חיים בסמינר הקיבוצים, אמרה כי "בהתחלה חלק מהאסירים נרתעו מלגעת בחיות. במהלך הטיפול הם שינו לאט לאט את דעתם והחלו ללטף

 אותן ולהחזיק אותן ביד. גם אם אסיר לא אוהב חיות, בקבוצה הצלחנו לשנות את המצב וכעת האסירים אוהבים חיות".

קצינת החינוך סויסה הוסיפה בהקשר זה כי "הטיפול באמצעות חיות הוא רק אחד ממגוון הטיפולים שמקבלים האסירים, אבל הטיפול באמצעות בעלי החיים הוא טיפול מאתגר מאוד ומוציא מהאסירים דברים אחרים. בטיפול בחיות הם לוקחים על עצמם אחריות שאין בקבוצות טיפול אחרות כמו טיפול עם מוזיקה. הטיפול מרגיע אותם וזה משפיע גם על האסיר המטופל וגם על הקשר שלו עם אסירים אחרים. גם במהלך גסיסה של אחד האוגרים הפנינו את האירוע הזה ללימוד תכנים בהליך השיקום שלהם".

לצורך הפעלת הקבוצה הטיפולית באמצעות בעלי החיים, מצא עצמו השב"ס מתמודד עם רכישת החיות, כלובים ומזון מתאים והקצאת מקום לפינת החי. ראש תחום חינוך בכלא ניצן, רב-כלאי שולי מרקו, אמרה כי "בנוסף לחיות ולטיפול של האסירים בהן, יש וטרינר קבוע שאחראי על הטיפולים הרפואיים בחיות. האחריות שלנו היא לא רק כלפי ביטחונם ובריאותם של האסירים אלא גם כלפי בריאותן ושלומן של החיות".