סיפורו של ג'פ"ס - רכב השטח שניצח מלחמות ישראל
הוא השתתף כמעט בכל מלחמות ישראל בחצי המאה האחרונה, היה בן לוויה נאמן לדורות רבים של חיילים קרביים והפך כמובן לאגדת שטח - למרות שהאמריקאים הורו להשמיד אותו. הג'פ"ס הנאמן - קווים לדמותו
תתפלאו, אבל הגפ'ס (ר"ת לג'יפ סיור בעגה הצה"לית), תוכנן דווקא על-ידי חברת פורד האמריקאית ולא על-ידי קרייזלר, בעלת מותג ג'יפ. ותתפלאו עוד יותר, אבל שורשיו נעוצים עוד בשלהי מלחמת העולם השניה, כאשר האמריקאים החלו לחפש פלטפורמה חדשה לרכבי ה"רבע טון", והכוונה כאן לכושר נשיאה, שהחלו להתיישן במהירות. היו אמנם מספר גרסאות משופרות של רכבי שטח ממלחמת העולם, אך כאן הוחלט ךתכנן ממש מחדש רכב טקטי עם שלדה מתקדמת, מתלים נפרדים וקפיצים לכל גלגל. מהפיכה של ממש באותם ימים.
עוד כתבות אספנות :
הגיבור של יום כיפור
לצה"ל הגיעו הג'פ"סים בתחילת שנות ה-70, אך הציפו את הצבא בכמויות גדולות החל ממלחמת יום הכיפורים, כחלק מהתמיכה האמריקאית בישראל, תוך שהם מחליפים את הוויליס CJ5, אשר שימש עד אותו זמן במגוון תפקידים קרביים ומנהלתיים. הם הגיעו בצבעי נאט"ו אגב, ונצבעו כאן מיד בצבע חאקי.
מי הגיע בדיוק?בעיקר הדגמים המשופרים (M151 A2), אך כמובן גם יחידות מיושנות ומוקדמות יותר מדגם ה-M151 A1. ההבדל ביניהם: שינויים חזותיים מסויימים (כגון פנסי איתות שקועים בכנפיים הקידמיות) ושינוי מהותי של המתלה האחורי.
ה-M151 שימש למעלה מ-25 שנה כרכב העיקרי בצה"ל - והשנים הרבות של שימוש והבלאי הגדול שעברו הכלים, כתלות בתפקיד הצבאי, גרמו להם להיראות מרופטים משהו. בנוסף, לחלקם רותכו חיזוקי מרכב ולכולם נוספו קשתות הגנה נגד התהפכות. בצה"ל הג'פ"ס שימש לעיתים להובלת מטענים כבדים מהמשקל לו הוא תוכנן, מה שגרם לבלאי מכלולים וטענות נהגים למחסור בכוח. כיום בצה"ל כמעט ואין M151 בנמצא, ולמעשה הוא הוחלף באופן סופי על ידי ה"האמווי" (האמר H1).
פשטות, לא בטיחות
הרכב תוכנן להיות קל לתחזוקה מחד ובעל מבנה מכני פשוט מאידך. גם משקלו נמוך מהג'יפים שקדמו לו. המנוע היה בעל ארבעה צילנדרים - פשוט ואמין - עם כ-70 כ"ס, והוא העביר את הכוח לארבעת הגלגלים בסיוע תיבת ארבעה הילוכים ידנית - וללא הילוך כוח (ההילוך הראשון היה בעל יחס העברה קצר). הג'פ"ס יועד לצליחת ביצות ומאגרי מים, והיה אחד מהכלים הטקטיים של הצבא האמריקאי במלחמת ויאטנם.
כאמור, רכב השטח הקומפקטי יוצר תחילה על-ידי חברת פורד, אחר כך קייזר ולאחר מכן על-ידי AMG בין השנים 1959 ל-1982. היו לו שלוש גרסאות, והוא היה בשירות בצבא האמריקאי עד לשנת 1999 בקירוב, כאשר הגיע מחליפו השונה מאוד - ה"האמווי" (האמר בשפה האזרחית). ה-M151 היה רכב השטח הצבאי היחיד שלא יוצרה לו גרסה אזרחית - עקב בעיות בטיחות אותן מכיר פחות או יותר כל חייל שנהג בו אי פעם על הכביש הציבורי ולא רק בשבילי פודרה לבנה. מה שלא מנע ממנו לשרת בעוד עשרות צבאות ברחבי העולם.
הבעיה הגדולה ביותר של הג'פ"ס הייתה במערכת ההיגוי, עקב תכנון לקוי. התוצאה הייתה תאונות רבות עקב התהפכות - בעיקר בכביש. בגרסת הייצור האחרונה, M151 A2, ניסו האמריקאים לשפר זאת על-ידי שינוי גאומטריית המיתלים האחוריים. ואכן היה שיפור ניכר, אך עדיין בידיים לא מיומנות הנטייה להתהפכות הייתה בולטת. עקב כך, הצבא האמריקאי הוציא הוראה להשמדת ה-M151 לאחר סיום השירות.
מהוראה להשמיד לפריט אספנים
בתהליך ההשמדה חתכו האמריקאים את הרכב לשני חצאים, אך במהרה גילו כי אספנים רוכשים שני חצאים ומרתכים אותם. גם אם מדובר בשני חצאים של שני כלי רכב שונים. בעקבות כך שינה הצבא האמריקאי את הנוהל, וחתך אותם לארבע. וניחשתם נכון, זה רק עשה את עבודת האספנים למורכבת פי 2, אך לא מנע מהם כלל להתמיד במלאכת החיבור. ההוראה הסופית הייתה לחתוך, ואז לרסק את החלקים. זה כבר עבד.
כיום, הג'פ"ס מבוקש על-ידי אספנים בישראל ובכל רחבי העולם. למגינת ליבם של אספנים וג'יפאים רבים, צה"ל אינו מוכר אותם לשוק האזרחי - חלקם משמש כמטרות אימון והשאר נמכר כגרוטאות ברזל.
ובכל זאת, עשרות בודדות של ג'פ"סים זלגו לידיים פרטיות - מיעוטם עם רישוי ומרביתם ללא. הג'פ"ס מעורר עד עצם היום הזה רגשות עזים לכאן ולכאן בקרב הג'יפאים (שחלקם מזלזל ביכולותיו), ולבטח בקרב החיילים ששירתו עימו בצה"ל. בכל מקרה, בראי הזמן אי אפשר לקחת ממנו את האופי המיוחד שלו.
- הכתבה באדיבות אספני כלי הרכב הארצישראלים
לפנייה לכתב/ת 
