סערת מינוי שקד: 'היא עוינת, זו הזמנה לקרב'

עוד בחדשות:

• המהלך הראשון של ממשלת ה-61: עוד מיליונים לג'ובים
• הוארך מעצר רונאל פישר והחוקר: "החשד התחזק"
• פנים מול פנים בדיון: המתלוננת נגד המג"ד
  

שופט עליון בכיר בדימוס ניסה להסביר את התחושה ואמר: "מה רוצים שנאמר אחרי איך שהיא התבטאה על מערכת המשפט? מלכתחילה ממנים שר עוין. הם מזמינים קרבות". השופט, שמכיר את מערכת המשפט לעומקה ומילא בה תפקידים בכירים רבים, הוסיף בנחרצות: "אם היא תפעל להגשמת מה שהיא אמרה בעבר, היא תגרום נזק כבד וחמור".

כחברת כנסת הייתה שקד חתומה על כמה הצעות חוק לצמצום כוחו של בית המשפט העליון. במקביל היא מעוניינת לחוקק את חוק יסודות החקיקה, שיאפשר לכנסת להתגבר על האפשרות של העליון לבטל חוק ולחוקק אותו מחדש. היא יצאה רבות נגד השיטה למינוי שופטים ותמכה בשינוי הרכב הוועדה. כשרת משפטים היא תהיה יו"ר ועדת השרים לחקיקה ויו"ר הוועדה למינוי שופטים. בכנס משפטי בשנה שעברה אמרה שקד: "תפיסת העולם שלי היא שאין איזון כיום בין הרשות המחוקקת לשופטת. יש עליונות של השופטת על המחוקקת והמבצעת. הרשויות שנבחרות על ידי הציבור לא מצליחות לממש את ייעודן ואת רצון העם".

שקד עם יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט(צילום: גיל יוחנן)

פרקליט בפרקליטות המדינה ציין גם הוא כי קיים חשש במערכת: "זה מינוי שהוא מפלט פוליטי במסגרת גיבוש הקואליציה, אבל זה הרבה יותר מזה. זה מינוי שעלול לגרום נזק חמור למיצובה של ישראל בעיני העולם כמדינה דמוקרטית.

"גם אם שקד תקדם צעדים וחקיקה שלא תנוצל לניגוח, גם אם ישנו את הוועדה לבחירת שופטים והמינויים יהיו עדיין הוגנים, גם אם יחוקקו פסקת התגברות (עוקף בג"ץ, א"מ) ולא יפעילו אותה כמעט, הכיסוי הזה של מערכת משפט מהמתקדמות והנאורות בעולם ייסדק, וכמדינה שניצבת יום-יום בפני ביקורת עולמית, כל אזרח צריך להיות מודאג".

פרקליט ותיק אחר סיפר על מתח במסדרונות בבניין משרד המשפטים במזרח ירושלים: "אנשים כוססים ציפורניים בבניין. בתקשורת מדברים על יועץ משפטי שמסיים את תפקידו, אבל יש לא מעט תפקידים קובעי מדיניות, ולכן אנשים במתח". הוא הצביע על כך שבקרוב תסיים את תפקידה המשנה ליועץ לענייני חקיקה, אורית קורן: "אגף החקיקה הוא האחראי בין היתר על הצעת חוק יסוד החקיקה שתקעו לדניאל פרידמן, שדומה לפסקת ההתגברות. אז גם שם יהיה מעניין לראות את מי ימנו.

"היא צריכה לעבוד בשקט. היא צריכה להבין קודם מי נגד מי, לא להילחם סתם בפרקליטות כי זה באופנה, אלא לפעול באמת בעניין מה שחשוב לה, לבדוק למה יוזמות חקיקה נתקעות, איך למנוע את זה. שופטי עליון לא ממנים בשנתיים הקרובות, אז שתניח לזה בינתיים. אם היא תתקיף לכל עבר, אז שוב היא תמצא עצמה מול כותרות על כותרות בתקשורת ותיתקל בהתנגדות, והיא לא תשיג לא את העיקר ולא את הטפל. ודניאל פרידמן לראיה".

מנגד יש מי שקורא לקחת את הדברים בפרופורציה. מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר ד"ר גיא רוטקופף מאמין ששקד תפעל בהיגיון וביושרה ושהיא תנווט היטב את המשרד. "לדעתי מדובר במינוי מוצלח מאוד למשרד", הוא אומר. "איילת היא פרלמנטרית מעולה. כיו"ר הוועדה לשוויון בנטל בכנסת היא הצליחה לאגד את כל גורמי המקצוע העוסקים בנושא, לרבות משרד המשפטים, ובשיתוף פעולה הביאה לשינוי חקיקה בנושא רגיש זה. לדעתי אין בעיה שהיא תמשיך לעשות זאת מבפנים".

לדבריו, העובדה ששקד איננה משפטנית יכולה דווקא להועיל: "זה יכול לאפשר לה לחשוב מחוץ לקופסה ומחוץ לדפוסי המחשבה המשפטית המוכרים לנו. אני מאמין שבדרך שיתופית ועניינית היא תצליח לקדם את הנושאים החשובים בתחום המשפט".

השר לשעבר דניאל פרידמן. כמוהו, גם שקד תיתקל בהתנגדות(צילום: ירון ברנר)

על שינוי החקיקה שמבקשת שקד להוביל מסביר רוטקופף כי כשהדבר נעשה באחריות, ניתן לבצע שינויים לשביעות רצון כולם. הוא מתייחס לכוונה של שקד להעביר חקיקה שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שיפסול בית המשפט העליון. "כל חברה דמוקרטית רוצה להסדיר את מערכת היחסים בין בית המחוקקים לבית המשפט", הוא אומר. "למיטב ידעתי גם אהרן ברק הסכים שיש לעגן זאת בחוק. הוא דיבר על רוב של 70 חברי כנסת לחקיקה מחדש. דניאל פרידמן אומר 61. אבל זה משהו שהמערכת צריכה, גם כדי לעגן את זכויותיה לגבי פסילת חוקים. זה דיון שצריך להתעסק בו לעומק, ולא באמצעות פסקת התגברות אלא בצורה ראויה".

גם שופט מחוזי ששוחח עם ynet לא מצטרף לחוששים ממינוי שקד. "אני מסרב להיכנס להיסטריה", הוא פוסק. "צריך לתת לה את ההזדמנות לראות איך היא מתנהלת. דברים שרואים מכאן לא רואים משם. באופוזיציה ולקראת בחירות קל להתלהם, אבל

הניסיון מראה שאנשים עברו מטמורפוזה כשהם ישבו על כיסא חשוב כל כך.

"הפינג-פונג לגבי מי אומר את המילה האחרונה – הפרלמנט או בית המשפט – זה ויכוח עתיק יומין ולא רק אצלנו. פסקת ההתגברות מאפשרת לפרלמנט לומר את המילה האחרונה. הפסקה הזו קיימת הרי בחוק חופש העיסוק ושקד הוסיפה אותו לחוק כבוד האדם וחירותו. במקרה כזה הכנסת יכולה לחוקק חוק פוגע, והיא צריכה לומר שהיא מודעת לזה, ושזה זמני לארבע שנים, והיא צריכה רוב של 61. אהרן ברק מציין בכל הכתיבה שלו שזה לא נחמד כל כך, אך אם זו פשרה פוליטית שמאפשרת את עצם קיומם של חוקי יסוד ומאפשרת לבית המשפט לבטל חוקים, אז זה סביר.

"צריך לבחון כל יוזמה לגופה. הרצון לשנות את הוועדה לבחירת שופטים למשל שגוי בעיניי. המבנה שלה מצוין. גם פרידמן חשב שהמבנה מצוין ושגיאה תהיה לשנות אותו. אבל בשנתיים הקרובות בלאו הכי אין מינויים בעליון".