"מקס הזועם" חוזר בגדול, ולפניו הטריילרים

מל גיבסון הצעיר היה כוכב יפה תואר וכריזמטי כשצץ על המסך כמקס הזועם אי אז ב-1979. עכשיו, שלושים שנה אחרי סיום טרילוגיית "מקס הזועם" עם הסרט השלישי "כיפת הרעם" (בכיכובם של גיבסון וטינה טרנר), חוזר אלינו הגיבור בגילומו של טום הארדי. השחקן הבריטי גם הוא יפה תואר וכריזמטי, וכך גם האישה המהממת שלצדו, שרליז ת'רון (גם כשהיא קטועת יד), שלא לדבר על הדוגמנית רוזי האנטינגטון-וויטלי. אבל עזבו אתכם מהיופי האנושי שנוזל מהקאסט - קסמו של "מקס הזועם: כביש הזעם" הוא העולם הוויזואלי העצום, המדהים והדי מטורף שיצרו הבמאי ג'ורג' מילר וצוותו.

טום הארדי והרבה גופרית ותמרות עשן. "מקס הזועם: כביש הזעם"

כלי רכב מעשנים ורועשים, פעלולים גרנדיוזים על הסט, עבודת אפקטים ממוחשבים משודרגים וגם המון המון אבק, התגבשו יחדיו כדי להפיח חיים מחודשים בעולם של מילר. לפני שלושים שנה הבמאי האוסטרלי נאלץ להגביל עצמו לתקציב לא גבוה במיוחד וליצירתיות של התפאורנים. כיום, עם תקציב של מאה מיליון דולר - האפשרויות היו גדולות יותר.

ועל ההישג העצום שמובטח לנו מעידים הטריילרים שהופצו לקראת יציאת השבוע, והם באמת יוצאי דופן ומעוררים השתאות בכל רחבי העולם. גם אם אתם לא מכירים את המורשת של מקס הזועם, אין סיכוי שלא תצאו מהופנטים. עובדה, אפילו הפקת "המירוץ למיליון" קיבלו השראה מהטריילרים של הסרט - הגדולים מהחיים. בסוף כתבה זו תוכלו להתרשם איך הפרומו לקראת הגמר במרס האחרון הושפע מהם, שלא לומר הועתק באופן ברור.

בצוות הטכני של "מקס הזועם: כביש הזעם" נכלל גם יואב דולב, ישראלי בן 38, בוגר בצלאל, שהיגר לאוסטרליה בעקבות אשתו ואם בנו התינוק. הוא השתלב במחלקת האפקטים הוויזואלים של ההפקה כשהוא מביא עמו את רקע כאנימטור ועורך וידאו (משלח ידו בישראל), ולימודי האפקטים בלונדון. "אני מתרגש מיציאת הסרט לא רק בגלל הזמן שהשקעתי בו, אלא גם ההשקעה הרגשית", הוא מספר ל-ynet, "אני וכל הצוות נתנו הרבה כדי שהסרט יראה טוב, במיוחד בגלל עברו המפואר. לא כל יום יוצא לך לעבוד על קלאסיקה מודרנית".

דולב מודה שכשצפה לראשונה בסרטי "מקס הזועם" הוא התקשה להתחבר אליהם: "הסרט היה קצת בוסרי לטעמי, ושונה מכל מה שראיתי עד אז. לאחר שהבנתי שהוא היה האבא של כל סרטי הפוסט-אפוקליפסה, ראיתי אותו באור שונה, ומאז אני מעריץ. להוציא סרט בסדרה, בהפרש של כמעט ארבעים שנה, זה מעשה אמיץ, וההתלהבות של ג'ורג' מילר כל כך מדבקת, שקשה להיות אדיש". 

איך היית מתאר את העולם הוויזואלי המיוחד של הסרט?

"העיצוב של מקס הזועם גיבש את המראה הקלאסי של מה שאנו מזהים כיום כ'פוסט-אפוקליפטי', והסרט הזה לוקח את זה כמה צעדים קדימה. השימוש במרחבי מדבר אינסופיים וצחיחים נותן הרגשה של עולם שנחרב. לעומת זאת השימוש בכלי רכב מסוגים שונים ומשונים פרי מוחו הקודח של מילר, הלבוש של כל הדמויות, והשימוש בטכנולוגיה - כל אלא נותנים הרגשה של ציוויליזציה ששרדה. פלטת הצבעים שמילר בחר גם היא ממחישה את האווירה היבשה והקשה של העולם. הרבה צהוב וכתום, הרבה אבק וניגודיות חדה - שחורים עמוקים ולבנים בוהקים".

בטרילוגיה המקורית עליה גדלו לא מעט מילדי שנות השבעים והשמונים, מילר השתמש בעיקר בכלי רכב, בתלבושות ובתפאורה - מה שהקנה לסרטים ההם מראה קצת מחוספס. עכשיו כמחשבים מתקדמים ומשוכללים עומדים לרשותו, הוא ניצב בדילמה הדומה לזו שג'יי.ג'יי. אברמס להתחבט בה לפני "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" - האם להתמסר ללוּק הישן והטוב של הסרטים הקדומים, או לנצל את האפשרויות האינסופיות של הטכנולוגיה המודרנית ולהעניק להם פן דיגיטלי. לפי ההצהרות של מילר, וגם הארדי עצמו, הם החליטו להישאר נאמנים לפיצוצים, הפעלולים והמרדפים כפי שצולמו על הסט.

עם זאת, כשצופים בטריילרים ברור שהתמונה שונה. "הבדיחה הפנימית שלנו היתה שזה הסרט 'חסר האפקטים' עם מספר האפקטים הגדול ביותר", מעיד דולב,

 "כמעט כל שוט בסרט טופל בצורה זו או אחרת. הסרט לא סובל מדיגיטליות יתר בגלל שחלק גדול מהאפקטים הם בלתי נראים. מירב העבודה היתה להעצים ולשפר את מה שצולם בפועל - בניגוד ליצירת יש מאין. בין אם מדובר בהגדלת האימפקט של פיצוץ קיים או למחוק בניין, המטרה היא שהצופה לא ידע שיש פה אפקט.

"ישנן מספר סצינות שברור שהן דיגיטליות, אך לטעמי הן כל כך מרשימות שהצופים יסלחו אם הן נראות דיגיטליות קמעה. במקרה הזה מילר שמר על האיזון המשולם בין אפקטים פרקטיים לאפקטים דיגיטליים, וזה מה שהופך את הסרט הזה למיוחד ואת העולם של הסרט לאמין".

וכמו שהבטחנו: הפרומו של "רשת" למשדר הגמר של "המירוץ למיליון" - ההשוואה עליכם: