שתף קטע נבחר

כולם רוצים פאר טסי, אפילו עומר אדם

החדש של טסי לא עולה על "דרך השלום" אבל מוכיח שמדובר במבצע מצוין, עומר אדם מכוון ללהיט הבא אבל עובד רק בפזמון, רגב הוד חושב שהוא גלוריה אסטפן ושלומי סרנגה חוגג 100 הופעות. חדשות המוזיקה המזרחית

בית ספר למוסיקה

אומרים על פאר טסי שהוא דיווה שחצן ויהיר עם מניירות של מריה קארי ביום רע. אני חייב לומר לכם שאחרי האזנה ל"משקה יקר", הסינגל החדש שלו, אני אומר לעצמי, וואלה, גם אם זו האמת, לבחור יש סיבה להתנהג ככה.

 

 

כנראה שבים הבינוניות של המוזיקה המזרחית, טסי יודע מה הוא שווה ולכן התנהגותו בהתאם. ככל הנראה, הוא מבין שהוא בליגה אחרת משאר הוואנאביז והוא מרשה זאת לעצמו, אולי לא משחצנות אגב - יותר מחוסר סבלנות.

 

אז מה כבר יש בשיר החדש שגרם לי להבין זאת? פשוט מאוד. לא מדובר בשיר אדיר, הוא לא מבריק כמו "דרך השלום" ועדיין, הוא כל כך קליט שאני לא מפסיק לזמזם אותו בראש. איך זה קרה? פשוט מאוד - הביצוע של טסי הוא בית ספר למוזיקה. לטסי יש מתנה והיא יכולת הגשה וביצוע שיש לזמרים נדירים בלבד.

 

פאר טסי. כל שיר שלאגר יהיה (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
פאר טסי. כל שיר שלאגר יהיה(צילום: עידו ארז)

 

שימו אותו באולפן והוא, הממזר הקטן הזה, יידע איך לבצע את השיר בצורה כזו שתהפוך אותו מעוד שיר בינוני לשלאגר. החיתוכים הקטנים, הדגש על המילים הנכונות, ההובלה של הבית והכניסה לפזמון.

 

אני לא מחסידי טסי והשיר הזה קצת נשמע כמו ניסיון ליצור את "דרך השלום" ועדיין - מדובר ביצוע מדויק. וכשזה קורה, כל השאר כבר לא משנה כי השיר כבר עומד בפני עצמו.

 

 

הלך לאיבוד

"אז הלכתי", הסינגל החדש של עומר אדם הוא דוגמא לשיר שהיה יכול להיות טוב בזכות הביצוע המצוין, אבל נופל בגלל טקסט דבילי שלא ברור כיצד הקהל יתחבר אליו.

 

 

אדם, הקול של נערי השכונות, מבצע את השיר בדיוק כמו שהחבר'ה שהוא שר אליהם יבצעו אותו בשירת קריוקי, כשהם שיכורים כלוט מוודקה רד בול ובטוחים שהם הולכים לעשות ביזנס שיביא להם את המיליון הראשון לפני גיל 24.

 

הבעיה של השיר היא שהוא עובד רק בפזמון, כשבבתים האוזן מסתבכת מידי עם טקסט מבולבל שמנסה בכוח להיות מתוחכם. מה שקורה בדרך זה שאדם רק מפספס את הרכבת שהוא שר עליה - לא נראה לי שהוא בעצמו מבין מה הוא שר.

 

עומר אדם. עובד רק בפזמון (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
עומר אדם. עובד רק בפזמון(צילום: עידו ארז)

 

אחרי "דרך השלום" כולם מנסים עכשיו להביא טקסט שלכאורה פשוט אבל עם עומק ותחכום וכעת הם לומדים בדרך הקשה שעל כל הברקה אחת יש אלפי חרטוטי שכל.

 

 

מהוואנה באהבה

רגב הוד כנראה לקח מאוד קשה את חידוש היחסים בין ארצות הברית לקובה והחליט להקדיש לכך שיר, משל היה גלוריה אסטפן ששרה שירי אהבה וכיסופים למולדת.

 

 
אני שומע את "חיפושית ישנה" ואומר לעצמי WTF? אחר שנים של מוזיקה מזרחית פתאום הוד החליט שהוא מתחרה על המשבצת של קיקי סמואל? מה, לא הולך במזרחית אז אולי מהלטינו תבוא ישועה? מה בדיוק השיר הזה, שהוא אגב לא רע בכלל ודיי חביב אפילו, אמור לומר לקהל של הוד? הוא באמת חושב זה שיר שיביא לו הופעות והצלחה?
 
רגב הוד. כמו גלוריה אסטפן (צילום: רונן אקרמן) (צילום: רונן אקרמן)
רגב הוד. כמו גלוריה אסטפן(צילום: רונן אקרמן)
 
הוד הוא דוגמא קלאסית להעדר מנהל בקריירה. הזגזוגים בצלילים והחוסר עכביות שמלווה אותו מזה שנים מבלבלים לא רק את עצמו אלא גורמים לכך שזה פשוט לא משנה מה הוד עושה או יעשה, ככה הוא לא יצליח ויבנה לעצמו קריירה מצליחה אלא ימשיך לדשדש במקום וחבל.
 
 

אחד ממאה

בשקט בשקט חוגג שלומי סרגנה 100 הופעות למופע המצוין שלו "שוברים צלחות". זה יתקיים ב-29 במאי במועדון רידינג 3 שבנמל תל אביב.

 

כבר כתבתי על המופע בעבר ועל האיכויות האישיותיות ומוזיקאליות של סרנגה, שהוא מעין פרח בודד של איכות במדבר של אותו דבר. כל מה שנותר לי לומר זה פשוט ללכת וליהנות. ושאפו לסרנגה על ההישג האדיר והמרשים.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רמי זרנגר, עידו ארז
פאר טסי ועומר אדם. כל אחד ו"דרך השלום" שלו
צילום: רמי זרנגר, עידו ארז
לאתר ההטבות
מומלצים