שתף קטע נבחר

"אלוהים לא נתן דת בסיני, הוא נתן ערכים"

השחקן אלון אבוטבול, מצא את החיבור ליהדות בלי לחזור בתשובה. איך? בית המדרש "קולות" שעוסק בלימוד מקורות יהודיים בשילוב סוגיות עכשוויות בחברה הישראלית, ללא המחויבות הדתית. "עד שמצאתי את היהדות שלי, חשתי שחובשי הכיפה ניכסו את אלוהים לעצמם והשאירו אותי עם פינק פלויד"

דרכים רבות מביאות בשנים האחרונות לחיבור בין היהדות לישראליות. אך האם החיבור ליהדות ישראלית חייב לעבור דרך הנחלת תוכן יהודי וישראלי משותף, בקרב מובילי דעה ומנהיגים? כנראה שלא בהכרח! אבל בקרב חלק מהעוסקים בתחום, התשובה היא חיובית והם פועלים כדי ליישם זאת בשטח.

 

רוצים לדעת עוד על יהדות ישראלית? כנסו לעמוד

דור המנהיגים הבא של ישראל

דתיים - חילונים: אפשר לגור ביחד?

 

כך לדוגמה חושב הרב מוטי בראור שהקים את בית המדרש "קולות". בבית מדרשו עוסקים בלימוד מקורות יהודיים, בשילוב עם סוגיות עכשוויות בחברה הישראלית, אך ללא המחויבות הדתית שאופפת בדרך כלל את היושבים אל מול ספרי הגמרא והמוסר היהודי. ומי המשתתפים? אנשים ממגוון הקשת של החברה ישראלית, בעלי השפעה מתחומים שונים, כגון: פרופסורים, רופאים, עורכי דין ועד סלבס, כשחקנים וזמרים, שמשפיעים בתורם על השיח המחבר בין היהדות לישראלית.

 

ניכסו את אלוהים לעצמם והשאירו אותי עם פינק פלויד

אחד מהם הוא השחקן ההוליוודי אלון אבוטבול, שעדיין מתרגש כשהוא מדבר על חווית הלימוד במקום. "עברתי מסע רוחני ארוך עם עצמי דרך תורות המזרח, היוגה והויפאסאנה וגם דרך שיעורי קבלה ויהדות", הוא מספר ל-ynet. אך לדבריו בכל המקומות הוא הרגיש שמנסים להחזיר אותו בתשובה עד שהגיע ל"קולות" - "המקום הראשון בו יכולתי ללמוד על יהדות מבלי שאחוש באשמה שלא חזרתי בתשובה".

 

"ניכסו את אלוהים לעצמם והשאירו אותי עם פינק פלויד". השחקן אלון אבוטבול ()
"ניכסו את אלוהים לעצמם והשאירו אותי עם פינק פלויד". השחקן אלון אבוטבול

 

אבוטבול, שהשתתף עם זוגתו, שיר ביליה, בתוכנית - מציין שהוא תמיד חש שהיהדות שייכת רק לחובשי הכיפה ש"ניכסו את אלוהים לעצמם והשאירו אותי עם פינק פלויד... נשארתי בהדרה כללית מהיהדות, עד שמצאתי ב"קולות" את היהדות שלי".

 

גם הזמר גידי גוב השתתף בתכנית בעבר בעקבות אשתו, התסריטאית והמחזאית, ענת גוב, שנפטרה לפני כשנתיים וחצי ממחלה קשה. בשיחה עמו ניכר היה שהאזכור של החוויה ב"קולות" אותה הגדיר כ"מקסימה" בהקשר של ענת מעלה כאב, אך היא עצמה הספיקה לכתוב על החוויה שלה מהמקום.

 

"אלוהים לא נתן דת בסיני, הוא נתן ערכים". בית המדרש "קולות" (באדיבות "קולות") (באדיבות
"אלוהים לא נתן דת בסיני, הוא נתן ערכים". בית המדרש "קולות"(באדיבות "קולות")

 

"לצערי הגעתי לקולות בגיל מבוגר יחסית. כילדה, אהבתי אמנם את סיפורי התנ"ך, אבל מורי ישראל לדורותיהם עשו כל מאמץ כדי להשניא ולהמאיס עלינו את התנ"ך והתורה שבעל פה, וכך לאט לאט הורחקנו, אנו החילונים, ממקורותינו, והפקרנו אותם בידי הרבנים", כתבה גוב במאמר שפורסם באתר בית המדרש. לדבריה, הלימוד בקולות פרץ לחייה כמשב רוח מרענן. "האפשרות לגשת לחומרים "המקודשים" בלי פחד, בלי דעות קדומות, באובייקטיביות, בחיבה ואפילו בהומור, השיחה החופשית המתנהלת לא כהרצאה אלא כהחלפת דעות ופרשנויות, הייתה מסעירה ומרתקת", תיארה גוב את החוויה.

 

יחס מיוחד לאחר

תוכנית הלימוד מגוונת מאוד ועוסקת רבות בנושאים חברתיים מתוך ראיית היהדות. "המטרה שלנו שהשיח הציוני ואנשים שעוסקים בציונות ידברו על יהדות", אומר בראור ומציין שמבחינתו שיח יהודי, הוא יחס מיוחד לאחר המייצרת חברה ראויה יותר. "גם הפלורליזם היהודי 'אני חייב את האחר כדי לחיות בעצמי', שונה מהפלורליזם המערבי המוכר. זו תפיסה של דיאלוג לא של הפרדת רשויות".

 

על פי גישתו של בראור, המדינה היא זו שצריכה להוביל את נושא היחס לאחר. "הפערים בין עניים לעשירים הוא פער בלתי אפשרי. אני מדבר על סוג של קפיטליזם שרואה את האחר והחברה מהרגע הראשון. על פי הרעיון הזה אנשים בעלי עושר מבינים את חובתם האדירה כלפי החברה", הוא מסביר.

 

יהדות אחת קולות רבים

"אלוהים לא נתן דת בסיני, הוא נתן ערכים", מוסיף בראור בהחלטיות. לדבריו קיום מצוות הוא דבר חשוב בעיניו אך לא בכך נמדדת היהדות. "אני שייך לאנשים שאוהבים את הביטוי אנחנו מייחדי שבת, מבדילים אותה משאר הימים כל אחד בדרכו", הוא אומר ומזכיר שוב, "זה הקול שלי ובקולות ישנם קולות רבים אחרים ושונים ממני. הכי חשוב שאדם ילמד לעומק את התרבות שלו ואז יחליט מה חשוב לו".

 

בית המדרש קולות (צילום: באדיבות בית מדרש קולות) (צילום: באדיבות בית מדרש קולות)
בית המדרש קולות(צילום: באדיבות בית מדרש קולות)

 

מגוון המרצים בבית המדרש הוא גדול והם נעים בחופשיות על הסקאלה בין חילוניות לאורתודוקסיה, "אנו כשמנו "קולות" - קולות שונים של אנשים שונים בחברה הישראלית שכל אחד אולי חושב אחרת בדברים מסוימים, אך מסכים עם החזון הכללי", מוסיף בראור. לדבריו, החזון הוא חברה שבה השפה, הערכים, התרבות ואורחות החיים, ניזונים מהמפגש בין תורת ישראל, על ריבוי פניה, לבין המציאות הישראלית ומעצבים הוויה ותודעת יעוד משותף".

 

ליאור טל, ראש בית המדרש "קולות" ומנחה בעצמו, מסביר שהרעיון הוא ליצור לימוד שמחבר את עולם המציאות הישראלית עם סוגיות בעולם התורה מתוך נקודת מבט פלורליסטי. "עולם הרוח יכול להשתלב בעולם המעשה" הוא אומר, "בעיניי, היהדות היא תרבות עמוקה רבת שנים שיש בה אמת גדולה ואפשרות להצמיח חיים, כך אני רואה את זה כחילוני. מוטי (בראור נ.ל) היה מגדיר את זה אחרת אבל זו הייחודיות שלנו ב"קולות" שאנו מקדשים את המחלוקת בצורתה החיובית ומתמקדים במשותף" מבהיר טל.

 

"אם הפסדתי שיעור - התבאסתי"

"קולות" מתמקדים גם בקבוצתיות ותכני הלימוד מותאמים לפי הדילמות שמעסיקות את אנשי הקבוצה על פי עיסוקם. "אנו מחדשים את התכנים כל הזמן על פי צרכי הקבוצה ומידי שבוע אנו יושבים כל המנחים במשך ארבע שעות ולומדים יחד ומכינים תכנים חדשים כדי לעסוק בהם", אומר טל שאחראי גם על פיתוח התכנים של "קולות".

 

אלון אבוטבול נלהב כשהוא מתחיל לספר על הקבוצה, "זו הייתה חוויה מיוחדת כי מעבר לכך שהכרנו תכנים שמעולם לא פגשנו לפני כן בצורה נכונה, כמשנה, גמרא וחסידות, אנשי הקבוצה העלו תמיד נושאים ורעיונות מרתקים שהפרו את הלימוד והפכו אותו למעניין עוד יותר", מספר אבוטבול והתרגשותו ניכרת כשהוא מדבר על כך. "זה היה מסעיר ומרגש ואם הפסדת שיעור התבאסת, זו הייתה תחושה של קבוצה מאוחדת".

 

לסיום, אני בוחר להביא את מילותיה הנוגעות של ענת גוב ז"ל: "כדי לחיות פה, לא די בניצחון שנחלנו במלחמת השחרור הפיזית שלנו. עלינו לנצח גם במלחמת השחרור הרוחנית. עלינו להגדיר את הזהות היהודית החדשה, ולא להשאיר זאת רק לרבנים. "קולות" מאפשרת לכל אדם, בלי קשר למידת דתיותו, למצוא את החיבור שלו ליהדות וזה סוד קיסמה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ענת גוב ז"ל עם מוטי בראור
יהדות ישראלית
הרב מוטי בראור
יהדות ישראלית
באדיבות "קולות"
לומדים יהדות בשילוב סוגיות עכשוויות בחברה הישראלית, ללא המחויבות הדתית
באדיבות "קולות"
מומלצים