מי המרוויחים והמפסידים בהפרטת הבורסה?

בשנת 2014 הכנסות הבורסה לניירות ערך הסתכמו ב-244 מיליון שקל. סעיף הרווח הצביע על 9 מיליון שקל בלבד. סעיף השכר של עובדי הבורסה הסתכם ב-127 מיליון שקל יותר ממחצית ההכנסות. בבורסה עובדים 213 עובדים לכן בחישוב כולל השכר הממוצע הוא 49.7 אלף שקל בחודש.

קראו עוד בערוץ שוק ההון

איך חברה הופכת לציבורית ונסחרת בבורסה?

רוצים להיות בעלי מניות בחברה?

אמנם, זהו אינו נתון מדויק בגלל שכר גבוה משמעותית של המנכ"ל, היו"ר והסמנכ"לים שמרוויחים יותר מ-49,700 שקל לחודש. ועדיין גם אם קיימת סטייה בשכר הממוצע כלפי מעלה הרי שמדובר בשכר מכובד ביותר יחסית למקובל במשק.

(צילום: משה גלנץ)

הכנסות הבורסה מתקבלות כידוע מסליקה וממסחר וככל שמחזורי המסחר יורדים כך קטנות ההכנסות. שמואל האוזר, יו"ר רשות לניירות ערך, החליף את מנהלי הבורסה הקודמים בחדשים (ביינהרט ונויבך) במטרה לאושש את המסחר הדל יחסית בבורסה. במסגרת השינויים הוא אף העלה הצעה לבצע שינויים במבנה הבעלות בבורסה.

כל אחד מ-26 חברי הבורסה יחזיק בחלק קטן מהשליטה

כוונתו היא להפוך את הבורסה מחברה ללא כוונת רווח (מלכ"ר) לחברה הרשאית להנפיק הון מניות ולחלק דיבידנדים במזומן דהיינו חברה רגילה למטרת רווח. החשיבה לכאורה היא שאם יהיה רווח ודיבידנדים יהיו אינטרסים להגדיל את היקפי המסחר (והעמלות) ולרשום חברות חדשות למסחר בבורסה.

בטיוטת ההצעה של האוזר נקבע ששיעור האחזקות של חברי הבורסה יעמוד על 5% לכל היותר ושתיאסר ביסוס שליטה בבורסה ללא קבלת היתר מראש. הכוונה של רשות ניירות ערך היא בפועל להפריט את הבורסה ולאפשר ל-26 חברי הבורסה להחזיק כל אחד בחלק קטן יחסי מהשליטה.

213 עובדי הבורסה כמובן רוצים לדאוג לזכויותיהם ואם יושלם השינוי המבני ברצונם לקבל נתח מהמניות, כיוון שבתהליכי הפרטה והנפקה מקובל להקצות מניות לעובדים. ברור שאם תתבצע הקצאה לעובדים שכרם הכולל ישתפר באמצעות המניות שיוקצו.

יתכן שהרעיון להפריט את הבורסה הוא נכון במיוחד לאור העובדה שהבורסה היא מונופול בחסות החוק. המונופול יישאר אבל לפחות ללקוחותיו - רוב עם ישראל במישרין (מסחר שוטף) ובעקיפין (באמצעות גופים מוסדיים וקרנות חיסכון ופנסיה), יהיה מידע שוטף כל רבעון על רווחי המונופול. אם באמת רווחים אלה יצמחו בעתיד הם יקבלו חשיפה במאזנים ואז הלקוחות (עם ישראל) יוכלו לדרוש לרסן עמלות לטובת שיפור התשואה במכשירים פיננסיים שונים. על פניו נשמע רעיון חיובי במיוחד בגלל שהצרכנים מעולם לא ידעו מהו מצבה הפיננסי של הבורסה כמלכ"ר.

חברי הבורסה יהיו אחראים בלעדיים למצבה

אם ילכו לבסוף בכיוון של הפרטה חשוב יהיה להבהיר חד משמעית שהגוף ("משאב לאומי" לדעת אנשי האוצר ורשות ני"ע) יהיה אחראי למצבו. אותם 26 חברים שהפכו לבעלי מניות, העובדים שספק זכאים למניות אבל סביר שיקבלו, לא יוכלו לצפות לסיוע ממשלתי אם הבורסה תקרוס. כזכור בשנת 1983 בעקבות משבר מניות הבנקים הבורסה קרסה והמסחר בה הופסק.

מי שייהנה מההפרטה יהיה אחראי לתקינות המסחר ולהכנסות וגם למנוע קריסה אם תתרחש. ב-83' במסגרת הסדר הבנקאיות כולנו שילמנו מכיסנו, דרך קופת המדינה והאוצר, את הנזק גם בגלל טיפשות ותאוות בצע וגם כיוון שהבורסה הייתה מונופול. תאוות הבצע גרמה לוויסות מניות הבנקים אותו שילמה כזכור הממשלה. הנזק הממשלתי הוערך בזמנו בכ- 6.7 מיליארד דולר ובעקבותיו הוקמה ועדת בייסקי.

הגיע הזמן להפרטת הבורסה. הדבר יביא הן להגדלת היקף המסחר בעתיד והן לשוק הון מפותח יותר והן בהחלט מטרות ראויות. למרות שספק אם העובדים המדושנים של הבורסה צריכים ליהנות מההפרטה אם תהיה, דבר אחד צריך להיות ברור: עצם ההפרטה חייבת להסיר מהמדינה את האחריות לפיצוי הציבור במקרים חריגים בעתיד.

הכותבת היא כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) אור יהודה.