פנינת המדבר. עיר התמרים נלחמת על חייה

"פנינת המדבר": תדמור, העיר הסורית העתיקה שנפלה אתמול (יום ד') לידי ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש), נודעה ב-2,000 השנים האחרונות במקדשים, בעמודי הרחובות ובעתיקות שלה. העיר הוגדרה על ידי הארגון הבינלאומי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. היא הוקמה בנווה מדבר במרחק של 210 קילומטרים צפונית-מזרחית לבירה דמשק, ושרידיה המרהיבים נשתמרו עד היום. שמה הלטיני של העיר תדמור Palmyra קשור לעץ התמר ולכן היא נודעה בכינוי "עיר התמרים".

עוד חדשות בעולם :

חילוץ דרמטי: תינוק וכלב ניצלו ממפולת בוץ

מריה מגדלנה הייתה לסבית? איש הדת מעצבן

שופטים במצרים על הכוונת: "תרצחו אותם!"

אסון סביבתי: דליפת נפט ענקית בקליפורניה

שמה של העיר הופיע לראשונה על לוחות מהמאה ה-19 לפני הספירה הנוצרית והיא שימשה נקודת עצירה לשיירות שנסעו על דרך המשי בין המפרץ הפרסי לבין הים התיכון. אך היה זה בתקופת האימפריה הרומית - החל מהמאה הראשונה לפני הספירה ועד 400 שנים לאחר מכן - כשתדמור עלתה לגדולה.

אף שהיא מוקפת בדיונות מדבריות, תדמור התפתחה והפכה למטרופולין מפואר הודות לסחר באזור בתבלינים, בבשמים, במשי ובשנהב שהגיעו מהמזרח ולפסלים ולכלי הזכוכית שהגיעו מהפיניקים.

התיירים כבר לא מגיעים מאז פרוץ המלחמה. תדמור(צילום: רויטרס)

בשנת 129 אחרי הספירה הנוצרית, הכריז הקיסר הרומי אדריאנוס על תדמור "עיר חופשית" בתוך האימפריה שלו. עד סוף המאה נבנו מקדשיה המפורסמים, בהם מקדש אגורה ומקדש האל בעל.

המלכה שהכתה ברומאים ובפרסים

לפני הופעת הנצרות במאה השנייה, סגדו בעיר תדמור לשלושה אלים - האל הבבלי בֶּל , אל השמש ואל הירח.

בשעה שהאימפריה הרומית חוותה אי יציבות פוליטית במאה השלישית, ניצלה תדמור את ההזדמנות והכריזה על עצמאותה. אנשי העיר הכו ברומאים במערב ובכוחות הפרסיים במזרח בעת המרידה שהובילה זנוביה, בתו של המלך ספטימיוס אודינטוס, שלאחר מכן הפכה למלכה.

(צילום: AP)

עד שנת 270 כבשה זנוביה את כל סוריה וחלקים ממצרים והגיעה עד פתח אסיה הקטנה. אך כאשר הקיסר הרומי אורליאנוס כבש מחדש את תדמור, מלכתה נלקחה לרומא והעיר החלה לאבד מכוחה ולרדת מגדולתה.

לפני פרוץ המשבר הסורי במרס 2011, ביקרו מדי שנה בתדמור יותר מ-150 אלף תיירים שהעריכו את פסליה היפים, יותר מ-1,000 העמודים המרהיבים שניצבו בה ואת בית הקברות מטיל האימה שבו יותר מ-500 קברים.

(צילום: MCT)

(צילום: MCT)

(צילום: AFP)

(צילום: AFP)

(צילום: AP)

(צילום: AP)

(צילום: AP)

(צילום: רויטרס)

(צילום: AFP)

תושביה העשירים של תדמור עיצבו וקישטו את המונומנטים הללו למתים, וחלקם נבזזו על ידי שודדים.

תדמור נושאת את צלקות מלחמת האזרחים הבלתי נגמרת בסוריה: עימותים בין מורדים לבין כוחות ממשלה ב-2013 הביאו לקריסת עמודי אבן ופסלים בעיר. לפי מושל חומס, בעיר הקטנה חיים קרוב ל-35 אלף תושבים, בהם כאלה שנעקרו מבתיהם בעקבות הלחימה באזורים סמוכים. 35 אלף אנשים נוספים חיים בפרברי העיר העתיקה.

לפי ארגון המעקב הסורי שמושבו בלונדון, בתדמור ובפאתי העיר חיים 100 אלף תושבים. מאות פסלים וחפצי אמנות עתיקים הוצאו מהמוזיאון של העיר לפני שנפלה לידי דאעש. אלא שעתיקות רבות אחרות, בהן קברים ועמודי אבן כבדי משקל נותרו במקומם וקיים חשש גדול מאוד לגורלם תחת שליטת ארגון הטרור הסוני.