שתף קטע נבחר

ביקור בארץ המנזרים של מדבר יהודה

מדבר יהודה הוא אולי המדבר הקטן בעולם, אך בכל זאת משך אליו לאורך השנים לא מעט נזירים שנסחפו אחר המערות התלויות על מצוקיו, הקרבה לעיר הקודש ירושלים ומעיינות המים שבו. בואו לסיבוב שונה במדבר

מאז ומתמיד נמשכתי לנופי מדבר יהודה. לנחלים החוצבים בקירות הסלע, למי הגשמים המתחתרים בסלעי הגיר ופורצים כמעיינות קרירים בנוף הצחיח, לגוונים השונים של המצוקים, לצבאים ולשפני הסלע המסתווים בנופו של המדבר, לעופות הדורסים החגים בשמיים ומקננים על המצוקים המבודדים וכמובן, למערות הטבעיות בהר.

 

כבר מהמאה הרביעית נמשכו נזירים למדבר יהודה, ויצאו למסעות במדבר. המערות בסלע שימשו להם כוכי התבודדות, מעיינות המים שימשו לשתייה, הקרבה לעיר הקודש ירושלים ולמדבר המבודד - היוו מקום מושלם למחפשים להתבודד. ראשון הנזירים בישראל, היה הנזיר חריטון, הוא הגיע למדבר בשנת 330 לספירה. כ-200 שנים מאוחר יותר, פעלו במדבר יהודה אלפי נזירים. עד היום ישנם מנזרים פעילים במדבר יהודה ביניהם פארן, סנט ג'ורג', דיר חג'לה ומרסבא.

 

 

לראותו בלבד: מנזר מרסבא

המנזר הגדול והמרשים ביותר במדבר יהודה הוא מנזר מרסבא, הקרוי על שמו של הנזיר סבאס (מר פירושו אדון בערבית), שאף הופיע בסרטו של ז'אן קלוד ואדן דאם - "המסדר" (The Order). מדובר במנזר יווני אורתודוכסי שאינו מחובר לאספקת מים, חשמל או טלפונים. מתגוררים בו 15 נזירים, שאינם קוראים עיתונים, לא משתמשים באינטרנט ואין להם חשבון פייסבוק או טוויטר.

מנזר מרסבא בשיא תפארתו (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
מנזר מרסבא בשיא תפארתו(צילום: עינב ברזני)
 

על מצוק נחל קדרון נמצאת נקודת תצפית עוצרת נשימה על המנזר המוקף חומה, ממנה ניתן לזהות עשרות מערות ותאי התבודדות על צלע ההר. כדי לבקר במנזר, יש לחצות את הנחל ולטפס בגרם המדרגות העולה אליו.

מנזר מרסבא (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
מנזר מרסבא(צילום: עינב ברזני)

הנזיר סבאס הגיע לארץ לפני כ-1,500 שנה מקפדוקיה שבטורקיה, והיה תלמידו של הנזיר אבטימיוס, איתו נהג לצאת למסעות תענית במדבר. לאחר מות אבטימיוס, פרש סבאס למדבר לחיות בבדידות מוחלטת. ארבע שנים אחר כך, בעודו עומד על הר מונטר, מלאך שלח אותו להתיישב בנחל קדרון. סבאס התיישב במערה שמצא במצוקי הנחל. עם השנים התאספו סביבו עוד ועוד נזירים. סבאס נפטר בשנת 532 לספירה, בגיל 94. בשנת 614, במהלך הכיבוש הפרסי, המנזר נפגע קשות, ושוקם רק לאחר כ-15 שנה. גולגולות נזירי המנזר שנטבחו בידי הפרסים, נמצאות עם היום הזה במנזר.

נחל קדרון (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
נחל קדרון
 

המנזר זכה לתנופת בנייה בתקופה הצלבנית. צלאח א-דין, שכבש את הארץ מהצלבנים, הורה שלא לפגוע בו, אך ב-1,269 ביברס הסולטן הממלוכי של מצריים וטורקיה, הורה להרוס את המנזר. מקורם של רוב מבני המנזר הקיימים כיום, בשיפוץ שנעשה באמצעות תרומות מהכנסייה הרוסית במאה-19.

 

תעלומה אופפת את סיפור היעלמות ארונו של סבאס מהמנזר, וישנה מחלוקת בין החוקרים לבין הכנסיה בנוגע להיעלמות הארון ודרך הגעתו לונציה. ב-1,965 הוחזר הארון מונציה למנזר מרסבא, במהלך ביקורו של האפיפיור פאולוס השישי.

 

נשים אינן מורשות להיכנס למנזר, אפילו אמו של סבאס לא ביקרה שם ונאלצה לצפות בו מבחוץ. על פי הנזירים, תיירת שהתחפשה לגבר וניסתה להיכנס למנזר, גרמה לכל הפעמונים לצלצל ללא הפסק. גם תפוחים אסורים בשטח המנזר, שכן בדומה לתפוח המפתה מספר בראשית, תפוח עסיסי פיתה את סבאס והוא כמעט ושבר את צומו.

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)
  

נקודת תצפית מומלצת באזור היא פסגתו של הר מונטר (פירושו - "הצופה"), ההר הגבוה בהרי יהודה. ההר מתנשא לגובה של 524 מטר מעל פני הים, ועל פסגתו שרידים מהתקופה הביזנטית. מהפסגה נשקף נוף פנורמי של 360 מעלות: יריחו, צפון ים המחל, הרי מואב, הרודיון, הישוב קידר, מעלה אדומים וירושלים.

 

נהוג לזהות את ההר גם כהר העזאזל, ממנו נהגו להשליך מדי שנה את השעיר לעזאזל; בפולחן, שהתקיים ביום הכיפורים, נהג הכהן הגדול להעביר את כל חטאי העם לגופו של תיש שעיר, כדי לכפר על עוונותיו של עם ישראל. בשיאו של הטקס, דרדרו את התיש המסכן במדרון ההר, כך טוהרו למעשה חטאי העם.

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
 

ג'יפים בדרך להר מונטר (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
ג'יפים בדרך להר מונטר(צילום: עינב ברזני)

תלוי על צלע ההר

מנזר סנט ג'ורג' הוא מנזר יווני-אורתודוכסי, הבנוי על צלע הר בנחל פרת, בקרבת המעין עין קלט. המנזר שוכן במדבר יהודה, כ-5 ק"מ ממערב לעיר יריחו. הוא נוסד בתקופה הביזנטית בשלהי המאה ה-5 לספירה, והגיע לשיאו בימיו של הנזיר גיאורגיוס במאה ה-6 לספירה, שעל שמו גם נקרא המנזר.

מעין עין קלט שבנחל פרת (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
מעין עין קלט שבנחל פרת(צילום: עינב ברזני)

בשנת 614, בעת הכיבוש הפרסי, המנזר נהרס ונשאר נטוש זמן רב. הוא שוקם במהלך התקופה הצלבנית, אך נהרס שוב בידי הערבים. מבנה המנזר הנוכחי נבנה מחדש בשלהי המאה ה-19 על ידי הכנסיה היוונית-אורתודוכסית.

מנזר סנט ג'ורג' (צילום: עינב ברזני)
מנזר סנט ג'ורג'(צילום: עינב ברזני)
 

כביש באורך של כ-3 ק"מ מפריד בין הישוב מצפה יריחו למנזר. מטיילים חדי עין הנוסעים בכביש, יוכלו להבחין בשעות הבוקר המוקדמות בצבאים ושפני סלע מסתווים בנופו של המדבר, ורועי צאן מוליכים כבשים ועיזים למדרונות הנחל.

חדי העין יבחינו בשפן הסלע שמסתווה בנופו של המדבר (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
חדי העין יבחינו בשפן הסלע שמסתווה בנופו של המדבר(צילום: עינב ברזני)
 

באמצע הדרך, משמאל לכביש, נמצאת תצפית "צלב", ממנה נשקף מראהו היחודי של המנזר המתלכד עם צלע ההר של ואדי קלט (נחל פרת). תצפית נוספת על המנזר נמצאת צפונית למגרש החנייה, אליה מוביל שביל עפר היוצא מהמגרש. על מנת לבקר במנזר יש לעבור בין הקשתות המעטרות את מגרש החניה, ולהמשיך בירידה עד למנזר. המתקשים בעליה חזרה מהמנזר, יכולים להיעזר בחמורים שיעלו אותם עד למגרש.  

שביל הירידה למנזר סנט ג'ורג' (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
שביל הירידה למנזר סנט ג'ורג'(צילום: עינב ברזני)
 

המנזר מחולק לשלושה מפלסים: במפלס העליון ישנה מערה עתיקה בה, על פי אמונה מקומית, הסתתר אליהו הנביא מפני איזבל. הוא ניזון מלחם ובשר שסיפקו לו העורבים, וכך שרד. עוד מאמינים כי במערה בישר המלאך לסבו של ישו שאשתו, אנה, תלד את מרים הבתולה. מסיבה זו המנזר מוקדש למרים וגם נשים, בניגוד למנזר מרסבא, מורשות לבקר בו.

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)
  

במפלס המרכזי ישנם כנסיה ובית תפילה, מרפסת תצפית לוואדי ומגדל פעמונים. בכנסיה ישנו ארון זכוכית, בו מוצב חנוט בשם יוחנן הרומני, זהו נזיר שהתבודד באחת המערות על צלע ההר במשך שנים ארוכות, לאחר מותו, הוא נקבר במדבר. באחד הימין גופתו נחשפה, ונמצא כי היא לא הושחתה. פסיפס של נשר דו ראשי מעטר את רצפת הכנסיה, גולגולות נזירים מתקופת הכיבוש הפרסי נמצאות בבית התפילה תחת הכיפה הגדולה של המנזר, ובמפלס התחתון נמצאים מחסני המנזר וקברי נזירים.

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
 

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

לפני כשנתיים, המנזר עבר שיפוץ לכבוד ביקור הפטריאך היווני שהגיע לתפילה לילית, ולאחריה לסעודה משותפת עם מתפללים ונזירים. הוא ירד בשביל הסלול המוביל למנזר, על גבי טרקטורון מעוטר בכפות תמרים. באותו יום, המנזר היה מואר ועמוס במתפללים עד שעות הלילה המאוחרות.

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

בביקורי האחרון במנזר, קיבל אותי אב המנזר המחויך בחיבוק אוהב. "אתה מביא איתך את החום אלינו למנזר" הוא אמר, ונשק שלוש פעמים על לחיי. ידו היתה חבושה בתחבושת לבנה, "מי דואג לכם לטיפול רפואי" שאלתי. "יש לנו כרטיס קופת חולים", הוא ענה בפשטות. ומה לגבי אוכל?", "אה...רמי לוי במישור אדומים, מול מנזר אבטימיוס, הכי זול". הוא השיב וחייך. הוא הורה לאחד הנזירים להגיש לי ריבה מתוקה שהכינו במנזר, ושאל לשלומי. סיפרתי לו על הביקור במנזר מרסבא, "נראה לי שאתה בדרך הנכונה להפוך להיות נזיר" הוא אמר, "רק תדאג להאריך את הזקן".

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)
 

  • למנזרים יש להגיע בקבוצה ולא כבודדים, עם נושא נשק ולקבל אישור ממתאם המרכז באמצעות פקס שמספרו: 02-5305511. מתאם המרכז: 02-5305042. מומלץ להגיע בטיולים מאורגנים למנזרים.

 

  • הגעה למנזר מרסבא אפשרית רק ברכב 4X4: כ-12 ק"מ מזרחית לצומת מישור אדומים, על כביש 1 היורד מירושלים לים המלח, יש לפנות ימינה לפי השילוט "נבי מוסא". 12.8 ק"מ משם, בסימון שבילים כחול, יש לפנות ימינה לדרך עפר. לאחר 4.7 ק"מ יש לפנות שמאלה לראש גבעה, ממנה יוצא שביל המוביל לתצפית על המנזר. יש להיעזר במפת סימון שבילים.

 

  • הגעה למנזר סנט ג'ורג': מכביש 1 היורד מירושלים לים המלח, יש לפנות שמאלה לכיוון הישוב מצפה יריחו. מיד אחר כך יש לפנות שוב שמאלה ולהמשיך עם הכביש עד לצומת T, בו יש לפנות ימינה. כשני ק"מ משם, ישנו מגרש חניה גדול.

 

  • הכניסה למנזרים אינה כרוכה בתשלום. יש להגיע בלבוש צנוע (מכנסיים ארוכים וחולצות סגורות), לשמור על השקט ולא לצלם בשטח המנזר.

 

  • שעות פתיחה: מנזר מרסבא סגור בימים רביעי ושישי, מנזר סנט ג'ורג' פתוח בכל ימות השבוע עד השעה 13:00. נשים אינן מורשות להיכנס למנזר מרסבא.

 

עינב ברזני הוא צלם טבע, מדריך, כתב ומרצה על סיפורי מסע סביב העולם

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עינב ברזני
מנזר סנט ג'ורג'
צילום: עינב ברזני
מומלצים