שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המדריך המלא: איך מאבחנים ומטפלים בילד נמוך?
    אלפי הורים פונים מדי שנה לרופאי הילדים, בחשש שהילד יישאר נמוך קומה. במרבית המקרים אין כל ממצא חריג המצריך טיפול. אז מתי יש סיבה לדאגה, באיזה שלב כדאי לפנות לבדיקה ומי יצמח לגובה מטיפול בהורמון גדילה? כל התשובות לכל השאלות

    זהו אחד החששות הגדולים ביותר של הורים ישראלים: אלפים פונים מדי שנה למרפאות האנדיקרונולוגיה, מהפחד והתסכול פן הילד לא יגבה. בחלק מהמקרים, מי שמפנה את הילד היא אחות טיפת חלב או אחות בית הספר, שהתרשמו שהילד אינו צומח לגובה בצורה תקינה.

     

    מעלה מעלה:

    מי באמת צריך הורמון גדילה? מיתוסים על גובה

    לגדול זה כואב: על כאבי גדילה אצל ילדים

    תחקיר: מתי באמת צריך לתת לילד הורמון גדילה

     

    התקדמות הרפואה הביאה לעולם בשלהי שנות השמונים את הטיפול בהורמון הגדילה, שסייע מאז להצמיח לגובה עשרות אלפי ילדים ברחבי העולם. אבל הטיפול הזה, אינו משפיע על מרבית הילדים שסובלים מנומך קומה. בסיועה של הפרופ' שלומית שליטין, מומחית לאנדוקרינולוגיית ילדים מביה"ח שניידר, הנה התשובות לכל השאלות על בירור קומה נמוכה והטיפול בו:

     

    מתי פונים לראשונה לבירור קומה נמוכה?

    נהוג לפנות אחרי גיל שנתיים, כאשר אחות טיפת חלב מבחינה שהילד אינו גדל באופן תקין על פי עקומות הגדילה. במקרים אחרים, פונים ההורים בעצמם, לאחר שהתרשמו שהילד נמוך מבני גילו.

     

    מהן ההגדרות של ילד נמוך?

    כדי לקבוע אם ילד נמוך, משתמשים בעקומות גדילה (אחוזוני גובה). עקומות אלה, נבנו בארה"ב, ותואמות גם לגדילת הילדים הישראלים. הגרפים משקפים אחוזוני גובה. כך למשל, הגובה הממוצע הוא באחוזון 50 (המכונה גם "סטיית תקן אפס). כלומר, ילד שנקבע כי הוא באחוזון 50, פירושו ש-49% מהילדים בישראל גבוהים ממנו, ו-49% מהילדים בישראל נמוכים ממנו. ילד הנמצא על אחוזון 3, פירושו ש-97% מילדי ישראל גבוהים ממנו. ילד הנמצא באחוזון גובה 3 ומטה – נחשב לנמוך קומה ודורש בירור רפואי.

     ( )

     

    מתי יש לבצע בדיקות ואבחון לילד נמוך קומה?

    ישנם מספר כללי אצבע הדורשים בירור זה:

    • כאשר הילד מעל גיל שנתיים באחוזון גובה 3 ומטה.
    • כאשר ילד שובר אחוזונים: כלומר כאשר גובה הילד אינו עקבי באחוזון מסויים, אלא עובר מאחוזון אחד לשני. למשל, ילד שנמצא באחוזון 25 וירד לאחוזון 5. שבירת אחוזונים עלולה להחשיד להפרעה גופנית כמו מחלה כרונית, הפרעה בספיגת מזון, צליאק, מחלת כליות כרונית, מחלה דלקתית של המעי, בעיות בבלוטת התריס או מחלות כרוניות אחרות.
    • כאשר הילד נמוך משמעותית מ"הגובה הגנטי" של ההורים. גובה זה הוא ממוצע גבהי ההורים, מהם מוסיפים 6.5 ס"מ לבן, ומפחיתים 6.5 ס"מ לבת.
    • בני נוער בתקופת ההתבגרות שאינם מאיצים גדילה כצפוי בתקופה זו.

     

    מה תפקיד רופא הילדים?

    הבירור הראשוני מתבצע אצל רופאו הקבוע של הילד. הוא יבדוק את נתוני הגובה והמשקל על פי האחוזונים המצויים בכרטיס טיפת חלב, יבדוק האם הילד גדל באופן עקבי לאורך האחוזון או שהוא שבר אחוזונים. במקביל בודק רופא הילדים האם אחוזון הגובה תואם לאחוזון המשקל. כך למשל, אם ילד גדל באחוזון 3 והוא מאוד שמן, הדבר אינו שגרתי ומצריך בירור. כמו כן, ירידה באחוזון המשקל במקביל לאחוזון הגובה, או ירידה במשקל שקדמה לירידה באחוזון הגובה, עלולות להחשיד להפרעה בספיגת המזון שעלולה להפריע לעליה במשקל ובגובה.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    הבירור הראשוני כולל שלילת כל מחלה כרונית שעלולה לפגוע בגדילה. בין היתר ישלח רופא הילדים את הילד לבדיקת ספירת דם, תפקודי כליה וכבד, בדיקת שתן כללית, תפקודי בלוטת התריס, ובדיקת נוגדנים לצליאק, כל אלה עלולים לגרום לקומה נמוכה. כלי נוסף שנעזרים בו הוא צילום כף יד שמאל. הרופא הרדיולוג בודק על פי אטלס, האם תואם כף היד לגיל העצמות הצפוי לאותו גיל של הילד. אם יש איחור משמעותי בגיל העצמות, הדבר עלול להחשיד במחסור הורמונלי.

     

    מה השלב הבא?

    עם קבלת הבדיקות יש לפנות לבדיקת אנדוקרינולוג, המתרשם האם הילד אכן נמוך והאם בוצע כל הבירור המקדים שנועד לשלול הפרעה כרונית או מחלת רקע שיכולים לגרום להפרעה בגדילה. כמו כן, האנדוקרינולוג יתרשם האם לא מדובר במקרה של גדילה והתבגרות מאוחרים, בהם הילד גדל באחוזונים הנמוכים יחסית, תהליך ההתבגרות מאוחר אצלו ביחס לממוצע, אך על פי רוב צפי הגובה הסופי הינו בטווח התקין.

     

    במידה ועולה חשד של חסר בהורמון גדילה, נשלח הילד לבדיקת רמת הורמון גדילה. מדובר בהורמון המופרש בפולסים קטנים, בשעות הלילה ולקראת הבוקר. דגימת דם אקראית של רמת הורמון הגדילה אינה משקפת את ההפרשה האמיתית של ההורמון בגוף. לכן, אם רמתו נמוכה, אין פירושו של דבר בהכרח שקיים חסר בהורמון גדילה.

     

    לצורך אבחון חסר בהורמון גדילה, מבצעים תבחיני גירוי במסגרת מרפאת אשפוז יום: הילד מקבל חומר המגרה את הפרשת הורמון הגדילה, ובפרקי זמן קצובים נבדקת רמתו של ההורמון בבדיקת דם לילד.

     

    באחוז מסויים של הילדים, התבחין הראשון יכול להדגים שיש חסר בהורמון גדילה, כשלמעשה לא קיים חסר. ולכן לא מסתמכים על תבחין אחד, אלא מבצעים תבחין נוסף.

     

    לפיכך, כדי לקבוע חסר בהורמון גדילה, יש לבצע שני תבחינים. אם התבחין הראשון תקין, אין צורך לבצע בביצוע תבחין נוסף. אם אובחן חסר בהורמון גדילה בשני תבחיני גירוי, נשלח הילד לבדיקת MRI מוח, שמטרתו לוודא שאין הפרעה מולדת או נרכשת באיזור בלוטת יותרת המוח, משם מופרש הורמון הגדילה.

     

    מהו טווח הגילאים שאפשר לטפל בהורמון גדילה?

    לעיתים הטיפול מתחיל כבר בגיל שנתיים, לאחר האבחון בחסר בהורמון גדילה. הטיפול יעיל כל עוד סחוסי ההתגרמות של העצמות עדיין פתוחים. סחוסי התגרמות אלה ניתן לראות בצילום כף יד. אם הם לקראת סגירה, פירושו של דבר שהורמון הגדילה לא ישפיע על גדילת העצמות. סיום הגדילה נחשב בגיל עצמות 15 בבנות, וגיל עצמות 17 בבנים (גיל העצמות כאמור, נקבע על פי צילוף כף היד).

     

    היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    אצל בנות נמוכות קומה ללא חסר בהורמון גדילה או סיבה אחרת לקומתן הנמוכה, והן נמוכות מאוד ביחס לגובה המשפחתי, מתבצעת בדיקת כרומוזומים לשלילת תסמונת גנטית הקרויה "תסמונת טרנר" המלווה בקומה נמוכה.

     

    אם לא נמצא חסר בהורמון גדילה, יש סיבה לטפל בהורמון?

    בחלק מהמקרים – כן. אצל תינוקות שנולדו קטנים לגיל ההריון, ואינם מדביקים את קצב הגדילה לעבר אחוזון 3 ומעלה עד סביבות גיל 4, ניתן לטפל בהורמון גדילה. מחקרים הראו שגובהם של ילדים אלה משתפר עם הטיפול בהורמון הגדילה.

     

    אצל ילדים שלא נמצאה כל סיבה לקומתם הנמוכה, ועל פי צילום כף היד הם צפויים להיות נמוכים באופן חריג (פחות מ- 1.50 מטרים בבנות ופחות מ- 1.60 מטרים בבנים כגובה סופי), מצב הקרוי "קומה נמוכה אידיופטית", ניתן גם כן לטפל בהורמון גדילה.

     

    איך מתבצע הטיפול בהורמון גדילה?

    בזריקה יומיומית על ידי ההורים או המתבגר. הטיפול ניתן על פי רוב עד סיום הגדילה, גיל עצמות 15 בבנות, גיל עצמות 17 בבנים. אצל חלק מהילדים, ממשיכים את הטיפול בהורמון גדילה גם במהלך החיים הבוגרים, לאחר שנמצא שלהורמון הגדילה יש תפקידים נוספים בגוף פרט לגדילה.

     

    כך למשל, אצל אנשים הסובלים מחסר בהורמון גדילה, ישנה יותר רקמת שומן ביחס לרקמת שריר ויותר נטייה לאוסטאופורוזיס. מבוגרים עם חסר בהורמון גדילה, מדווחים שבנוסף, תוך כדי הטיפול בהורמון ישנו שיפור בהרגשתם הכללית. לפיכך במקרים אלה לעתים הטיפול נמשך גם עד לעשור החמישי לחיים.

     

    מהן תופעות הלוואי?

    חשוב להדגיש כי תופעות הלוואי נדירות: הורמון גדילה עלול לגרום לצבירת נוזלים ולעתים לגרום לבצקת מוחית ועליה בלחץ התוך גולגלתי שמלווה בכאבי ראש והפרעות בראייה. לפעמים הוא עלול לגרום לכאבים באיזור מיפרקי ברכיים וירכיים ולגרום לצליעה, אך מדובר בתופעות נדירות ביותר.

     

    יש צורך בבדיקות במהלך הטיפול בהורמון גדילה?

    ילד המטופל בהורמון גדילה עובר מעקב אחר קצב הגדילה כדי להתאים את מינון הטיפול. בנוסף מתבצע מעקב של בדיקות הדם על ידי מדידת רמות פקטור הגדילה IGF1. מדובר בחומר גדילה, המבטא בצורה עקיפה את פעילות הורמון הגדילה.

     

    אם רמתו מאוד נמוכה, יודעים שכנראה שהילד אינו מקבל את הזריקות כנדרש, או המינון נמוך מדי. או כשרמתו מאוד גבוהה, לעתים שוקלים אם יש צורך לבצע שינוי במינונים.

     

    אחת ל-4-5 חודשים יש צורך בביקורת אצל אנדוקרינולוג. במקביל מתבצעים מעת לעת גם בדיקות דם כלליות למעקב אחר רמות הסוכר.

     

    מה לגבי התזונה?

    אצל ילדים רזים מאוד ביחס לגובה, או שבעלי תיאבון ירוד ונפסלה אפשרות של הפרעות בספיגת המזון, יש להפנות גם לייעוץ דיאטני לצורך העשרה תזונתית כדי לוודא שהוא מקבל את כל אבות המזון.

     

    לעתים אם הילד בעייתי בצריכה מגוונת של מזון, ממליצים לתת תוספת מולטי ויטמין מדי יום.

     

    ייעוץ רפואי: פרופ' שלומית שליטין, מומחית לאנדוקרינולוגיה, ביה"ח שניידר לילדים







     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המדריך המלא: איך מאבחנים ומטפלים בילד נמוך?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הבירור הראשוני מתבצע אצל רופאו הקבוע של הילד
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים