שתף קטע נבחר

הצעת החוק הראשונה של שקד כשרת משפטים: החמרת ענישה על זריקת אבנים

החוק קובע כיום 20 שנות מאסר אך הקושי להוכיח כוונה מוביל לעונשים קלים. כעת מבקשת איילת שקד לשנות זאת. ל-ynet נודע כי החוק, שבמקור יזמה השרה הקודמת ציפי לבני, יובא ביום ראשון לוועדת השרים לענייני חקיקה. זריקת אבן לעבר ניידת תהפוך לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

השרה איילת שקד. התאמת הענישה למציאות (צילום: נועם מושקוביץ) (צילום: נועם מושקוביץ)
השרה איילת שקד. התאמת הענישה למציאות(צילום: נועם מושקוביץ)

 

החמרה בעונשם של מיידי אבנים גם אם לא הוכחה כוונה לפגוע ומדרוג ענישה חדש ומותאם למציאות הנוכחית. זה הבסיס להצעת החוק הראשונה של שרת המשפטים החדשה איילת שקד, שתובא ביום ראשון לישיבה השבועית של ועדת השרים לענייני חקיקה שבראשה היא עומדת. מטרת החוק - שאותו יזמה השרה הקודמת ציפי לבני, אך לא הצליחה לאשרו - היא לתת מענה למקרים שבהם החוק הנוכחי אינו מתייחס אליהם, כמו יידוי לעבר כלי תחבורה או ניידת משטרה ללא הוכחת כוונה להזיק.

 

צוות בראשות מזכיר הממשלה דן בעבר בנושא בניסיון להתמודד עם התופעה. הוא העלה את הבעייתיות הקיימת בעיקר במזרח ירושלים, אולם בהמשך התברר כי מדובר בתופעה נפוצה גם במקומות נוספים בארץ ולפיכך יש להתאים את החוק ולהכניס בו תיקונים.

 (צילום: גיל נחושתן) (צילום: גיל נחושתן)
(צילום: גיל נחושתן)
 

השרה שקד תבקש בהצעתה לצמצם את הפער הגדול הקיים בין רף הענישה הקבוע בחוק בגין המעשה, שעומד כיום על 20 שנות מאסר, לבין העונשים הקלים מאוד הניתנים בפועל בשל הקושי להוכיח כוונה לפגוע - כפי שדורש החוק כיום. כך, למשל, מוגשים מדי שנה כאלף כתבי אישום הנוגעים לתופעת יידוי האבנים במקומות שונים, אולם הקושי להוכיח את כוונת המתפרע לפגוע ולהזיק גורם במקרים רבים למתן עונשים קלים, אם בכלל.

 

השינוי שאליו מכוונת שקד הוא הוספת עבירה חדשה לחוק, שתאסור על יידוי אבן או חפץ לא רק במטרה לפגוע אלא גם במטרה להפריע לשוטר או להכשילו בעת מילוי תפקידו. לצורך העניין ייקבע רף מיוחד חדש שאינו מחייב הוכחת כוונה, והעונש בגין המעשה יעמוד על עד עשר שנות מאסר. 

 

"היסוד הנפשי המיוחד של הכוונה לפגוע בנוסע או בכלי תחבורה או לסכן את בטיחותו הנדרש בעבירה בנוסחה היום, אינו נותן מענה למקרים של יידוי אבנים בלא אותה כוונה מיוחדת", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית. "כך, לדוגמה, כשיידוי האבנים נעשה במסגרת התפרעות כללית כשלא בהכרח מתקיים אצל כל אחד מהמתפרעים היסוד הנפשי הנדרש. העונש המרבי בצד העבירה שעומד על 20 שנות מאסר אינו הולם מקרים שבהם יש ביידוי האבנים כדי לגרום נזק לרכוש או לסכן את בטיחותו של אדם, אך זאת בלא יסוד נפשי מחמיר של כוונה מצד מבצע העבירה". 

יידוי אבנים. ענישה מדורגת  (צילום: AP) (צילום: AP)
יידוי אבנים. ענישה מדורגת (צילום: AP)
  

בהצעה נכתב כי הפער בין העונשים הקלים הניתנים בפועל בבתי המשפט ובין העונש המרבי הקבוע בחוק מוכיח את הצורך במדרג חקיקתי חדש שיתאים לנסיבות שבהן התבצע יידוי האבנים.

 

לא פעם, נכתב בהצעה, התרחשו מצבים שבהם הושלכו אבנים לכלי רכב משטרתיים הנוסעים במהירות איטית ויושבי הרכב לא נפגעו, וזאת כהתרסה על עצם הימצאותם באזור מסוים. למשליכי האבנים קשה היה לייחס את היסוד הנפשי המוגדר בחוק - כוונה לפגוע. מנגד, העבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו הקיימת בחוק אינה נותנת לדעת שקד מענה הולם מבחינת חומרת העונש, ואינה מבטאת כראוי את הערך המוגן שנפגע.

 

בשל כך, הועלו בהצעת החוק החדשה שני תיקונים מרכזיים: סעיף הקובע עבירה חדשה

 שתאסור על יידוי אבנים או ירי חפצים או אבנים לעבר שוטר או רכב משטרתי במטרה להפריע לשוטר בעת מילוי תפקידו או להכשילו. סעיף זה יחמיר את הענישה לעומת מקרה של הפרעה רגילה לשוטר במילוי תפקידו. העונש על פי ההצעה החדשה יהיה זהה לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, גם אם לא הוכחה הכוונה ההתחלתית לפגוע.

 

התיקון השני בהצעה מציע לבטל את הוכחת הכוונה ולהחליפה בעבירה בת שני מדרגים: מדרג הבסיס, שבמסגרתו ייאסר יידוי או ירי אבן וחפץ באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחות הנוסע בכלי התחבורה או מי שנמצא בקרבתו. התיקון יכלול מדרג מחמיר שהעונש בצדו 20 שנות מאסר, שיכלול גם את יסוד הכוונה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יאיר שגיא "ידיעות אחרונות"
השרה איילת שקד
צילום: יאיר שגיא "ידיעות אחרונות"
מומלצים