שתף קטע נבחר

"עם הרגליים התותבות שום דבר לא עוצר אותי": קרב הבחירות של הפצוע מצוק איתן

בערד, באשכול ובגלבוע בוחרים התושבים את מחליפי ראשי היישובים שנבחרו באחרונה לכנסת. גדי ירקוני, שאיבד את שתי רגליו בצוק איתן, מתמודד על ראשות מועצת אשכול: "אני רוצה שיהיה לנו עתיד הרבה יותר טוב ממה שיש לנו היום"

 

בוחרים מחליפים לראשים שעברו מהמערכת המוניציפלית לזירה הארצית: בעלי זכות ההצבעה בערד ובמועצות האזוריות אשכול וגלבוע משתתפים היום (ג') בבחירות מקומיות, שבסופן ימונו מחליפיהם של ראשי היישובים שנבחרו לפני חודשיים לכנסת ה-20. את עיקר תשומת הלב מושך גדי ירקוני, מרכז המשק של קיבוץ נירים, שאיבד את שתי רגליו במבצע צוק איתן בקיץ שעבר. "אני רוצה שיהיה לנו עתיד הרבה יותר טוב ממה שיש לנו היום", אמר ירקוני לאחר שהצביע בהתמודדות על ראשות המועצה האזורית אשכול. "אני רוצה לתרום את כל כולי בשנים הקרובות כדי שבמועצה הזאת יהיה הרבה יותר יפה".

 

מלבד ירקוני מתמודדים באשכול אורי נעמתי ורן גויטע. המנצח יחליף את ראש המועצה בשבע השנים האחרונות חיים ילין, שנבחר לכנסת מטעם מפלגת יש עתיד. השנה האחרונה של ירקוני הייתה מכוננת. לאחר שנפצע מפגיעת פצצת מרגמה הוא עשה את הבלתי-ייאמן מבחינת הרופאים ושב ללכת תוך זמן קצר בעזרת רגליים תותבות. במקביל לשיקומו גמלה בלבו ההחלטה להתמודד לראשות המועצה. בהתייעצות עם בני משפחה וחברים הוא החליט לנסות את כוחו בזירה הפוליטית. במשך ארבעת החודשים האחרונים נודד ירקוני בין יישובי המועצה, הנמצאת בתחום עוטף עזה, ומבקש את תמיכת התושבים.

"מאז הפציעה קיבלתי אנרגיות". ירקוני מצביע, הבוקר ()
"מאז הפציעה קיבלתי אנרגיות". ירקוני מצביע, הבוקר

ירקוני נפצע כשעה לפני סיום המבצע בעזה. הוא יצא לתקן כבל חשמל יחד עם רבש"ץ הקיבוץ זאביק עציון וסגנו שחר מלמד. במהלך עבודתם נורתה לעברם פצצת מרגמה. ירקוני נפצע קשה ואיבד את שתי רגליו, ואילו עציון ומלמד נהרגו.

 

"הפציעה חשפה בפניי את הכוחות הקיימים בי ואת תחושת השליחות ודרבנה אותי להשפיע על עתיד האזור, לחזק אותו ולהוביל אותו קדימה", אמר ירקוני. "מאז הפציעה קיבלתי אנרגיות ומוטיבציה עצומה. לא חסרים אנשים עם שתי רגליים, כבויים ועייפים שלא יודעים לנהל והם חסרי מוטיבציה. יש לי רגליים תותבות שבאמצעותן אני הולך ושום דבר לא עוצר אותי. אני מאמין ש'נכות' באה לידי ביטוי בעיקר בראש, ללא קשר למצב הגופני".

אורי נעמתי מצביע (באדיבות אורי נעמתי) (באדיבות אורי נעמתי)
אורי נעמתי מצביע(באדיבות אורי נעמתי)

רן גויטע ()
רן גויטע

ירקוני (48), נשוי ואב לשלושה, הוא בעל תואר הנדסאי תעשייה וניהול מהמרכז האקדמי רופין ובוגר קורס מנהל עסקים. בנוסף לתפקידו כמרכז המשק בקיבוץ נירים הוא גם חבר מועצת המנהלים בחברת נירלט. אורי נעמתי (65), נשוי ואב לארבעה, הוא חבר קיבוץ רעים, בעל תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית. הוא כיהן כראש מועצת אשכול בין 2002 ל-2007 וכיום משמש מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה. רן גויטע (44), נשוי ואב לשלושה, מתגורר במושב שדי אברהם. ב-20 השנים האחרונות הוא משמש כפעיל ציבור, בין היתר בוועד יישוב מגוריו ובאגודה הציבורית. ב-12 השנים האחרונות הוא משמש גם חבר מליאה במועצת אשכול.

 

המועצה אזורית אשכול מונה 14,500 תושבים, מתוכם 10,280 בעלי זכות הצבעה. המועצה כוללת 32 יישובים, בהם 14 קיבוצים, 15 מושבים ושלושה יישובים קהילתיים. מאז פרישתו של ח"כ ילין ממלא את מקומו סגן ראש המועצה מאיר יפרח.

 

חילונים נגד חרדים בערד

על רקע משבר תעסוקתי ותדמיתי קשה הולכים תושבי ערד לקלפיות כדי לבחור מחליף לראשת העיר טלי פלוסקוב, שנבחרה לכנסת ברשימת כולנו. ראש העיר החדש יצטרך להתמודד בין היתר עם סגירת שלושה מפעלים בעיר (מגבות ערד, פלקסטרוניקס ומוטורולה) ועם יותר מ-1,300 מפוטרים.

 

המתמודדים לראשות העיר הם עורך דין ניסן בן חמו (42), סמנכ"ל בחברת הייטק ואב לשניים ומועמד מטעם יש עתיד, וכן ולד סנדלרסקי (32), רווק ומועמד מטעם הליכוד. סנדלרסקי שימש בבחירות האחרונות לכנסת מנכ"ל מטה העולים הארצי של הליכוד ובעבר כיהן במשך שלוש שנים כעוזר של ראשת העיר לשעבר פלוסקוב.

 

בנוסף לנושא התעסוקתי קיים חשש בקרב האוכלוסייה החילונית מתהליך ההתחרדות שעובר על העיר. "אבחר במי שיחזיר את ערד למה שהייתה פעם", אומרת נורית וייסמן (63), תושבת ערד זה 38 שנים. "מעיר לתפארת היא הפכה להיות עיר מתחרדת שכל הצעירים בורחים ממנה. פעם היו פה המון זוגות צעירים אבל הם עזבו. רק החרדים מגיעים לכאן וקונים דירות".

ניסן בן חמו (משמאל) (צילום: עירית מור "עין מצלמת") (צילום: עירית מור
ניסן בן חמו (משמאל)(צילום: עירית מור "עין מצלמת")

מודעת הבחירות של ולד סנדלרסקי ()
מודעת הבחירות של ולד סנדלרסקי

אבל לא כולם חוששים מהחרדים. אירנה ברוסניצין (26) אמרה בהתייחסותה למערכת הבחירות כי "חזרתי לפני שנתיים וחצי לעיר. אני אוהבת אותה אבל אני מזועזעת ממה שקורה כאן. חייתי פה 16 שנה ובחיים לא נתקלתי בכזו שנאה כלפי מגזר שלם. התדמית של העיר נהרסה, אני כבר לא יודעת מתי זה קרה. הם שכנים שלנו, ולא צריך לזרוע שנאה בין כולם". טל רוזנבאום (48) מחפשת עבודה ככר כמעט שנה. לדבריה, "אחרי גלי הפיטורים שהיו אין פה עבודה, בטח לא בשביל אנשים בגילי שמחפשים תפקיד ניהולי. אנחנו מחכים למחר. אם לא יהיה שינוי אקום, אקח את הילדים שלי ואלך מפה".

 

סיגל אברהם (47), בעלת חברת כוח אדם בעיר, סיפרה כי "אני רואה סביב מפעלים נסגרים והרבה יותר אנשים שמחפשים עבודה. היום יש פה שבע חברות כוח אדם שעובדות. יוצאי מגבות ערד, פלקסטרוניקס ומוטרולה פונים אליי. העבודה היחידה שנשארה היא במלונות ים המלח, ולא כולם ששים ללכת לשם. זה שכר מינימום והנסיעות לא קלות. אנחנו נלחמים להעלות שכר אבל זה קשה. מפוטרי מגבות ערד באים אליי בתקווה שאמצא להם עבודה אבל אין הרבה. הבחירות האלה הן 'עכשיו או לעולם לא'". שלומי טבצ'ניק (42), יליד ערד, סיפר כי "המצב קטסטרופלי. אנחנו עומדים על פרשת דרכים - להיות או לחדול. אנחנו נלחמים על ערד ורוצים להציל אותה. אנחנו רוצים יחסי שכנות טובה עם החרדים. הם חלק מהעיר הזו. כולנו אותו עם".

 

שני המועמדים מייצגים הבדלי תפישות עולם נרחבות. האחד בטוח כי השלטון המרכזי יסייע לעיר ואילו השני סבור כי עליהם לקחת את גורלם בידיהם ולא להסתמך על עזרת הממשלה. "הייתה לנו מפלגת שלטון בשש השנים האחרונות וראשת העיר הייתה חלק ממנה. אלה היו השנים הכי גרועות לעיר", אמר בן חמו. "מה שלא נעשה עבור עצמנו - אף אחד לא יעשה. ראש רשות צריך לקחת אחריות ולא להסתמך על השלטון, דוגמת ראשי הרשויות בבאר שבע וירוחם. לפני שבאים לממשלה עם יד מושטת - יש הרבה מה לעשות למען העיר".

 

סנדלרסקי דווקא מקווה כי הפעם הממשלה תסייע: "הדרך היחידה להוציא את ערד מהמשבר שאליו היא נקלעה זה עבודה משותפת עם ממשלת ישראל. בלי שלטון מרכזי אין שלטון מקומי. בתור נציג הליכוד, יש לנו כאן הזדמנות היסטורית לקשר בין הממשלה לראש העיר. יחד נוכל לקדם החלטת ממשלה למתן הטבות ומענקים למפעלים ותעשייה, להשאיר את הצעירים בערד ולפתח את התיירות במקום".

 

גלבוע: קרב צמוד

במועצה האזורית גלבוע מתמודדים שלושה על כיסאו הריק של ראש המועצה ח"כ דני עטר שנבחר לכנסת מטעם רשימת המחנה הציוני. ותיק המתמודדים הוא מוטי כהן (59) מהיישוב גן נר שבחבל תענך. הוא נולד במושב הסמוך מיטב, גדל בו, שירת בצנחנים ובשנת 87' היה ממקימי היישוב גן נר. כהן נשוי ואב לשישה. במהלך השנים עמד בראש פרויקטים להרחבת יישובים ברחבי הצפון. ב-2009 התמודד מול עטר וזכה ל-36 אחוזים מקולות הבוחרים.

 

עמיתו ליישוב, עובד נור, בן 44 מהיישוב גן נר שבחבל תענך, נולד וגדל בקיבוץ עין חרוד. הוא רס"ן במילואים, ובעבר ניהל את בית ספר שדה "הר הנגב" במצפה רמון. הוא שימש יו"ר ועד האגודה ביישוב גן נר ויו"ר הוועד המקומי. כיום הוא מנהל היישוב הקהילתי תמרת, הסמוך לקריית טבעון. גם הוא התמודד מול עטר על ראשות המועצה, בשנת 2013, וזכה ב-43 אחוזים מהקולות.

 

מוטי כהן (צילום: סטודיו 1 אוחנה עפולה) (צילום: סטודיו 1 אוחנה עפולה)
מוטי כהן(צילום: סטודיו 1 אוחנה עפולה)

עובד נור ()
עובד נור

גילי עוז ()
גילי עוז

המתמודד הקיבוצניק בין השלושה הוא עו"ד גילי עוז, בן 42 מעין חרוד מאוחד, נשוי ואב לשלושה. הוא שירת בשייטת ואחר כך בפלס"ר הנחל, למד משפטים והקים משרד המתמחה בתאגידים וחברות. בנוסף הוא יו"ר הפורום החקלאי בעמק, ומייצג עשרות חקלאים מול הכנסת והממשל. לדבריו, למרות היותו קיבוצניק

 הוא נהנה מתמיכה רבה ביישובי התענך וכן ביישובי המגזר הערבי.

 

המועצה האזורית גלבוע, המשתרעת מאזור התענך, דרומית לעפולה, ועד מבואות בית שאן. היא אחת הרב-גוניות מבחינת חתכי האוכלוסייה ויש בה קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים ויישובים ערבים.

 

עם בחירתו של עטר לכנסת עשתה המועצה היסטוריה קטנה. לראשונה בתולדות המדינה כיהן ראש מועצה ערבי ברשות שרוב תושביה יהודים. עיד סאלם, שהיה ממלא מקומו של עטר נכנס לתפקידו ומכהן בו כבר קרוב לשלושה חודשים. סאלם עצמו לא מתמודד והודיע על תמיכתו בעוז.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים