"אין מצב שאצא עם מישהי מוצלחת ממני"
בזמן שכל חבריו כבר עסוקים בהקמת משפחה, איתן עדיין רווק. הוא יוצא לדייטים אך ממהר לפסול נשים על שלל סיבות. ממה הוא כל כך מפחד?
עוד בנושא:
להתמודד עם קנאה זוגית ב-5 צעדים
איך לקבל כמה שיותר פניות באתרי היכרויות?
איתן הוא בחור מצליח שעובד בהיי-טק. יש לו כמה חברים קרובים (רובם בזוגיות או נשואים) ואפשר לומר שכל הדיל שמסביב ממש בסדר, ובכן חוץ מהעניין הזה של הזוגיות. עבורו, זהו חלק בפאזל שלא מצליח להתיישב כמו שצריך ולהשלים את התמונה. אני מנסה להבין למה איתן מתכוון כשהוא אומר "לא יותר מידי", ובעיקר - למה זה חשוב לו שהאישה שאיתו תהיה "קצת פחות".
אולי די עם האגו הזה?
ככל שאנחנו נכנסים למערכת חישוב הנתונים והספקולציות של כמה זה יותר מידי ואיך הוא ידע שזה יותר מידי, אנחנו בסופו של דבר דוקרים את הנקודה האמיתית – אישה מוצלחת מידי לטעמו, עלולה להעמיד אותו בתחושת תחרות ופשוט לפגוע לו באגו. זה זורק אותי מיד למחשבה על ההורים שלי, על הדור של פעם, שבו זוג הכיר כשעוד היה "בחיתוליו", במובן של החיים. הקריירות לא היו ידועות, המודל המשפחתי היה מבוסס על חלוקת תפקידים יותר ברורה, וההחלטה אם זה מתחבר טוב הייתה נאיבית במובן הרגשי. איתן, כמו הרבה גברים ונשים שאני פוגשת, מבקש להשלים את החלק הזוגי בפאזל של החיים כשרוב התמונה כבר קיימת.
מטריקס החישובים שילטפו לנו את האגו, באשר לאיזה בן זוג אנחנו מחפשים, הוא כאמור לגיטימי. אנחנו לא חיים בוואקום, ולניסיון החיים שצברנו יש גם יתרונות. אבל מערכת הסינון המפותחת שמטרתה בחירה "נכונה", עשויה להרחיק אותנו מלבדוק מה אנחנו באמת מרגישים, וגרוע מזה - היא יוצרת היכרות שמושתתת על חישובי פסילות והסתרה. "מה אם הוא ידע שאני ממש טובה ומצליחה במה שאני עושה? אולי עדיף להקטין את זה כדי שזה לא יאיים עליו", ו"אני לא רוצה שתדע שאני גר עם שותף כי היא ישר תפסול אותי", הן רק דוגמאות למקרים בהם אנשים תוהים שמא מוטב שלא יחשפו את כל האמת, כדי שחלילה לא יפסלו אותם.
להפסיק לפחד להתמודד
במהלך התהליך שלנו, איתן התחיל לאפשר לעצמו להכיר נשים שקודם לכן נמנע מלפגוש רק כי הן "יפות יותר" ממה שהוא חשב שהוא יכול להשיג, או "מצליחות יותר" ממה שהאמין שנכון עבורו. באותה נשימה, הוא גם הרחיב את החיפוש ופגש נשים שבעבר נהג מיד לסנן, בדיוק על אותם הדברים רק מהקיצון השני - כי הן נחשבו "פחות מידי" בשבילו. הוא הפסיק לדלות נתונים מקדימים בפייסבוק ופשוט יצא לדייט כדי להבין מה הוא מרגיש כלפי האישה שהרגע פגש. הפוקוס עבר מסטטוסים לתחושות ורגשות, ואפשר לו להיפתח ולייצר אינטימיות.
כמו בקריירה, מצב כלכלי ונראות חיצונית, גם בזוגיות נכנס מימד ההשוואתיות. אנחנו מודדים את עצמנו על פי תרמוסטט פנימי שדרכו אנחנו מבינים במודע ושלא במודע מה אנחנו יכולים או לא יכולים להשיג. מה "הערך" של בן או בת הזוג שייתן לנו תחושה טובה מחד, אבל גם לא יאיים עלינו.
זה כמובן בסדר וגם בלתי נמנע להרגיש כך, רק שחשוב לזכור שמלבד הסטטוסים המצייצים בראשנו ישנו חיבור רגשי פשוט ויתרה מכך, גם אם ננסה בכל דרך אפשרית להימנע בזוגיות שלנו מרגשות כמו בושה, קנאה, אשמה ועוד כאלה שמצריכים מאיתנו התמודדות, לא נצליח באמת לייצר משהו אמיתי שבסופה של עבודה זוגית גם יהפוך אותנו ליותר טובים בעיני עצמנו.
הכותבת מאמנת אישית ועסקית בנקודתיים - תהליכי זוגיות
לפנייה לכתב/ת 
