שתף קטע נבחר

כשחבר מביא חבר מהאקדמיה לעבודה

חברת ההיי-טק אתנה ביקשה להקים סניף בדרום ופנתה לצורך כך לראול שניר, בוגר SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. שניר גייס מייד חלק מחבריו לספסל הלימודים וכך החלה שרשרת של גיוסי סטודנטים ובוגרים של המכללה לעבודה בסניף הצעיר. כך זה עובד

"חבר מביא חבר" היא שיטת הגיוס הפופולרית ביותר בשוק התעסוקה הישראלי. לפי נתונים שהתפרסמו לאחרונה, 40% מכלל הגיוסים למקומות תעסוקה נעשים באמצעות שיטה זו. בחברות היי-טק, הדורשות מיומנות ספציפית של עובדים, שיטת הגיוס הזאת פופולרית במיוחד, בשל הדרישה למיומנות ולכישורים מסוימים קשה יותר למצוא מועמדים מתאימים לגיוס.

 

בתעשיית ההיי-טק 13% מהעובדים שהגיעו לשלב המשמעותי הראשון בהליך הגיוס דרך "חבר מביא חבר" קיבלו הצעת עבודה, לעומת 7% מהמועמדים שהגיעו באמצעות אתרי דרושים, רשתות חברתיות ואתר החברה, ו-7% מהמועמדים שהגיעו דרך חברות השמה.

חבר מביא חבר, שיטה שמוכיחה את עצמה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
חבר מביא חבר, שיטה שמוכיחה את עצמה(צילום: shutterstock)
 

מחקרים ועדויות מן השטח, מצביעים כי עובדים אשר גויסו בשיטה זו הם, בממוצע, יותר שבעי רצון מעבודתם ופחות נוטים לעזוב מיוזמתם את הארגון בשנת העבודה הראשונה (שנת ההשתלבות בארגון), בהשוואה לעובדים שגוייסו בשיטות אחרות.

 

שיטה זו מניבה תועלות נוספות: סיכויי ההצלחה של קליטת עובד אשר הגיע לארגון בדרך זו עולים, הן משום שהעובד החדש מצויד במידע רב יותר על הארגון, שקיבל בדרך בלתי אמצעית, והן משום שבארגון יש לו חבר היכול לסייע בתהליך הקליטה. בנוסף החבר הממליץ (ועמיתיו הקרובים) חשים מחויבות מיוחדת לקליטה המוצלחת, כדי לשמור על המוניטין שלהם וכדי שלא להיחשב ככאלו שנכשלו במתן המלצה.

 

מחקרים ועדויות מן השטח, מצביעים כי עובדים אשר גויסו בשיטה זו הם, בממוצע, יותר שבעי רצון מעבודתם ופחות נוטים לעזוב מיוזמתם את הארגון בשנת העבודה הראשונה (שנת ההשתלבות בארגון), בהשוואה לעובדים שגויסו בשיטות אחרות.

 

שיטה זו מניבה תועלות נוספות: סיכויי ההצלחה של קליטת עובד אשר הגיע לארגון בדרך זו עולים, הן משום שהעובד החדש מצויד במידע רב יותר על הארגון, שקיבל בדרך בלתי אמצעית, והן משום שבארגון יש לו חבר היכול לסייע בתהליך הקליטה. בנוסף החבר הממליץ (ועמיתיו הקרובים) חשים מחויבות מיוחדת לקליטה המוצלחת, כדי לשמור על המוניטין שלהם וכדי שלא להיחשב ככאלו שנכשלו במתן המלצה. 

 

כשהמכללה הופכת למקור לגיוס עובדים

כשחברת “אתנה”, חברת הבת של MER, ביקשה להקים סניף באזור הדרום לפני ארבע שנים, היא פנתה לראול שניר. שניר (42) התגורר אז בקיבוץ רוחמה והספיק להיות בעליו הגאה של הסטארט-אפ Barillet המפתח מוצרי מערכות אבטחה לגופים ציבוריים גדולים במשק ומערכות לאיתור הונאות בתקשורת טלפוניה ומשם עבר לפתח סימולטורים לחברות ביטוח בחברת נס. שניר הוא בוגר תואר בהנדסת תוכנה ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון  והוא מספר על ההשפעה של המכללה ותקופת לימודיו על הקמת הסניף וגיוס העובדים. 

 

"מיד כשפנו אלי, ידעתי שהאדם שאני צריך לצדי כדי להקים את המטה הוא חברי הטוב לספסל הלימודים באקדמיה שגיב לוי" מספר שניר. "הכרנו בזמן הלימודים במכללה, וכבר אז נחשפתי ליכולותיו בתחום איסוף המידע ממקורות אינטרנטיים.

 

"בתוך פחות משנה הצלחנו להקים מרכז פיתוח בקיבוץ נחל עוז. בתהליך גיוס העובדים נעזרנו בעיקר בשיטת חבר מביא חבר. כך גייסתי לא מעט בוגרים מהמכללה, שבאו עם ידע פרקטי שצברו במהלך הלימודים יחד עם יכולות הנדסיות גבוהות.

 

"בין השאר, גייסתי את בוגר המכללה המהנדס אלי בניסטי, כדי שיוביל את תחום הארכיטקטורה של פתרונות Big Data בחברה. הידע שלו תרם רבות לעיצוב מערכת מתקדמת לניהול מודיעין בעולם המאתגר של איסוף וניתוח מודיעין, חברת המתמחה ביעוץ בטחוני שהקים ראש המוסד לשעבר שבתאי שביט, ומספקת בין השאר מערכות מתקדמות לניהול מודיעין".  

 (צילם: shutterstock) (צילם: shutterstock)
(צילם: shutterstock)
 

וכך, עבור המטה הדרומי של חברת אתנה המונה כיום 20 עובדים, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון משמשת מעין חברת כוח אדם, המספקת לה עובדים חדשים שנה אחר שנה.

 

אחד הבוגרים הוא אסף מיימון (30) שמספר כי "בתום הלימודים, ואפילו בשנה האחרונה של התואר, הבוגרים מתחילים לעבוד בתחום, ועוזרים זה לזה. שיחה מקרית עם בוגרת המכללה מהמחזור שלי, שירה גרינשטיין, שתפקידה מפתחת תוכנה באתנה, הביאה אותי לעבוד בחברה. היא אמרה לי 'המקום הזה הוא בדיוק בשבילך!', והעבירה את קורות החיים שלי. יחד עם המלצתה התקבלתי לחברה ומהר מאוד השתלבתי שם". שניר ממשיך ואומר כי "עולם ההיי-טק קטן וכולם נעזרים בקשרי חבריהם להגיע למקומות עבודה אטרקטיביים. ככה זה עובד."

 

השילוב המהיר של מיימון סייע לו להתמנות תוך שנה לראש צוות פרויקט פיתוח ראשון מסוגו "מנוע חוקים", המלקט מידע מן האינטרנט, מרשתות חברתיות וממקורות מידע חיצוניים ומעבדו לטובת הסקת מסקנות ותגובה להם.

 

אתנה היא רק דוגמה אחת מני רבות לחברה שעיקר הגיוסים בה נערכו בשיטת חבר מביא חבר. בזכות שיטה זו, היא הופכת להיות חברה המחברת בין האקדמיה והתעשייה. הבוגרים המגויסים בשיטה זו תורמים לאווירת המשפחתיות ולחיזוק שיתוף הפעולה בין העובדים לטובת צמיחתה של החברה.

 

הכתבה בשיתוף SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים