החליקה ב"חצי חינם". הפיצוי: 730 אלף שקל
לקוחה מעדה על נוזל בסניף ראשל"צ ורותקה לכסא גלגלים. בית המשפט קבע שהיא תפוצה על ידי הרשת, וחלק הכסף ישולם לביטוח הלאומי
רשלנות במרכול: לקוחה החליקה על נוזל בסניף ראשל"צ של רשת "חצי חינם" ונותרה מרותקת לתקופה מסוימת לכיסא גלגלים. בית משפט השלום קבע ש"חצי חינם" תשלם 730 אלף שקל
שיחולקו בין הלקוחה לביטוח לאומי, כהחזר על קצבאות הנכות ששילם לה.
הנתבעות טענו שאינן אחראיות לתאונה ושנסיבותיה לא הוכחו. לטענתן, התמונות שצילם בעלה של התובעת אינן אמינות: הן סותרות את טענת התובעת שהחליקה בצד אחד של המעבר, בעוד הייתה אמורה להיות בצדו האחר. טענה נוספת שהועלתה היא שהלקוחה תרמה לנזקיה בכך שלא הסתכלה לאן היא הולכת.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- הדייר לא שילם שכ"ד? הליך מהיר לפינוי דירה
- הכתה את בנה ואיבדה את המשמורת על ילדיה
- תיקון חוק: האם אתם זכאים לאזרחות לטבית?
- עכשיו נזכרת? נדחתה תביעת מיליונים נגד בנק
האירוע התרחש ב-2009 במחלקת חומרי הניקיון בסניף. בתה של האישה, שהייתה עמה, התקשרה מיד לאביה, וזה הגיע וצילם את אשתו על הרצפה ואת הנוזל שעליו החליקה. הלקוחה תבעה את הרשת ואת חברת הביטוח שלה, "הפניקס", בעוולת הרשלנות וטענה לנכות של 60%. לדבריה, בעקבות הנפילה היא סבלה מכאבים ונזקקה לעזרה סיעודית. כמו כן, מאחר שרותקה לכיסא גלגלים, היא נאלצה לעבור יחד עם המשפחה לדירה חדשה בבניין עם מעלית ונגרמה לה עוגמת נפש רבה.
תביעה
החליק על שלולית ב"חצי חינם" ויקבל 67 אלף
עו"ד דורון קמיר
בן 67 הגיע עם אשתו לסניף במרכז וסיים את הקניות עם שבר בירך ו-4 ימי אשפוז. בתביעה שהגיש הוא כלל תאונה נוספת שארעה במהלך השיקום
באשר לנזקי התובעת, הציגו הנתבעות חוות דעת נגדית שלפיה הנכות עומדת על 20% בלבד. עוד נטען, כי התובעת לא הוכיחה שהוציאה כספים על עזרה כלשהי וגם לא קשר סיבתי בין מעבר הדירה לתאונה. הביטוח הלאומי, שהכיר בינתיים בתובעת כנכה והעניק לה קצבאות נכות, ביקש להצטרף כתובע ולקבל החזר על מה שנאלץ לשלם לתובעת.
השופט מנחם (מריו) קליין קיבל את עמדת המומחה מטעם בית המשפט, שקבע לתובעת נכות של 42.4%. לגבי נסיבות התרחשות האירוע העדיף השופט את גרסת התובעת וקבע שמרכול בעל ניסיון יכול לצפות מקרה של נזילת חומר ונדרש להיות ערוך לכך, בייחוד במחלקת חומרי הניקיון.
אמנם לא חלה על המרכול חובה לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למנוע נזק, אך הוא בהחלט נדרש להשתמש באמצעים סבירים למניעתו, ובמקרה זה צריך היה לקרוא למנקים הרבים העובדים במקום לנקות את הנוזל.
בנוגע לטענת האשם התורם קבע השופט כי אין לדרוש מלקוח במרכול שיוריד מבטו לרצפה, ודאי לא כשהמטרה היא "לתפוס" את מבטו של הלקוח ולמקדו במוצרים שעל המדפים כדי שהמסע במרכול יסתיים ברכישה.
בשל הנכות הצמיתה שנותרה לתובעת, טיב הפגיעה, ימי האשפוז הרבים ועצם גרירתה להליך משפטי שכלל חקירה נגדית צולבת ועוגמת נפש רבה, החליט השופט לפסוק לה פיצוי של 730 אלף שקל, שכלל גם את רכיבי העזרה החיצונית והחזר הוצאות העברה ומיסוי.
לעניין המחלוקת בדבר העזרה החיצונית קבע השופט כי אמנם התובעת לא הוכיחה ששילמה עבורה, אבל לא נותר בלב השופט ספק שבעלה של התובעת סעד אותה. גם בנוגע למעבר הדירה פסק השופט שהתובעת לא הוכיחה את טענתה בראיות אולם במצבה היא לא יכולה לעלות במדרגות, כך שבהחלט היה צורך לעבור לבניין עם מעלית.
לבסוף אישר השופט את בקשת הביטוח הלאומי להצטרף כתובע נוסף, וקבע כי מסכום הפיצוי שבו זכתה התובעת ינוכו 582,999 שקל לטובתו. הנתבעות חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 23.6% מסכום הפיצוי לכל אחד מהתובעים.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד סימונה גולד מימון עוסקת בנזקי גוף
- הכותבת לא ייצגה בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
