ריב אחים: מי טיפל בהורים, ושל מי הדירה?

מבין 5 אחים, רק אחת טיפלה בהוריהם החולים עד שהלכו לעולמם. היא ביקשה להישאר בביתם כדיירת מוגנת, אבל שניים מאחיה סירבו. מה נקבע?

עו"ד נורית פישפורסם: 09.06.15 , 09:44

סכסוך משפטי בין אישה לבין שניים מאחיה עסק בסוגיה מוסרית סביב התמורה עבור הטיפול בהוריהם החולים: לאחר שהלכו ההורים לעולמם ירשו ארבעה אחים ואחות את ביתם. האחות, בת 65 שלאורך השנים הייתה זו שסעדה את ההורים וטיפלה בהם, טענה שהדבר מקנה לה מעמד של דיירת מוגנת, אך שניים מאחיה סירבו לוותר על זכויותיהם בנכס. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה נאלץ למצוא פתרון ביניים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האחות הקדישה את מיטב שנותיה לטיפול בהורים: תחילה באב שלקה במחלה סופנית ולאחר מכן באמה, שמתה ב-2007. לאחר מותה ירשו חמשת האחים את בית ההורים – שבו התגוררה ועדיין מתגוררת האחות. כתודה על הטיפול המסור בהוריהם הסכימו שניים מהאחים לוותר על זכויותיהם לטובתה, אלא ששני האחרים סרבו לעשות זאת ותבעו לפירוק השיתוף בבית.

תביעה

משפט שלמה בקרב ירושה: דירה בת"א תחולק

עו"ד אופיר ברק

תקלות בירוקרטיות שמקורן ברכישת דירת עמידר בשנות ה-50 הובילה יורשים להתווכח על בעלות על הנכס. המחוזי בתל אביב החליט על פשרה

משפט שלמה בקרב ירושה: דירה בת"א תחולק

האחות טענה שהיא דיירת מוגנת מכוח העובדה שגרה כל חייה בבית ההורים, טיפלה בהם והשקיעה 150 אלף שקל בשיפוץ. בתביעה שהגישה לבית המשפט נגד שני אחיה היא טענה כי יש לקזז מזכויותיהם את עלות השיפוץ ודמי הטיפול שמגיעים לה על הסיוע להורים.

האחים לא הסכימו לשלם לאחותם דמי טיפול בטענה שבתמורה היא קיבלה מהוריהם דירת חדר והיא גם יכולה לגור בה. עם זאת הם הודיעו שהם מוכנים להשתתף בעלות השיפוץ בכפוף להמצאת קבלות.

בפסק דין רגיש קבעה השופטת אלה מירז כי אינה יכולה למנוע את פירוק השיתוף שביקשו האחים, שכן זוהי זכות יסוד של כל שותף, ובית המשפט מוגבל ביכולת ההתערבות בה. היא דחתה את טענת "הדיירת המוגנת" וקבעה כי האחות הייתה לכל היותר "בת-רשות" מטעם הוריה, זכות שבוטלה מרגע שהזכויות בבית הועברו לאחים (בהם גם אלה שלא מסכימים שתמשיך להחזיק בבית).

עם זאת, השופטת שוכנעה שהאחות מימנה בבית שיפוץ רציני, ויש לקזז מזכויות האחים את חלקם בעלותו.

באשר לדמי הטיפול נקבע כי אמנם אין חוק שמכוחו ניתן לחייב את האחים לשלם לאחותם על טיפולה המסור בהורים, אך זה לא סוף פסוק, שכן ניתן לבסס את החיוב על טעמי צדק, שהרי האחות קיימה את המצווה החשובה של כיבוד הורים, תוך שחסכה מאחיה את הצורך לטפל בהם או לשאת בעלות הטיפול.

"התובעת נותרה ללא מקצוע, ללא הכנסה ואף ללא משפחה, שאין ספק כי לעצם הטיפול בהורים הייתה השלכה משמעותית לכך", נכתב בפסק הדין. "התובעת בת כ-65, על סף הפנסיה, ערירית ובודדה. שני אחיה... הבינו זאת ולפיכך בנדיבות רבה, הרגישו חובה מוסרית לוותר על חלקם... צר לי שהנתבעים לא הבינו זאת... האומנם רוצים הנתבעים להשליך את התובעת ללא קורת גג לעת זקנתה?".

בהתבסס על דברים אלה, קבעה השופטת כי יקוזזו מהאחים 75 אלף שקלים כדמי טיפול.

בסיכומו של עניין קבעה השופטת כי יבוצע פירוק שיתוף בדירה, כאשר לתובעת תוענק זכות הראשונים לרכוש אותה, תוך קיזוז 127 אלף שקל מחלקם של שני האחים עבור השיפוץ והטיפול בהורים. אם הדירה תימכר לאדם אחר – סכום זה יעבור לידי האחות. האחים גם חויבו בהוצאות משפט ובשכר טרחה עו"ד של 10,000 שקל.