שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    50 שנה אחרי: הנזיר התנצל בבית הכנסת על האונס
    כשהיה בן 11, הותקף בנו של דיפלומט יהודי בכנסיית בית הספר שבו למד, ביפן. חמישים שנים שמר על שתיקה - עד לאחרונה. הנזיר שפגע בו, ומונה בינתיים למנהל בית הספר - התנצל בפניו בבית הכנסת של הקהילה היהודית בטוקיו, בנוכחות רב מהקהילה. "ישנה התעוררות כלל-עולמית בנושא תקיפות ילדים במוסדות חינוך דתיים", מספר ד"ר יצחק קדמן
    סיפורו של ילד יהודי מלפני חמישים שנה, שנחשף לאחרונה ב"טיימס" היפאני – מעלה לדיון את ההשתקה ארוכת השנים סביב התעללות מינית של אנשי דת בחניכיהם. ג'ייקוב ברנשטיין – שמו הבדוי של הקורבן – זכה להתנצלות, אך לד"ר יצחק קדמן סיפר כי קדמו לכך איומים על חייו.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    ברנשטיין היה בנו של דיפלומט אוסטרלי ממוצא יהודי, שהגיע לטוקיו בשנת 1964 לשליחות דיפלומטית. ג'ייקוב נשלח ללימודים בבית הספר הקתולי המקומי, "סנט מארי", ומאחר ומשפחת ברנשטיין הקפידה על אוכל כשר - היה מביא עמו מהבית ארוחת צהריים מוכנה, ולא אוכל עם שאר הילדים בחדר האוכל.

     

    כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :

     

    בשעת צהריים, כשהיה בן 11 – החליט להיכנס לכנסייה, ולאכול שם את ארוחת הצהריים לבדו. באותה השעה נכנסו לכנסייה הנטושה שני אנשי דת, את האחד הכיר ברנשטיין בשמו - האח לורנס למברט. "האח לורנס אמר שעלי להיענש מאחר ואכלתי בכנסייה", הוא נזכר. "חשבתי שאקבל מלקות, למרות שאינני יכול להיזכר בעונש גופני שנהג בבית הספר".

     

    ילדים בסנט מארי (צילום מתוך: The Japan Times)
    ילדים בסנט מארי(צילום מתוך: The Japan Times)

     

    הנזירים ביצעו בברנשטיין הצעיר מעשה סדום אכזרי. רק אחרי שהשניים עזבו יחד את הכנסייה, שם לב כי הקיסם שאותו נעצה אמו בדג המלוח שהיה ארוחת הצהריים החביבה עליו, ננעץ עמוק בידו. "לחצתי אותו כל כך חזק, עד שהקיסם דקר את כף ידי והייתי צריך למשוך אותו החוצה".

     

    הדוקטור חשף את הסוד

    המקרה הטראומתי רדף אחרי ברנשטיין מאז. הוא זוכר כי אחד הנזירים שהשתתפו בביצוע המעשה,

    איים עליו שישתוק, אך הוא לא זוכר מי מהם. רק לאחר מספר ימים הבחינה אמו כי משהו אינו כשורה. במסמך הצהרה שכתבה האם לפני כשנתיים, סיפרה: "ב-1965, איני יכולה לזכור את התאריך, אבל זה היה באמצע השנה, המשרתת שלנו מוטצוקו-סן הביאה לי זוג תחתונים של ג'ייקוב שהיו מוכתמים בדם.

     

    "לקחתי אותו מיד לרופא, ד"ר פיאר, שהיה ניוזילנדי שחי בטוקיו. הוא היה הרופא הרשמי של השגרירות (האוסטרלית). ג'ייקוב לא אמר מה לא היה בסדר. מוקדם יותר באותו יום הוא לא רצה ללכת לבית הספר, ואמר שיש לו זיהום בבטן, שאני פרשתי כבעיית גסטרו. הוא הלך כפוף בדרך למכונית".

     

    על פי דיווחה של האם, ד"ר פיאר רשם תרופות ושלח את השניים, בלי לספר להם את הסיבה האמתית למצבו. אך היא מספרת שבעלה חזר מיד לאחר מכן הביתה, וסיפר שהדוקטור טלפן אליו וסיפר לו כי בנו עבר תקיפה מינית.

     

    "מיד חשבנו שאולי היה זה אחד הנהגים או הגנן", אומרת האם בתצהיר. "דיברנו עם ג'ייקוב שלא סיפר מיד מה שאירע, אבל רמז שזה היה בבית הספר, וכן שאם יספר לנו, הכומר לורנס יעולל אותו הדבר גם לתום, האח הצעיר. ואז הבנו מי היה העבריין".

     

    ג'ייקוב ואחיו הצעיר הוצאו באופן מיידי מהמוסד. העניין מול בית הספר טופל באמצעות השגרירות, כשהנהלת בית הספר התחייבה כי הכומר התוקף, לורנס למברט, ישלח בחזרה לקנדה, ולא יורשה עוד ללמד ילדים. "מאוחר יותר", סיפרה האם, "הבנו שההבטחה הזאת הופרה".

     

    הכנסייה הטיסה את ברנשטיין ומשפחתו לטקס ההתנצלות

    ואכן על פי רישומי בית ספר, שהופיעו ב-The Japan Times, לא רק שקריירת ההוראה של

    האח-האנס לא נפסקה, היא אף שודרגה. לאחר תקופה קצרה בקנדה הוא שב ליפן, ובשנת 1982 אף התמנה למנהלו החינוכי של בית הספר "סנט מרי" - תפקיד שבו החזיק במשך שנים רבות, עד לפרישתו. גם לאחריה המשיך להתגורר במתחם בית הספר.

     

    ברנשטיין ניסה לשים קץ לחיו בגיל 12, ועבר התבגרות קשה ומורכבת. 49 שנים לקח לו להרים טלפון אל המוסד החינוכי והעומד בראשו היום, בדרישה אחת - התנצלות בכתב מארבעה אנשים - ובראשם האח לורנס.

     

    רק לאחרונה, בגיל 61, הפכה ההתנצלות לפומבית וישירה. ברנשטיין, אשתו ובנו הוטסו על חשבון הכנסייה לטוקיו, ושני הנזירים, לורנס ומנהל בית הספר הנוכחי, התייצבו בבית הכנסת, בנוכחות רב מהקהילה המקומית התנצלו.

     

    במעמד ההוא פנה האח לורנס לברנשטיין, ואמר: "האמת הפשוטה היא שעדיין אינני יכול להבין את העובדה שאנסתי אותך. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שעשיתי זאת, ולא עשיתי זאת שוב... פתאום התשוקה השתלטה, ועשיתי משהו שלעולם לא הייתי צריך לעשות, בצורה אנוכית ובאלימות פגעתי בגופך ופגעתי בנשמתך למשך כל חייך".

     

    עד כה, על אף הפצרות של "הטיימס יפן" כלי תקשורת נוספים במדינה, בית הספר והכנסייה מסרבים להגיב באופן רשמי על המקרה.

     

    פרסום הכתבה גרר איומים על חיי הקורבן

    ד"ר יצחק קדמן העומד בראש המועצה הישראלית לשלום הילד, ציין כי במהלך השנים האחרונות ישנה

    התעוררות כלל-עולמית בנושא תקיפות ילדים במוסדות חינוך דתיים. הוא ציין את הקמתה של "הוועדה הממלכתית" האוסטרלית שהחלה בבחינת מוסדות כנסייתיים פנימייתיים.

     

    "זה פתח את הפתח לבחון את התנהלות המוסדות החרדיים במדינה, ואכן נחשפו שם כמה מקרים קשים של התעללות מינית. המשותף לכל הקורבנות הוא שזה תמיד ילדים חלשים, ותמיד התוקף הוא בעל מעמד וסמכות, והסיכויים שיסורב הם קלושים. כשזה מתחיל לצוף, יש מכבש לחצים אדיר להשתיק הכל".

     

    "ברנשטיין רצה יותר מאשר את ההתנצלות שקיבל משני הכמרים. הוא רצה נטילת אחריות מצד המסדר, אך לא קיבל אותה. בחילופי המיילים בינינו, סיפר כי מאז פרסום הכתבה קיבל איומים על חייו מצד גורמים שונים, שדרשו ממנו לחדול ממאבקו".

     

    "לכאורה, אתה אומר: אחרי חמישים שנה, מה אכפת לך? אבל מה שחשוב להבין אצל קורבנות תקיפה מינית, זה שהם חיים בהרגשה של עניין לא גמור. הם רוצים שיידעו שזה קרה, ושזה לא פרי הדמיון שלהם. הם רוצים שכל מי שצריך להודות, יודה. זה חשוב להם בצורה בלתי רגילה, לדעת שהאמת יצאה לאור ושיש צדק".

     

    המקרה עורר התעניינות גם ביפן?

     

    "אני לא מכיר מספיק את המערכת שם, אבל יפן היא ארץ סגורה ומאוד שמרנית. לא מדברים שם
    על התעללות בתוך המשפחה, וגם על דברים פחות חמורים שותקים. זו תרבות מאוד שונה. אני לפחות לא שמעתי שהם התעוררו".

     

    "מנגד, בישראל, יש התעוררות מאוד גדולה בציבור החרדי. רק לאחרונה העברנו ימי עיון לרבנים. יש הרבה שתיקה סביב הנושא, אבל זה כבר ממש לא מה שהיה לפני עשרים שנה. הרבה מאוד רבנים מפנים הורים למשטרה להתלונן, כשמגיעים עם סיפור התעללות. רב חרדי מירושלים ציין בפני כי הם החליטו בצורה מעודנת לדבר על הנושא בתלמודי תורה. פעם אי אפשר היה לעלות על הדעת דבר שכזה".

     

    קדמן אומר כי בימים אלה עובדת המועצה לשלום הילד על חוברת הסבר לאיתור תופעות של התעללות מינית לקהל נרחב, ובהם מאמני ספורט ומטפלות במעונות. "לא צריך לחכות חמישים שנה עד שאנשים יאספו את השברים, ויקומו לזעוק את מה שנעשה להם".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "50 שנה אחרי: הנזיר התנצל בבית הכנסת על האונס"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום מתוך: The Japan Times
    האח לורנס בספר המחזור של "סנט מארי" שנת 1970, חמש שנים לאחר שלכאורה סולק
    צילום מתוך: The Japan Times
    ותן חלקנו
    מומלצים