"למה אני לא נמשכת למי שהכי טוב אליי?"
הם מתאימים בהכל, השיחות שלהם טובות וממש כיף להם ביחד, אבל דבר אחד חסר: משיכה מינית. מהן הסיבות לחוסר משיכה מינית והאם ניתן בכלל לשנות את המצב הקיים?
זה התחיל עם גדי, שיוצא עם סיגל שעונה בול על רשימת הציפיות שלו. היא נראית מעולה, היא דומה לו בהרבה אופנים, היא רצינית ולא משחקת משחקים, היא משעשעת ונבונה, אבל... בכן, גדי לא סגור על האם הוא נמשך אליה או לא. טוב לו איתה ממש, שלא תבינו לא נכון, אבל הוא כבר לא יודע אם זאת היא או שמא זה הליבידו שלו, שנחלש. הוא אמר בתמציתיות שמה שהכי מבאס אותו זה שהוא אמור להיות סופר מאושר כרגע, גאה שמצא סוף סוף מישהי נורמלית, אבל העניין הזה לא מרפה ממנו.
עוד בנושא:
חיבור חייתי: משיכה מינית מחזירה אותנו לטבע
משיכה זה יופי, אבל מה עם אהבה?
גם גאיה סיפרה לי סיפור דומה באופן מפליא: היא מצאה מישהו מושלם שמתייחס אליה מקסים והשיחות ביניהם עמוקות כמו שטרם הכירה, ועוד ככה ישר על ההתחלה. אבל היא מוצאת את עצמה לא משתוקקת לשכב איתו ואפילו נרתעת מלבוא איתו במגע. היא קלטה את זה כשהבינה שהיא לא רוצה להיפגש איתו כל יום כדי לא להגיע למצב הזה, בו תאלץ לסרב לו. "אני חושבת שאת פשוט לא נמשכת אליו", ספק אמרתי ספק שאלתי בפגישתנו, אבל גאיה מיהרה להסביר "אני דווקא כן. אבל לא כמו שאני אמורה להמשך בשלב הזה".
בין המושג ללא מושג
כמובן שחוץ מגדי וגאיה, הסיפור הזה התגלגל לקליניקה שלי מעוד ועוד אנשים. כולם היו מאושרים ממה שקורה להם בחיים הזוגיים, אך באותה נשימה גם טרודים ומבולבלים מהאספקט המיני הזה שלא מתממש למרות העומק ביחסים הטריים שרקמו. כדי להבין למה זה קורה, חשוב שקודם כל נבין מהי משיכה מינית. אומרים שזה טמון בריח, במאפיינים פיזיולוגיים, במשהו קמאי. אבל כמה פעמים קרה לכם שנמשכתם ממש למישהו שבכלל לא נראה לטעמכם? ויותר מזה, כמה פעמים נמשכתם למישהו שידעתם שהוא ממש אבל ממש לא טוב עבורכם?
אם נשים בצד תיאוריות המסבירות משיכה כצורך בביטחון ובהעמדת צאצאים בריאים, הרי שבפועל, בעולם הדייטים מקשיח הלב, גם הליבידו שינה את פניו. אני רואה יותר ויותר אנשים שנמשכים פיזית דרך פילטרים לא מדויקים בראש. למה אני מתכוונת? אצל הרבה אנשים המשיכה נשענת דווקא על האתגר, על הלא מושג, על המסתוריות. זהו מנגנון שקורה בתת המודע ויש לו סיבות לא מעטות, אך בשורה התחתונה, הוא גורם לכך שדווקא כשבטוח לנו, כשנעים וכשטוב, כשאין אתגר בלהשיג את האדם השני אלא רק בלהכיר אותו, התשוקה יורדת. הרבה פעמים זה מה שקורה לאורך שנים בקשר זוגי - ככל שהחברות גדלה, התשוקה יורדת. וזה מה שקורה גם לגאיה וגדי ורבים אחרים, רק ישר על ההתחלה.
כששאלתי גם את גדי וגם את גאיה עד כמה לדעתם זה קשור באתגר ובמסתוריות, שניהם הבינו פתאום שזה העניין. "נכון", אמר גדי, "כבר דיברנו על זה אני ואת פעם, שאני נמשך למה אל הלא מושג". נראה שרווח לו. גם גאיה הגיבה באופן דומה, והודתה שהאהבה הכי גדולה שלה היתה דווקא אל מישהו שהתייחס אליה נורא ושלא לקח אותה ברצינות. "מאז אני משווה את המשיכה שאני מרגישה לאחרים אל אותה משיכה שהרגשתי כלפי הבחור ההוא, וזה פשוט לא חוזר על עצמו יותר", סיכמה.
אז מה עושים במצבים כאלה?
קודם כל, מפתחים לכך מודעות. אחרי זה אני ממליצה שפשוט תנסו ותבדקו. אם עוד לא נכנסתם למיטה – כנראה שזה הזמן. והדבר השלישי שחשוב מכל - במידה והבנתם שזה הסיפור שלכם, דעו שיש גם תובנה משמחת – זה הכל בראש. אז עשו עבודה מנטלית עם עצמכם, נסו להבין מתי ולמה הצורך לכבוש התחיל לנהל את הדרך שלכם למציאת אהבה, ופנטזו על הצד השני, צרו את הסיטואציות שמדליקות אתכם ועופו עליהן.
עם זאת, דעו שלפעמים זה הסיפור שלנו - לפעמים חוסר האתגר משפיע על המשיכה, אבל לפעמים גם לא. לפעמים זה באמת עניין פיזי וכימי, ועם זה כבר קשה יותר להתווכח. אני לא מאמינה שכדאי להתפשר על תשוקה בחיי האהבה, זהו הרי אחד הדברים החשובים, המניעים, המאחדים והמהנים. אנרגיה מינית הא כוח גדול בחיים שלנו, ואם אין משיכה בכלל – זאת פשרה על הדבר הלא נכון.
בהצלחה!
הכותבת מאמנת אישית וזוגית בנקודתיים - תהליכי זוגיות
לפנייה לכתב/ת 
