הקו האדום: האריות והקרנפים נעלמים מהעולם
איגוד השימור העולמי פירסם תמונת מצב עגומה לעתידם של כ-23 אלף מיני בעלי חיים וצמחים בטבע. באפריקה האריות, הקרנפים והשימפנזים מתמעטים עקב ציד ואובדן שטחי מחייה. באירופה ישנם סימנים מעודדים לעתידו של השונר האיברי ובהודו הטיגריסים חוזרים לחיים. בארגון השימור טוענים כי זו "קריאת השכמה" לממשלות העולם כדי להציל את הטבע השברירי
איגוד השימור העולמי (IUCN) פרסם היום (ג') את "הרשימה האדומה" של המינים המצויים בסכנת הכחדה ואיום בטבע ברחבי העולם. ברשימה מופיעים 77,340 מיני בעלי חיים וצמחים המוכרים למדע, ביניהם 22,784 המצויים בסכנות שונות של הכחדה בטבע.
על פי הדו"ח, אובדן וצמצום בבתי הגידול של בעלי החיים זוהו כגורמי האיום המרכזיים על 85 אחוז מהמינים הקיימים כיום. בנוסף, מינים פולשים וסחר בחיות הבר הם חלק מהגורמים העיקריים שמביאים לירידה באוכלוסיית בעלי החיים והצמחים.
מלך האריות בסכנה
באפריקה מצבם של היונקים הגדולים, ביניהם הפילים, האריות והקרנפים נמצא בירידה מתמדת. בעוד שבדרום אפריקה מצבם של האריות השתפר מעט, במערב היבשת, האוכלוסיות של האריות הוגדרו בסכנת הכחדה חמורה, עקב ציד פרוע וירידה בכמות הטרף הזמינה לחתולים הגדולים.
גם במזרח אפריקה נרשמה על פי נתוני הדו"ח ירידה חדה באוכלוסיות האריות. הסחר ההולך וגובר באברי האריות לטובת תעשיית התרופות המסורתית באפריקה ובאסיה, נחשב לאחד האיומים החדשים במאבק על הישרדותם של האריות. אם לפני כ-40 שנה היו באפריקה למעלה מ-250 אלף אריות, כיום מוערך מספרם בין 20-30 אלף פרטים בלבד.
מאבדים את הקרן
393 קרנפים ניצודו מאז תחילת השנה (נכון ל-30 לאפריל) בדרום אפריקה. השנה שעברה היתה אחת הקשות לקרנפים, לאחר שניצודו 1,215 קרנפים בדרום אפריקה, בהשוואה ל-1,004 קרנפים ב-2013. ב-2007 ניצודו 13 קרנפים בלבד ועל פי הערכות, מדי יום ניצודים שלושה קרנפים בממוצע ומדי חודש ניצודים יותר ממאה פרטים.
כיום הציד מהווה את אחד האיומים הגדולים על הקרנפים ברחבי העולם. קרני החיות נמכרות בסכומי עתק של עשרות אלפי דולרים לקילוגרם. על פי הערכות, אם יימשך קצב הציד הנוכחי, הקרנפים עלולים להיכחד לחלוטין מהטבע ב-20 השנים הקרובות.
עד לפני מספר שנים, הצליחו בדרום אפריקה לשמור על אוכלוסיית קרנפים יציבה למדי. 73 אחוז מאוכלוסיית הקרנפים בעולם מצוייה בדרום אפריקה, אך מאז 2009 נראה כי ארגוני פשע חובקי עולם הפכו את המדינה ליעד מרכזי. תעשיית הסחר בחיות בר ואבריהן נחשבת לאחד מענפי הפשע הרווחיים והגדולים בעולם, יחד תעשיות הסחר בנשק וסמים.
דורסים בסכנה
מה הקשר בין הכחדת הפילים והקרנפים באפריקה לעופות הדורסים? הנשרים והעוזניות סובלים קשות ממימדי הציד הברוטליים נגד הקרנפים והפילים. הציידים החוששים כי הנשרים התרים אחרי פגרים יסגירו את מיקומם והם משתמשים ברעלים כדי להרוג את העופות הדורסים.
מחקר חדש שפורסם לאחרונה, מצביע על כך כי לראשונה מזה 30 שנה נרשמה ירידה של 62 אחוז באוכלוסייתם של שמונה מיני נשרים ועוזניות. על פי החוקרים, בקרב שבעה מהמינים, נרשמה ירידה של למעלה מ-80 אחוז תוך שלושה דורות.
הרעלות של ציידים וחקלאים, סחר בעופות הדורסים למטרות רפואה מסורתית ומאכל, נחשבים לגורמים העיקריים לתמותת הנשרים. החוקרים קוראים לרשויות לפעול במהירות לפני שיהיה מאוחר מדי, תוך דרישה להגביר את החקיקה והאכיפה נגד מכירת רעלים וחומרי הדברה, צמצום הסחר בחלקי הנשרים למטרות מזון או תרופות, וכן מיזעור הפגיעות של העופות הדורסים בקווי מתח וטורבינות רוח.
כריתת יערות ומחלות מאיימים על הקופים באפריקה
מספר הגורילות והשימפנזים במרכז אפריקה ממשיך לרדת בעקבות ציד, אובדן שטחי מחייה ומחלות. השילוב בין חוסר אכיפת החוק ושחיתות ברשויות המדינה, מוביל לאובדן של הקופים בטבע.
תוכנית להגנה על הקופים שתצא לדרך השנה ותימשך כעשור, אמורה לסייע לקופים המצויים בשש מדינות. החשש בנוסף לציד של החיות וכריתת יערות הוא ממחלת האבולה שגבתה קורבנות רבים השנה באפריקה. הקופים גם סובלים מהתפרצויות המחלה ובשתי התפרצויות עבר לפני כ-10 שנים ו-20 שנה, אלפי גורילות ושימפנזים מתו בגבון וקונגו.
"הנמר" של אירופה שב לטבע
למרות הסכנות המרחפות על בעלי חיים רבים, מאמצי הצלה של מינים שונים נושאים פרי לאחר שנים רבות. אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים אותו בחרו עורכי הדו"ח להדגיש הוא החזרה לחיים של השונר האיברי המצוי בספרד ופורטוגל.
מדובר בטורף קטן אך קטלני, המסוגל להרוג שועלים, חתולי בר וכלבים במטרה להבטיח אספקה יציבה של מזונו העיקרי - ארנבות, או כדי להגן על צאצאיו. בנוסף למכרסמים ויונקים קטנים הוא צד גם ציפורים.
גבולות הטריטוריה שלו מתפרשים לעיתים למרחקים של 20 קמ"ר וככל הידוע, כל שונר מסמן את הטריטוריה שלו ומגן עליה בקפידה, במיוחד אם מצויות בה ריכוזים גדולים של ארנבות. משקלה של נקבת שונר מגיע עד לעשרה קילוגרם ואורכה כ-88 ס"מ ואילו הזכר מעט כבד וארוך יותר. משקלו נע עד כ-13 קילוגרם ואורכו כמטר.
ב-2002 נותרו רק 52 שונרים בוגרים בטבע וב-2012 מספרם עלה ל-156. חלק ממאמצי השימור של השונרים התמקדו גם בהגדלת אוכלוסיית הטרף העיקרי של השונר – ארנבות. המאבק המשולב במלכודות בלתי חוקיות ורבייה של הטורפים תחת פיקוח והשבתם לטבע, סייעו להגדלת האוכלוסיה של השונרים.
דריסה על ידי מכוניות ומשאיות בכבישי ספרד, הרס בתי הגידול בעקבות תהליכי עיור וכריתת יערות, עדיין מהווים איום על הישרדותם של השונרים. כיום ישנן תוכניות פיצוי לחקלאים שסובלים מטריפה של חיות משק על ידי השונרים, במטרה לצמצם את הירי הבלתי חוקי בבעלי החיים.
עוד סיבה לאופטימיות זהירה מגיעה מאסיה, מעוזו של הטיגריס הבנגלי. על פי סקר שנערך השנה בעשרות שמורות טבע ברחבי הודו, בסיוע של פקחים ומצלמות מעקב, נספרו 2,226 טיגריסים - עלייה של 30.5% בהשוואה לסקר הקודם שנערך ב-2010, שבו אותרו 1,706 טיגריסים.
הסיבה לעלייה במספר הטיגריסים, נובעת ממיזמים לשמירה על החיה מפני ציד והגנה על אזורי המחיה. בעולם נותרו כיום פחות מ-3,200 טיגריסים והם מצויים בסכנת הכחדה חמורה.
לפנייה לכתב/ת 
