יש עסק, אין רישיון: 'מדיניות מכוונת ומסוכנת'

כיצד מאפשרים לעסק שפועל ללא רישיון לפתוח את שעריו שוב ושוב, אף שתביעות מרחפות מעל ראשי בעליו ולמרות הרשעות קודמות שלהם? התאונה הטראגית באולם "עדיה" ביבנה, שבה נהרגה אביבה חיסון מקריסת גשר תאורה במהלך חתונה, מאפשרת בחינה מחודשת של הבירוקרטיה והאכיפה הלוקה בחסר.

עוד כותרות על האסון ביבנה:

בלי תקן, בלי מערכת אבטחה: "יכלו להיות עשרות הרוגים באולם"

בעלי האולם מתגוננים: "האסון - כוח עליון"

אביבה נהרגה כשאחזה בידו של בעלה: "אסון בלתי נתפס"

אחד מבעליו של אולם "עדיה" הורשע בעבר כמה פעמים בניהול עסק ללא רישיון ואי קיום צו סגירה. החלטות בית המשפט לגביו נוגעות להפעלת אולם אירועים אחר ברחוב פרת ביבנה. כך אירע גם בפברואר 2011, בבית משפט השלום ברחובות. בית המשפט הוציא צו שלפיו על המקום להפסיק לפעול עד אוגוסט אותה שנה ואולם איש לא קיים את ההחלטה. בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום נוסף, ובנובמבר 2013 הוא הורשע באי קיום צו בית משפט. הוא חויב לחתום על התחייבות כספית בסך 15 אלף שקל ועל כך שעליו להימנע במשך שלוש שנים מלעבור על עבירה על חוק רישוי עסקים.

בתוך כך, לאולם האירועים ברחוב הפרת הוצא בינתיים היתר זמני אך זה פקע באפריל 2014. למרות זאת, ועל אף החלטות בית המשפט, הוא המשיך לפעול. בביקורות שערכו שם בדצמבר 2014 ובינואר 2015 נמצא כי העסק ממשיך לפעול ללא רישיון. בעקבות זאת הגישה עיריית יבנה כתב אישום נוסף בגין ניהול עסק ללא רישיון ברחוב הפרת, שבו מואשם גם בעלים נוסף של אולם "עדיה". על פי כתב האישום, הנאשמים קיבלו כמה התראות ממחלקת רישוי עסקים בעיריית יבנה להסדיר את הרישיון לעסק, אולם עד היום לא פעלו בהתאם.

אלפי עסקים פועלים בלי היתר

עו"ד יוסי חביליו שימש במשך כעשור יועץ המשפטי של עיריית ירושלים וכיום הוא היועץ המשפטי של כמה ועדות ורשויות מקומיות. לדבריו, פתיחת בית עסק ללא היתר ורישיונות מתאימים היא תופעה נרחבת. הוא מצביע על בעיה מבנית בארץ: "אלפי עסקים פועלים בלי היתר בנייה או בלי טופס 4 (אישור אכלוס) וכתוצאה מכך בלי רישיון עסק. זו הפרת חוק בוטה וגם מסוכנת".

נהרגה מקריסת התאורה: אביבה חיון

אישום קודם נגד בעלי אולם "עדיה"

הסיבה לכך נעוצה לדבריו ב"אוזלת יד ואפילו הייתי אומר מדיניות מכוונת בחלק מהמקרים של הרשויות, בעיקר הרשויות המקומיות אבל גם המדינה. הן לא מבצעות אכיפה יעילה ולא נותנות עדיפות, לא מקצות משאבים מתאימים לטיפול בעבירת בנייה ועבירות רישוי עסקים". חביליו הסביר כי הדבר נובע לעתים מרצון לעזור לעסקים, להקל מול הבירוקרטיה".

הוא הוסיף: "יש תחושה שחלק גדול מהגורמים לא מעוניינים באכיפה יעילה. צריך לקחת בחשבון שראש רשות שמבצע אכיפה עלול לפגוע במאגר הבוחרים שלו. מי שנפגע זה הציבור. יש מקומות שבהם יש אכיפה יעילה אבל לצערי זה המיעוט ולא הרוב". 

מרחמים על העבריינים

חביליו הצביע על מדיניותם של בתי המשפט, שלדבריו נוהגים בסלחנות. "מרחמים או מרצון להקל נותנים ארכות ועוד ארכות להסדרת הרשיונות והרבה פעמים עסק פועל בלי רישיון או בלי היתר או בלי טופס 4 בחסות פסק דין של בית משפט שנתן צו סגירה אבל דחה אותו. זה סטנדרט במדינת ישראל. גם כשמוגש כתב אישום העסק לא נסגר אל מקבל צו נדחה". 

לפיכך לדבריו ברור לכול "שבישראל פעמים רבות בתחום התכנון והבנייה ורישוי עסקים העבריינות משתלמת. אין התרעה". הוא הוסיף כי בכמה מדינות אחרות "הבירוקרטיה הרבה יותר פשוטה, הרבה דברים נתונים לאחריות היזם. אבל אם מישהו נתפס בעבירה - הוא משלם מחיר כל כך גבוה וכך נוצרת הרתעה. אם תקל בבירוקרטיה ולא תבצע אכיפה מרתיעה זה יביא לתופעות שליליות".

מנגד, מהנדס עיריית תל אביב לשעבר ישראל גודוביץ' הבהיר כי גם רישיון עסק לא היה יכול למנוע את האסון ביבנה. "מחלקות רישוי עסקים מקבלות חוות דעת ממחלקת התכנון, ואלו לא נותנות אישור לכל מיני מתקנים שמוצבים בתוך המבנה, כמו מנורה, שירותים או רצפה מקולקלת. אם הרצפה בבניין התקלפה או נסדקה או שהותקנה תמונה על הקיר לא כמו שצריך - אין לזה קשר לרישוי עסקים. עורכי הדין יוכלו 'לנצח' כאן כי יגידו שאין קשר בין רישיון העסק לתליית מנורה".

גם בהתאחדות קבלני השיפוצים מציגים מונה דומה. ערן סיב, יו"ר ההתאחדות, הסביר בראיון לאולפן ynet כי חוק הבניה מחייב את מבצע העבודה לעשותה בצורה סבירה כדי למנוע מקרים כאלה, "אבל לא מצוין באופן רציני, ישיר, מדויק - שכל דבר מעל משקל של 50 קילו או 60 קילו צריך אישור של קונסרוקטור - לגבי החיזוק שלו כדי שלא ייפול".

להערכתו, עשרות תקרות גבס קורסות מדי שנה. "לצערי, חוץ מהמנורה שנפלה יש המון תקרות גבס שנופלות, אבל אף אחד לא יודע, אף אחד לא שומע. לפני שבועיים נפלה תקרת גבס בתל אביב. לפני חודש וחצי בבאר שבע".