שתף קטע נבחר
 

בנק ישראל: ב-2016 יידרש קיצוץ 10 מיליארד

בבנק מעריכים, כי רמת ההוצאות הצפויה של הממשלה בשנה הבאה תהיה גבוהה בכ-10 מיליארד שקל מתקרת ההוצאות שמתיר החוק. הגירעון בתקציב יסתכם בכ-3.3% מהתוצר. כדי לעמוד ביעד הגירעון תהיה הממשלה חייבת, בנוסף לקיצוץ בהוצאותיה, להעלות מסים בכ-8 מיליארד שקל. קרן המטבע: צמצום הגירעון יהיה אתגר לנוכח ההסכמים הקואלציונים

גזירות התקציב החדשות כבר בדרך. בשנת 2016 תהיה רמת ההוצאות הצפויה של הממשלה גבוהה בכ-10 מיליארד שקל מתקרת ההוצאות שמתיר חוק התקציב. בנוסף לכך, הגירעון הצפוי בתקציב השנה הבאה, בהנחה שלא יבוצעו צעדים שיגדילו את הכנסות הממשלה, יסתכם בכ-3.3% מהתוצר.

 

 

גירעון צפוי זה גדול ביותר מ-8 מיליארד שקל מיעד הגירעון הקבוע בחוק (2.5% מהתוצר). כתוצאה מכך תהיה הממשלה חייבת, בנוסף לקיצוץ הגדול בהוצאותיה, להטיל גם מסים נוספים בהיקף של כ- 8 מיליארד שקל, כדי לעמוד ביעד הגירעון. כך מעריכים כלכלני חטיבת המחקר של בנק ישראל בסקירה הפיסקלית התקופתית שלהם.

הממשלה תידרש גם לקיצוץ וגם להעלאת מסים (צילום: מרק ישראל) (צילום: מרק ישראל)
הממשלה תידרש גם לקיצוץ וגם להעלאת מסים(צילום: מרק ישראל)
 

הסקירה הפיסקלית מצורפת לסקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים, שמפרסם היום (ד') הבנק. בסקירה הפיסקלית מנתחת חטיבת המחקר את ההתפתחות הצפויה של הוצאות הממשלה, הכנסותיה, הגירעון בתקציב המדינה והיחס בין החוב הציבורי לתוצר, על בסיס ההחלטות התקציביות שקיבלה הממשלה - ובכלל זה גם כולל ההחלטות שנכללות בקווי היסוד של הממשלה החדשה. 

 

לדברי מחברי הסקירה הפיסקלית, בחינת ההתפתחויות הצפויות בשנים 2017 עד 2020 מלמדת כי ללא צעדים מתקנים, הגירעון צפוי בשנים אלה להתבסס ברמה של כ- 3.5% מהתוצר, והיחס בין החוב לתוצר יעלה עד סוף העשור לרמה של יותר מ- 70%. זאת בהנחה שהממשלה לא תקבל עד שנת 2020 החלטות חדשות הכרוכות בהגדלת הוצאותיה או בהקטנת הכנסותיה.

 

הקטע המעודד יותר בסקירה הפיסקלית של בנק ישראל הוא שבשנת התקציב הנוכחית, שבה פועלת כידוע הממשלה על בסיס תקציב המשך של הקצבה חודשית בשיעור 1/12 מתקציב השנה שעברה, צפוי הגירעון התקציבי להסתכם רק ב- 2.5%-2.8%, וההוצאות הממשלתיות צפויות להיות דומות לתקרת התקציב שקובע הכלל הפיסקלי.

 

קרן המטבע: פערי הכנסה גבוהים בהשוואה בינלאומית 

בתוך כך, משלחת קרן המטבע הבינלאומית הגישה היום לשר האוצר ולנגידת בנק ישראל את הדוח הראשוני לשנת 2015. קרן המטבע מציינת בדו"ח כי צמצום הגירעון יהיה אתגר, לנוכח ההסכמים הקואלציונים שיעלו את ההוצאות מעבר לתקרה הנוכחי. בקרן המטבע מדגישים כי יש להתייחס לאתגר זה מיידית ולא לדחות את ההתמודדות עם צמצום הגירעון לעתיד.

 

לטעמם, קובעי המדיניות צריכים להחליט כיצד להפחית את הגירעון. אם הוצאות הממשלה נמוכות גם כך ואינן מאפשרות קיצוץ נוסף, האמצעים להפחתת הגירעון צריכים להיות מהצד של ההכנסות - כלומר העלאת מסים. בדו"ח מצוין כי התחזית הכלכלית של ישראל חיובית וכי הצמיחה הכלכלית צפויה להתאושש השנה ולהגיע ל-3% בהשוואה ל-2.8% ב-2014.

 

בהשוואה בינלאומית מציינים בקרן המטבע כי פריון העבודה נמוך ואי השיווין הוא מהגבוהים במדינות מתקדמות. בהתייחס לפריון העבודה הנמוך במשק, בקרן המטבע סבורים כי ללא שיפור במדד זה צפויה האטה במשק: "אם הפריון לא יואץ, צמיחת התוצר תואט בהתאם".

 

גם צמצום האי שוויון זוכה להתייחסות בדו"ח, ובקרן המטבע ממליצים לממשלה לרכז מאמצים מצד רשויות הממשלה, בעלי עניין וקהילות כדי לגבש אסטרטגיה מקיפה להפחתת העוני.

 

לפי כותבי הדו"ח, "אי השיווין בהכנסות משקף הן אי שוויון גבוה בהכנסות מעבודה, עם שיעור גבוה של משרות בשכר גבוה ובשכר נמוך יחסית למדינות אחרות; והן פחות חלוקה מחדש של ההכנסות באמצעות מערכת המסים והעברות יחסית למדינות אחרות".

 

בדו"ח מצוינים שני מגזרים בהם מרוכז העוני: המגזר הערבי-ישראלי והמגזר החרדי, בהם שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה נמוכים יותר, ההשכלה נמוכה יותר, והמשפחות גדולות. עם זאת מצוין, כי גם בקרב יהודים לא חרדים פערי ההכנסה גבוהים יותר מאשר כמעט בכל המדינות המתקדמות.

 

באשר לנדלן מציינים בקרן המטבע את החשיבות של הגדלת היצע הדירות. "מחירי הדיור עלו באופן חד בשנים האחרונות, כאשר הביקוש – שהתחזק עוד יותר עקב שיעורי הריבית הנמוכים – עלה, וההיצע לא עמד בקצב". בדו"ח מברכים על כוונות הממשלה החדשה להגדיל את ההיצע באמצעים שונים, ולרכז מספר רשויות הקשורות לדיור במשרד אחד לטובת קיצור תהליך התכנון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים