שירה: "אנשים מתים לא מתקשרים"
"היה לי טלפון ממספר חסוי/ אבל אנשים מתים לא מתקשרים/ הם לא מתקשרים/ ואומרים הלו במבטא צרפתי". שירה מאת סיון שיקנאג'י
טהרה
בְּחֶדֶר קָטָן
אַרְבַּע סַבְתּוֹת כְּפוּפוֹת
עוֹמְדוֹת מֵעָלַיִךְ
מְבָרְכוֹת וְשׁוֹטְפוֹת.
כְּשֶׁאֲנִי נִכְנֶסֶת
הֵן מְצַוּוֹת
"יַלְדָּה, תַּעֲשִׂי הַקָּפוֹת וְתֵצְאִי"
כָּכָה — גּוּף שֵׁנִי, נְקֵבָה, עָתִיד.
וְאָז אַחַת מֵהֶן לוֹחֶשֶׁת
שֶׁפַּעַם הָיִית הַמּוֹרָה שֶׁלָּהּ לְעִבְרִית.
גּוּף שֵׁנִי, נְקֵבָה, עָבָר.
*
אנשים מתים לא מתקשרים
הָיָה לִי טֶלֶפוֹן מִמִּסְפָּר חָסוּי,
אֲבָל אֲנָשִׁים מֵתִים לֹא מִתְקַשְּׁרִים.
הֵם לֹא מִתְקַשְּׁרִים
וְאוֹמְרִים הָלוֹ, בְּמִבְטָא צָרְפָתִי
אוֹ קוֹרְאִים לִי "מָה פּוּפֶּה"
אֲנָשִׁים מֵתִים לֹא מִתְקַשְּׁרִים.
הֵם לֹא מִתְקַשְּׁרִים כִּי הֵם מֵתִים
וַאֲנָשִׁים מֵתִים לֹא מִתְקַשְּׁרִים.
הילדה הזו היא לא את
וְלֹא אֶקְרָא לָהּ בִּשְׁמֵךְ
וְלֹא אֶגְזֹר לָהּ קַצְווֹת פּוֹנִי
וְלֹא אֶגַּע בָּהּ בַּצּוּרָה שֶׁנָּגַעְתִּי בָּךְ
וְלֹא אֶחְשֹׁשׁ מִמּוּמִים בַּלֵּב
וְלֹא אַעֲנִיק לָהּ מַשְׁמָעֻיּוֹת נִסְתָּרוֹת
וְלֹא אֲצַפֶּה מִמֶּנָּה לִהְיוֹת
מַה שֶׁאֵינָהּ.
הַיַּלְדָּה הַזּוֹ הִיא לֹא אַתְּ.
אֲבָל אִם בְּמִקְרֶה יִקְרֶה
שֶׁתִּירַשׁ מִמֵּךְ אֶת עֵינֵי הַשָּׁקֵד
אוֹ אֶת נְקֻדַּת הַחֵן בְּמֶרְכַּז הַלֶּחִי
אוֹ אֶת הַחִיּוּךְ שֶׁמְּכַוֵּץ לָךְ אֶת הָאַף
אוֹ אֶת אַהֲבַת הַחֹרֶף שֶׁלָּךְ
אֶשְׂמַח.
שירים אלו לקוחים מתוך ספרה של סיון שיקנאג'י, "מאין לך אהבת החורף הזאת?" שראה אור לאחרונה בהוצאת פרדס. ספר זה זכה בפרס שרת התרבות והספורט למשוררים בתחילת דרכם.