טיפול בבישול: "משמח אותי לבשל לאנשים"

"עשיתי תואר בכלכלה וניהול כי צריך, ואחרי שסיימתי את התואר בהצטיינות הבנתי שבעצם מה שאני רוצה הוא לעסוק בבישול", מודה רותם ליברזון בת 44, נשואה ואימא ל-3 ילדים מתל אביב. ליברזון הפכה את האהבה שלה לאוכל לבלוג, ועכשיו היא מוציאה ספר בישול ראשון במימון המונים.

הכל התחיל בניו-יורק, לשם הגיעה בעקבות העבודה של בן זוגה. במהלך 11 השנים בהן התגוררה שם, היא ילדה את שתי בנותיה, עשתה תואר ראשון ואז גילתה שהיא בכלל רוצה לבשל: "למדתי ב-French Culinary Institute והתאהבתי בתחום", היא מספרת. "עבדתי במספר מסעדות שם, וההתמחות העיקרית שלי היתה בבישול ופחות באפייה. עם השנים הבנתי שצריך להיות איזון בין מתוק למלוח, כמו החיים עצמם".

לפני 15 שנה חזרו בני משפחת ליברזון לארץ, ורותם ידעה שאת האהבה החדשה שלה היא תמשיך לממש גם כאן: "במשך שנים לימדתי בישול אצלי בבית. הבאתי קונספט חדש, שלא היה מוכר עד אז בארץ, בו התלמידים מגיעים אליי הביתה, ולומדים בישול לצד בקבוק יין וארוחה טובה".

כעבור שבע שנים בהן לימדה בישול ואירחה אינספור אנשים בביתה, חזרה ליברזון לספסל הלימודים לטובת תואר בפסיכולוגיה. הלימודים היו אלו שדחפו אותה לפתוח את הבלוג "טיפול בבישול", שלוש שנים מאוחר יותר. "בעיני אוכל זה סוג של תרפיה", היא אומרת. "הוא מרגיע ומשמח אותי, וזו גם הסיבה שקראתי לבלוג שלי כפי שקראתי לו. דרך הבלוג אני נפגשת עם הקוראים שלי, שהפכו עם הזמן לחלק נכבד מהחיים שלי, כמו משפחה.

"כבר בהתחלה הבנתי שאני לא רוצה לכתוב על המרכיבים של המתכון בצורה יבשה, אלא לספר את הסיפור האישי של כל מתכון - מאיפה הוא הגיע, איך הוא מתחבר אלי וכדומה. אין מתכון שאני לא מגלה. ככה אני מראה את האהבה שלי לקוראים, ומשמחת גם את עצמי על הדרך".  

"מסבתא שלי הפרסייה. במטבח שלי יש המון השפעות פרסיות. למרות שלמדתי בישול צרפתי ואני מעודכנת בכל הסגנונות, בסוף אני תמיד משתמשת בעשבי תיבול טריים, במי ורדים ובניחוחות פרסיים. אני גם עושה אינטרפטציות באוכל. למשל, סבזי פרסי אני מכינה עם דגים, את הגונדי, קציצת חומוס, אני עושה בלי בשר וממלאת עם תמרים במקום".

"את המשפחה שלי. הם הכי ביקורתיים, אבל גם הכי מפרגנים".

אתם, כמשפחה, אוכלים במסעדות?

"אני נהנית מאוד לשבת במסעדות, בחו"ל ובארץ, אבל יש לי אוכל כל כך טוב בבית שאני לא מרגישה שאני צריכה לצאת מהבית, אבל כשאני כבר הולכת - אני נהנית. יש פה שפים מעולים כמו אייל שני, יוסי שטרית, ארז קומורובסקי ומיכאל מביסטרו מיכאל במושב לימן".

"תמיד ידעתי שיום אחד אוציא ספר בישול"

אחרי הבלוג המצליח, החליטה ליברזון שהגיע הזמן להתקדם הלאה ולהגשים את החלום הגדול - הוצאת ספר בישול שירכז את כל המתכונים שלה. את הספר, מוציאה רותם בעזרת מימון המונים באינטרנט. לדבריה, זו הדרך היחידה בה תוכל לשלוט על התוכן של הספר מבלי שגורמים אחרים יתערבו.

"החברה למימון המונים פנו אליי בנוגע להוצאת הספר, והבנתי שזו הדרך הטובה ביותר עבורי להגשים את החלום הזה. אני פרפקרציוניסטית ורוצה שהכל ילך כפי שאני אוהבת, ואת זה אפשר לעשות בחברה לגיוס המונים. מלבד זה, המצב של ההוצאות לאור עגום מאוד היום".

ליברזון התחילה את תהליך העבודה על הספר לפני כשנה, ודי מהר הצליחה לאסוף לא פחות מ-110,000 שקלים. כיום נותרו לה רק 40,000 השקלים האחרונים. לדבריה, כ-40 אחוזים מהמתכונים שיהיו בספר הם חדשים, כאלה שלא הופיעו מעולם בבלוג.

המשפחה תמכה?

"הם תומכים מאוד. זה לא פשוט, אני עבודת על הספר המון, ויש לי ילד בן 4 שלא קל לו עם זה, אבל זה עושה לי טוב והמאמץ משתלם בסוף".

כמה עותקים את מתכוונת להוציא?

"אחרי שהספר יהיה מוכן תהיה חברת הפצה שתפיץ את העותקים באיטליזים, בחנויות שונות, באספרסו בר. היופי הוא שאני לא מחויבת להוציא אותו במקומות מסוימים, ויכולה למכור אותם איפה שאני רוצה".   

לדבריה, הייחוד של ספר הבישול שלה הוא בכך שיהיו בו מתכונים אותנטיים של בית, כאלה שלא מתיימרים להיות מפונפנים או זהים למנות שמגישים במסעדות. "המהות שלי היא אוכל ביתי", היא מבהירה, "ואני נותנת את כל הידע והניסיון שצברתי בכל שנותיי כבשלנית. רוב המתכונים יהיו פשוטים, וחלק קטן מהם יהיה מורכב יותר. הכל יהיה מוסבר היטב ובצורה ברורה ובהירה, בליווי תמונות".

קבלו טעימה קטנה משלושה מתכונים של רותם ליברזון:

פסטה פסטו סלק

אין אחד שלא מצא את עצמו בסצנה הבאה – שירותים, חיוורון, מחשבות אבדניות, תחושת קץ מתקרבת. שאגות בהלה, צלצול היסטרי לאימא, דודה, סבתא אחות. כתיבת צוואה. בתכלס – בסך הכל אכלתם סלק, לא סרט. סלק. אתמול בלילה, ושכחתם.

אז אחרי המתכון הזה, ההיסטרי, מבקשת לא להיכנס לסרטים רק לסלקים והרבה מהם. להכניס אותם לתנור, ככה, כמו שהם, לאפות על הרבה מלח גס. הם מתמתקים להם וצבעם נשמר היטב.

אחר כך טוחנים את כל הוורוד הבריא הזה עם שמן זית משובח, מעט שום ומלח וצובעים פסטה נהדרת בצבע עז. מגישים עם בצל ירוק טרי ושמנת חמוצה, ואלוהים איזו חגיגה.

(צילום: רותם ליברזון )

לקנות:

1 חבילת פסטה מבושלת לפי הוראות יצרן

6 סלקים טריים, אפויים בתנור על חום של 200 מעלות כשעה וחצי מעל מלח גס (לא לכסות בנייר כסף)

1/2 כוס שמן זית משובח

2 שיני שום טריות

1/4 1 כפית מלח 

צ'ילי טרי לפי טעמכם

לקישוט:

מעט עירית או בצל ירוק, קצוצים דק

1 גביע שמנת חמוצה

אופן ההכנה:

1. מקלפים את הסלקים, ומכניסים אותם למעבד מזון יחד עם השום, שמן הזית והצ'ילי. טוחנים מספר דקות עד לקבלת משחה אחידה בסמיכות של ממרח חומוס דליל. אם אתם זקוקים לעוד שמן זית -הוסיפו.
2. מתבלים במלח לפי טעמכם, ומערבבים עם הפסטה החמה.
3. מקשטים בבצל הירוק ומגישים עם שמנת חמוצה. חגיגה.
   

עוגת ליים מנגו

המלחמה נגמרה, גם אני. זו הייתה מלחמה קשה, סוג של שבר פנימי שעדיין לא יכולה לכתוב אותו. קמתי הבוקר, ושום תחושה של רווחה לא פשטה בי, להיפך. עצב חדש, בנוסף למה שהצטבר במהלך הימים. מאיים עלי ולופת אותי חזק.

כל החודש לא הצלחתי באמת לכתוב, וגם עכשיו המילים קשות לי, כאילו אין בהן את הנחמה שאני רגילה בה. ערמות של שאלות, תהיות, ודאגה עולות בי, ותשובות – אין.

רק במטבח הכל ברור לי. מדויק. מערבבים, לשים, יוצקים, אופים ומיד התוצאה – ממלאת, מרגשת, מרגיעה, משביעה. ולכן בישלתי המון כל החודש. נולדו לי מתכונים נפלאים שאעלה אותם בקרוב, ואתם תוכלו ליהנות מהם.

כגודל העצב כך ייצא לי תבשיל טוב יותר. כגודל החרדה, כך נאפתה לי העוגה טעימה ונימוחה יותר. זהו כנראה הריקוד האישי שלי במלחמות. כך אני נלחמת בכאב הפנימי. ודווקא היום אפילו זה כבר לא עוזר.

השילוב הזה גאוני, מנגו וליים, צמד חמד. המנגו, עסיסי, מתקתק כתום, הליים – בעל ניחוח משכר, סוג של חמצמצות עם גאווה וייחוס, האח המוצלח של הלימון.

שניהם עונתיים, חולפים לפתע בלי שום הכנה, ומשאירים אחריהם ניחוח מרגש. והפעם, העוגה הזאת, שהיא פשוטה אבל מלאת טעמים משתלבים ומתמזגים. מעל העוגה יש זיגוג לימוני שנותן ארומה וטעם של עוד ועוד.

(צילום: רותם ליברזון )

לקנות:

5 ליים – מיץ לחוד וגרידה לחוד

4 ביצים

1 כוס סוכר

1 גביע יוגורט

200 גר' חמאה מומסת

2 כוסות קמח תופח

1 מנגו בשל, חתוך לקוביות בגודל של 1 ס"מ

לזיגוג:

100 גר' אבקת סוכר

4 כפות מיץ ליים

1 כף גרידת ליים

1 כף מים (אם צריך)

אופן ההכנה:

1. בקערת מיקסר עם וו גיטרה מערבבים היטב את הסוכר והחמאה, עד שמתקבלת לתערובת תפוחה. מוסיפים את הביצים לאט ובהדרגה ואז את היוגורט, מיץ מ-4 ליים וכף גדושה של גרדת ליים. בסוף מוסיפים את הקמח, ומערבבים מעט רק עד שהתערובת הומוגנית.
2. שופכים את הבלילה לתבנית משומנת היטב ומקומחת, או כמו שאני עשיתי ופיזרתי עליה סוכר. מוסיפים מעל את קוביות המנגו, ומכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות בין חמישים דקות לשעה, או עד שקיסם שננעץ בעוגה יוצא יבש והעוגה מעט שחומה בקצוות.
3. בינתיים מכינים את הזיגוג - בסיר קטנטן מכניסים את מיץ הליים ואבקת הסוכר, ומבשלים על אש קטנה כחמש דקות עד לקבלת לסירופ סמיך. במידה ומסמיך מידי, מוסיפים כף של מים לדילול. מוסיפים את יתרת גרדת הליים, ושופכים באופן חופשי על העוגה המחוררת בקיסם מיד כשהיא יוצאת מהתנור ועדיין חמה. מקשטים במעט גרידת לימון, ונהנים מניחוח מטריף בכל הבית.
   

קיפודי גלידה ומרשמלו אפויים

מנה אחרונה בדקת עבודה.

"קיפוד אני רוצה, קיפוד", זועק הזאטוט, בעודו אוחז ביד קטנטנה עיגול פלסטלינה מעוך ובו תקועים ללא שום חן קיסמי שיניים שבורים. זאת, היתה כמובן האופציה האחרונה שלי להציל את המצב בבית לאחר חודשים מתישים של חיפוש נואש אחרי החיה המתוקה להפליא והאהובה גם עליי, אך לגמרי חסרה בנוף העירוני. באמת שהשתדלתי למצא קיפוד. 

קראנו לו בכל גינה אפשרית, ועדיף כשקצת החשיך, וכך גם העצבים שלי. הפכנו כל דרדר שהתגלגל בחורשה, וצעקנו ביחד בגרון ניחר "קיפודי, קיפודי, איפה אתה?". קראנו מאות פעמים את "שמוליק קיפוד", ואכלנו ערמות של תותי סוף עונה.

ובעיקר, הרגעתי לו את פרצי העצב המודחקים, כשהבין שלראות קיפוד בטבע זה סיפור שהוא מעבר לליגה שלי. "אני אוהב אותו" ממשיך הזאטוט לייבב, " כי יש לו אף" הוא מוסיף בדרמתיות.

ואני? מה אעשה, מה? נכנסת לאזור הנוחות שלי, שם אני הקוסמת ואני יכולה להכין גם קיפודים, כן גם קיפודים, הבנת זאטוט? מכינה ערמות מהם בדקה וחצי של עבודה, ומצליחה לרומם רוחות נדכאות ותשוקות לחיות הכי מתוקות.

מתכון היסטרי, מתאים לימים חמים, לעצבים רותחים, למונדיאל, ולילדים שאוהבים קיפודים.

באמת דקה עבודה, שלושה מרכיבים ויש לכם מנה אחרונה מנצחת.

(צילום: רותם ליברזון )

לקנות:

1 חבילת פתי בר

100 גר' חמאה

1 חבילת גלידה לפי טעמכם

1 שקית של מרשמלו, כאלו שנראות כמו טיפות גדולות

אופן ההכנה:

1. במעבד מזון טוחנים היטב לפרורים קטנטנים את הפתי בר והחמאה. משטחים היטב בתבנית שבחרתם (כל תבנית מתאימה, תלוי מה הגודל שאתם רוצים), ממש כמו בצק לבסיס של עוגה. מהדקים היטב עם כפות הידיים. מניחים במקפיא לחצי שעה לפחות.
2. כשרוצים להגיש את המנה, מוציאים את התבנית הקפואה והגלידה הקפואה ומורחים על גבי בצק הפתי. מוסיפים כמה כפות גדושות של הגלידה בטעם האהוב עליכם, כך שתכסה את כל הבצק. מעל מניחים יפה את המרשמלו בצורה אחידה, ומכניסים שוב למקפיא למשך 10 דקות נוספות.
3. מכניסים לתנור שחומם מראש לגריל עליון ל-15-10 שניות בלבד, כדי שהמרשמלו ימסו מעט ויקבלו גוון שחום, מקורמל. וזהו. מוכן.
4. מגישים מיד, לקול צהלות הילדים, הבעלים שמול המונדיאל, וגם לקול עדין של הצהלות שלנו.
   

לתמיכה בפרויקט לחצו כאן