מה שקורה בקליבלנד: בלוג ה-NBA
לברון ג'יימס עסוק במשחקי כוח, ג'יי.אר סמית' מתלבט באמת ומו וויליאמס רוצה לתפוס טרמפ על ההצלחה. דלבדובה, לאב ומוזגוב נשארים, וגם בלאט, כנראה. בלוג ה-NBA מנסה להבין כיצד סגנית האלופה תיראה אחרי הקיץ הקרוב, מנסה לפזר את ערפל הספקולציות ולעשות סדר בין ים הדיווחים
בימים האחרונים נראה היה שאי הוודאות סביב קליבלנד הולכת ומתגברת. בתוך פחות משבוע שלושה ברגים מרכזיים בקבוצה העמידו עצמם לחסדי השוק החופשי והעולם הגדול, עם הפיכתם לשחקנים חופשיים והחלטתם שלא לממש את האופציה שהייתה להם להמשיך בקבוצה בעונה הבאה.
המשמעות של התרת ההסכמים אליהם הגיעו עם ראשי המועדון לא ברורה לחלוטין, אך כבר כעת ברור כי יהיה נכון יותר לבחון כל מקרה לגופו, בעיקר מכיוון שכל אחד מהמקרים שונה בתכלית מהאחר.
נפתח עם תרגיל בדמיון מודרך. בואו נניח לרגע שלברון ג'יימס עולה מחר בבוקר למשרדו של הבעלים דן גילברט ונותן לו אור ירוק להמשך כהונתו של דייויד בלאט כמאמן. אחר-כך, בואו ננסה להפסיק להתכחש למציאות שבה לברון הוא זה שיקבע האם בלאט ימשיך בתפקידו.
עכשיו, כששמנו את זה מאחורינו, אפשר לדבר על השבועות המכריעים שמחכים לקאבלירס – אולי הקבוצה שיהיה הכי מעניין לעקוב אחריה בתקופה הקרובה, בלי שום קשר לחיבתנו הגדולה כלפי המאמן שאנחנו אוהבים לאהוב.
הסגל הקיים
יותר מחצי מהסגל של בלאט, כאמור, כבר מורכב משחקנים חופשיים - רגילים או מוגבלים. המשמעות מבחינת הנהלת קליבלנד היא הוצאת סכומי כסף אדירים, כמעט חסרי תקדים, במידה שתרצה להשאיר את כולם, או אפילו את רובם. כולל את לברון ג'יימס כמובן.
נתחיל מהקודקוד הראשי. לפחות על פי איך שזה נראה כרגע, "המלך" לא הולך לשום מקום והמהלך שהחליט לנקוט בו אינו אומר דבר על עתידו במערכת. נכון לנקודת הזמן הנוכחית נראה כי הוא מדבר עם הבוסים שלו בשפת הסימנים. כאילו בא לומר להם: אני לא בכיס שלכם. ואם תרצו להשאיר אותי, תצטרכו לעבות את הצוות המסייע שלי. אני לא אופקר שנית בחזית.
הפגישה הפסטורלית לכאורה שלו עם קווין לאב, לא מחבריו הטובים בשנה האחרונה, מראה כי הרצון שלו הוא להישאר באוהיו; בטח לא לנטוש את הספינה אחרי עונה אחת עם טעם של כמעט. מה שמחבר אותנו לאחת מהשאלות שהיו בראש סדר העדיפויות של קליבלנד בזמן האחרון, והיא זו שנוגעת לקווין לאב עצמו.
הפורוורד הפצוע כבר התבטא כי בכוונתו לפתוח את העונה הבאה על הספסל של הקוויקן לואנס ארנה, אך לא היה ברור האם זו גם הכוונה של קליבלנד והרצון להישאר יחד הדדי.
אחרי שבחר לנקוט באקט דומה לזה של לברון ולומר לעולם "תחזיקו אותי", רק הבוקר התפרסמו דיווחים לפיהם תפנית בעלילה עשויה להתרחש – והוא ימצא את עצמו בגופייה צהובה של הלייקרס. לאב כבר נפגש עם אנשי המועדון מעיר המלאכים, שניסו לבצע מחטף מהיר על בסיס ההנחה שהוא לא יקבל הצעה מפתה מספיק ממקומות אחרים.
ואז הגיעה צפירת ההרגעה מצידו של לאב, לאחר שהודיע כי סיכם על המשך דרכו בקליבלנד. "יש לי חוב לסגור", הכריז במכתב פתוח לאוהדים. השחקן אמור להרוויח כפיצוי על ה"נאמנות" חוזה שמן בסך 110 מיליון דולרים לתקופה של חמש עונות. מאז שהושבת החברים סביבו תיפקדו לא רע בכלל בהיעדרו, ההגנה ננעלה והתהדקה, טריסטן תומפסון (שצפוי להישאר גם כן) הרגיש משוחרר יותר וקליבלנד חיה בשלום. מספיק כדי לגרום לקאבלירס להבין שעדיף להביא שחקן אחר? מסתבר שלא.
ממשיכים. לפני יותר משבוע בחרה הקבוצה לממש את האופציה על טימופיי מוזגוב, וזו לא החלטה שצריכה להפיל אף אחד לרצפה. קשה להאמין שאנדרסון ורז'או הפצוע והפציע ימשיך במסגרת החוזה הדי כבד עליו הוא חתום כרגע, בטח בהתחשב בכך ששיחק בשלוש העונות האחרונות מספר מדאיג של 81 משחקים.
בקו האחורי, לעומת זאת, העניינים מתחילים להיות מעניינים יותר. מת'יו "דלי" דלבדובה, לוחם הבושידו היחיד בחוליית הגארדים הפריכה יחסית של בלאט, ימשיך להציק למי שינסה להציק ללברון גם בעונה הבאה. אותו כנ"ל אמור גם לגבי קיירי ארווינג.
אך האם גם ג'יי אר סמית' ואימאן שאמפרט ישארו באוהיו? פה כבר סימן השאלה מתחיל להיות אמיתי. הקולות באמריקה מדברים על כך שהדרישות הכספיות של שאמפרט (שמבוקש על-פי דיווחים גם ע"י מילווקי, ל.א לייקרס ודאלאס) מוגזמות ועשויות להוות מכשול בנוגע להמשך דרכו במועדון. עם זאת, רק אתמול (ג') הוציאו הקאבס הודעה רשמית לפיה אקס הניקס, שמשוחרר מהתחייבות חוזית כלפי הקבוצה בקיץ הנוכחי, נמצא בתוכניות העתידיות שלה. המקרה של סמית' מעורפל אפילו יותר, ולא ברור האם הצלף יבחר להיות "קאבליר" גם באוקטובר הקרוב. רק אם ישלמו לו עוד, כנראה.
זה קורה כי בניגוד לשני הסטארים, הרצון של סמית' להישאר במועדון הרבה יותר עמום, הרבה פחות בהיר והרבה יותר קשור לכסף. לא מופרך יהיה להניח שהגארד, שלא נתן לבלאט את האקסטרה המתבקשת במהלך הפלייאוף עם 12.8 נקודות בממוצע למשחק ו-11.5 במהלך סדרת הגמר, ויתר על שכר שנתי של 6.4 מיליון דולר כי הוא חושב שיכול להרוויח יותר במקום אחר.
אוהדי קליבלנד יכולים להתנחם – וגם זה בקושי – בהישארות הבטוחה של מייק מילר. הפורוורד הוותיק והמאכזב, שלא לקח בשתי ידיים את מעט ההזדמנויות שקיבל מבלאט להשתלב ברוטציה, מימש את האופציה שהייתה לו לעונה הבאה. עכשיו נותר לראות האם הוא יכול להמציא את עצמו מחדש ולהיות שחקן מחליף לגיטימי, או שימשיך לנפנף במגבת גם בשנה הקרובה תמורת שכר מפוצץ הקרוב ל-3 מיליון דולר.
שחקן נוסף שלא ראה הרבה מגרש עד כה הוא קנדריק פרקינס, שעל פי הדיווחים האחרונים נמצא עם רגל מחוץ לקוויקן לואנס ארנה. סן אנטוניו כבר מנהלת שיחות עם קליבלנד לגבי טרייד אפשרי שיכלול את הסנטר המזדקן, בעוד פאטי מילס הוזכר כשחקן שעשוי לעשות את הדרך ההפוכה לחוף המזרחי.
המצטרפים האפשריים
ברקע, כמובן, עומד זה מכבר הפרסום על רצונו המסתמן של מו וויליאמס להצטרף לחברו משכבר הימים לברון, כדי לנסות לטפס לו על הגב כל הדרך לארץ המובטחת. לגארד הוותיק כבר יש קדנציה אחת (לא רעה בכלל) בקליבלנד בין 2008 ל-2011, ומאז הוא העביר את הזמן בנדודים בין ל.א קליפרס, מינסוטה ושארלוט. אם וויליאמס (שמנהל מו"מ גם עם ממפיס) או קליבלנד יוותרו על התענוג ויחסכו מעצמם שיתוף פעולה, פטריק בברלי מיוסטון מסומן, לטענת התקשורת האמריקאית, כמועמד להגיע.
מסדרת חצי גמר המזרח של הקאבס מול שיקגו זכור לכולם מייק דאנליבי המשתבח, שבגיל 34 היה האקס פקטור של הבולס במשחקים הראשונים עם ממוצעים של 11.3 נקודות, 4 ריבאונדים ו-40 אחוזים מחוץ לקשת בסדרה. זה כנראה גירה את בלוטות החשק של לברון, שעל פי הפרסומים העדכניים בארה"ב כבר הפעיל לחץ לא פיזי מתון על הג'נרל מנג'ר דייויד גריפין להביא את הפורוורד האלגנטי העירה.
הערב דאנליבי סיכם על המשך דרכו בשיקגו, לברון לא בטוח אהב את זה. בארה"ב טוענים, בכל מקרה, שהאופציות הנוספות של קליבלנד ברשימה לאיוש העמדה הן טיישון פרינס הקשיש מדטרויט וג'ו ג'ונסון הנהדר מברוקלין.
השם המסקרן ביותר שהוזכר בהקשר לקליבלנד בשבועות האחרונים היה של דוויין ווייד, שהתחיל לפלס את דרכו החוצה מהאמריקן איירליינס וכבר עורר את שאלת טריליון הדולר - מה הסיכוי שיסדר לעצמו איחוד נפיץ עם לברון. נכון לעכשיו אין עליה תשובה, בעיקר מכיוון שרצון בלאט וחבריו לצוות המקצועי בהגעת ווייד מוטל בספק. בכל מקרה, אין לכם סיבה לדאוג להמשך הקריירה של "פלאש", שצפוי לעשות החודש קופה יפה על חשבון אחת מקבוצות הליגה האחרות (בהיט הוא אמור היה להרוויח כ-16 מיליון דולר לעונה).
בתוך כל השמות ואינספור הספקולציות עבר על קליבלנד גם דראפט, שהיה הרבה פחות מסעיר מזה שעבר עליה בשנה שעברה. אז, כזכור, היא "זרקה" את הבחירה הראשונה שלה, אנדרו וויגינס, תמורת הנחתתו הנוצצת של לאב. הפעם היא בחרה במקום ה-24 את הרכז הכישרוני טיוס ג'ונס, אך מיד מסרה אותו למינסוטה כדי לקבל את הפורוורד צ'די אוסמן והסנטר ראקים כריסטמס.
בניגוד להתנהלות החפוזה בעניינו של רוקי 2014, הפעם התקבל הרושם כי הקאבס פעלו בצורה שקולה ועם מחשבה לעתיד. על אוסמאן, למשל, שהגיע היישר מאנדולו אפס, מנהלים אנשי קליבלנד מעקב כבר שנתיים והתלהבו מהאפשרות לחטוף אותו בבחירה ה-31.
דייויד בלאט
נחזור להנחת עבודה ההתחלתית שלנו. הקדנציה של בלאט עדיין לא הסתיימה. במובן מסויים יהיה זה קיץ מכריע וקריטי עבורו, בעיקר מכיווון שהוא הולך להגדיר ולהתוות את יחסיו הלא מדהימים עם לברון מחדש. זה יהיה קיץ שבו לברון עצמו יצטרך להשלים עם העובדה שבלאט והוא זו עובדה מוגמרת. אחר-כך הוא צריך להבין מה הוא רוצה, והאם הוא זונח את כיפופי הידיים והולך עם המאמן שלו עד הסוף - או ממשיך להתנגח בו וחותר תחתיו בחדר ההלבשה ובפסקי הזמן.
נכון לעכשיו כל הדיווחים שמגיעים מהרדיוס של מספר 23 מראים שהוא רחוק מלהשלים עם עצם קיומו של הישראלי, ומסרב לנקות שולחן כדי לעשות אתחול למערכת היחסים הצולעת שלהם. אם במהלך העונה המיקרופונים באמריקה חיכו לגב המטאפורי של לברון עם משפט כמו "הוא הבחור שלי", כעת הם מחכים להצהרה דומה ברוח "ברור שהוא נשאר".
בעונה הסדירה לברון ויתר על חיבוק פומבי והעדיף לתת לו דחיפה במהלך משחק מול פיניקס. כעת הוא פשוט נפגש עם לאב על שפת בריכה, ונותן לעיתונאים לדבר במקומו כדי להשליך מהמפגש המסתורי ביניהם מסקנות ספקולטיביות וניחושים אפופי מסתורין. בעוד ארבעה חודשים הם כנראה יחזרו לעבוד יחד. השאלה היא האם בפעם הקרובה שבה זה יקרה זה גם ייגמר אחרת, ולא בעוד הפסד בסדרת הגמר.
לפנייה לכתב/ת 
