שתף קטע נבחר

מציל ומדריך גלישה: עובדים שלא נופשים בקיץ

סטפן, מציל בחופי ת"א, מתמודד עם הביטחון המופרז של הישראלים בים הסוער; טל, מדריך גלישה, נכנס לתחום רק לפני 3 שנים, ומייקל, ויליד דנמרק, נהנה לעבוד בשמש יוקדת בתחזוקת בריכות שחייה. עובדים שמועסקים בעיקר בחודשי הקיץ מגלים מה הצדדים החיוביים בעבודה ומה עושים בחורף

בזמן שעובדים רבים מנצלים את חודשי הקיץ לחופשות עם הילדים בארץ או בחו"ל, יש כאלו שעובדים במלוא המרץ. עבור מדריכי גלישה, מצילים, מפעילי בריכות, מדריכים בקייטנות, עובדים בפארקי שעשועים ואחרים, יולי-אוגוסט הם החודשים בהם היקף העבודה נמצא בשיאו. שוחחנו עם מספר עובדים כאלו כדי לגלות מה הם אוהבים בעבודה, ומה עושים בחודשי החורף.

 

"ככל שהים יותר סוער - יש יותר אקשן"

סטפן סרקיסיאן, מציל בחוף פרישמן ת"א, נולד לפני 46 שנה בשכונת עג'מי ביפו. "גרנו ברחוב מקביל לחוף הים", הוא מספר כיצד הגיע לתחום. "גדלנו בעוני, והבריחה שלי הייתה לים - לחוף עליה. מילדות, תמיד הסתכלתי על המצילים בסוכה, עובדים עם הים ומצילים חיים. מילדות סללתי את הדרך שלי להיות מציל. נמשכתי לשקט של הים, לגלים, לגלישה, ולאחר שהתבגרתי התווסף גם הסיפוק העילאי של להציל חיים".

כדי להפוך למציל, סרקיסיאן נדרש לעבור קורס "מצילי בריכה" ולאחר הסמכה גם קורס "מציל ים", שהקנתה לו תעודה. עם זאת הוא מדגיש, שהתעודה לא מקנה אפשרות אוטומטית לעבוד בתחום. "כדי להיות מציל בים, צריך להיות נער שגדל בים, עם כושר פיזי גבוה מאד ועם סבלנות לשבת על התחת 10 שעות כל יום ולהסתכל במים".

 

את זוגתו הנוכחית הכיר לפני כ-8 שנים בים, וגם כך את גרושתו, לה היה נשוי 12 שנה. "הים נותן לי כסף והים נותן לי אהבה", הוא אומר.

 

איך מתמודדים עם החום ?

 

"מציל אוהב שמש ואוהב ים, כמו מוטציה - חצי דג וחצי בן אדם. אני אוהב חום, אוהב להיות תחת השמש. בשבילי זה ויטמין D טהור. גם בשיא הצהריים - השמש חבר טוב. מציל שלא יודע להתמודד עם חום לא יכול להיות מציל.

 

מה עושים בחורף?

 

"בעיריית ת"א עובדים כל השנה, כאשר עיקר העבודה מתרכזת בתקופת החופש הגדול של הילדים. בספטמבר הלחץ נגמר, האוויר מתקרר ואנחנו מקצרים את שעות העבודה ובהמשך מצמצמים תחנות הצלה. אני אוהב לעבוד בקיץ כי יש יותר אקשן ויותר הצלות. מצד שני בחורף הגוף נח, יש פחות ילדים ופחות מטקות, האנרגיות חוזרות ויש שקיעות מדהימות".

 

סרקיסיאן בים ()
סרקיסיאן בים

לכאורה מדובר במקצוע חלומי, אבל לא תמיד מדובר בעבודה פשוטה. "לפני יומיים היה ים מסוכן וסוער עם זרמים", הוא מספר. "בבוקר נסחף תייר רוסי בן 70. זרקנו את החסקה, הרמנו אותו לסירה, בדקנו אם יש דופק והוצאנו אותו החוצה. אחר הצהריים הייתה עוד הצלה - שני ילדים צעירים נסחפו בזרם וגם אותם הוצאנו. כל זה רק לפני יומיים. ככל שהים יותר סוער יש יותר אקשן".

 

גם הביטחון העצמי שמפגינים לא מעט ישראלים, לא מקל על העבודה. "הקהל הישראלי לא ממושמע, חושב שהוא השחיין הכי גדול בעולם ויוצא למים בכל מצב", הוא מסביר. "זה קהל קשה, בייחוד בשבתות. התיירים לעומת זאת, מאוד ממושמעים".

 

20 קילו ב-4 חודשים

טל סגב (31), מדריך חתירה בגלשני סאפ במועדון הגלישה הישראלי בדולפינריום ת"א, נכנס לתחום רק לפני 3 שנים. "חבר שלי, איציק חורש, אלוף ישראל בגלישת סאפ, הכניס אותי לספורט החדש והמלהיב הזה", הוא מספר. "שקלתי מעל למאה קילו ותוך 4 חודשים ירדתי 20 קילו, בלי לשנות את הרגלי האכילה.  

 

"החלטתי לאמץ את הים כי זאת האהבה שלי", הוא מוסיף. "בגלל שבבוקר יש את הגלים הכי טובים, התחלתי לקום מוקדם, לאכול פחות כי הייתי כל הזמן בים, ליהנות מהגלים ומכל האווירה הכיפית של הגולשים והים, ונשאבתי לתוך זה. הים שחרר לי מחשבות ואנרגיות לא טובות. בכל בוקר שאני נכנס לים אני מרגיש שהוא מנקה אותי".

 

לפני כשנה החליט להתקדם עם התחביב ולהפוך אותו לעבודה. "עשיתי קורס מצילים וקורס עזרה ראשונה. הים הפך לדרך חיים. בנוסף אני מצלם את התלמידים במים וכולם נהנים לראות ולהשוויץ עם התמונות. התלמידים שלי מאד מגוונים: התלמיד הכי צעיר היה בן 7 והכי מבוגר היה בן 75.  

סגב. לפני (משמאל) ואחרי ()
סגב. לפני (משמאל) ואחרי

"יש קבוצות מתגלית, ימי כיף של העבודה, משפחות עם ילדים, תיירים, זוגות צעירים וכאלה שהחלום ילדות שלהם היה להיות גולשים - ואני שמח להגשים להם את החלום. מרגש אותי לראות איך אנשים באים חסרי ביטחון, לא מאמינים בעצמם, ופתאום מצליחים ומגלים משהו חדש שהם אוהבים. אנשים עם פחדים מהים ופחדים בכלל - מתגברים ומתקדמים".

 

לשאלה למה הוא אוהב לעבוד בקיץ, הוא משיב, "כעיקרון אני לא אוהב לעבוד בכלל, אבל לעבוד בים זה תענוג אמיתי. יש המון בחורות יפות, אווירה צעירה תוססת, אנשים מתחלפים, הרבה חברים, משכורת יפה, ממש סבבה. לא חם לי בכלל, אני מתקרר במים וזו הנאה צרופה". 

 

בקיץ, סגב מעביר כ-6-7 שיעורי גלישה וחתירה מדי יום, אבל בחורף היקף העבודה שלו יורד והוא עובר לעבוד כמציל בבריכה ובתיווך נדל"ן. "הלקוחות שלי מפחדים מהקור ומהגלים הגדולים, אבל אם יהיה ביקוש להדרכה בחורף, אני אשמח".  

  

"חצי דג וחצי בן אדם"

מייקל קסום (41), נשוי +1, הוא בעל עסק לאחזקת בריכות שחייה. למקצוע הגיע "במקרה, כדבריו. "הייתי טבח, עבדתי בגינון ובהתקנת מזגנים וחיפשתי את עצמי", הוא מספר. "יום אחד קיבלתי הצעת עבודה מבעל עסק לתחזוקת בריכות, למדתי את המקצוע וכעבור שנתיים החלטתי לפתוח עסק ולהפוך לעצמאי. היו המון חששות ופחדים ולא היה לי האומץ לקפוץ למים העמוקים, אבל בדיעבד הייתי צריך לעשות את זה מזמן. היום אני מאד מרוצה".

 

מה אתה אוהב בעבודה?

 

"זו עבודה ייחודית, שיש בה קצת מהכול: אינסטלציה ועבודה עם צנרת ומים, עבודות חשמל והמון חפירה ועבודות עם בטון. יש בה אתגרים פיזיים וגם תהליכים מחשבתיים. צריך לעבוד עם המון דמיון - אתה מקשיב למנוע של המשאבה, שומע צליל קטן שלא במקום, ומנסה להבין את התקלה וכיצד לתקן על בסיס הניסיון, ממש כמו במוסך. האם צריך לחפור לתוך הבטון ולהוציא שורשים, או שזו תקלה טכנית אחרת? אלו חידות שאני מאד נהנה לפתור". 

 (  ) (  )
( )

מי הלקוחות שלך?

 

"בעיקר לקוחות פרטיים, בעלי בריכות בהרצליה פיתוח וכפר שמריהו. בשביל לעבוד עם לקוחות ציבוריים גדולים, ב"כסף הגדול", צריך המון כסף להשקעה וזה משהו שאני מתכנן בהמשך הדרך". 

 

עיקר העבודה היא בחודשי הקיץ מן הסתם, אבל קסום, שעלה לארץ בצעירותו מדנמרק, מעיד כי הוא אוהב לעבוד בחום. "אני לא יכול לשבת במזגן. אני אוהב לטייל, להסתובב ולהכיר אנשים. לעבוד בקיץ, בשמש, זה הדבר שאני הכי אוהב בעולם. בחורף חיים רגוע יותר, אבל בקיץ אני צריך לחסוך ליום סגריר בחורף".

 

כיצד אתה מתמודד עם העבודה בתנאים כה קשים של שרב?

 

"שותה הרבה מים, שם קרם שיזוף וחובש כובע".

 

קרה שנכנסת לבריכה שתיקנת כדי להצטנן?

 

"לא, באתי לעבוד. אחרי העבודה אני נכנס לבריכה הפרטית שלי בבית".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סטפן סרקיסיאן
טל סגב
מייקל קסום
מומלצים